משפט: לא אושרה בדיקת רקמות לאבהות למרות הסכם
בני זוג, בשנות השבעים לחייהם, הגישו לבית המשפט בקשה למתן צו לבדיקת רקמות. בבקשה מציינים בני הזוג כי הצורך בביצוע הבדיקה התעורר בעקבות חששו של האב כי ארבעת ילדיו אינם שלו, לאחר שידיד המשפחה סיפר לו, כשהיה על ערש דווי, כי אשתו בגדה בו. חשש זה לטענתו, אינו מניח לו.
לבקשה צורפה הסכמת כל ארבעת ילדיהם של בני הזוג שהם בגירים ונשואים. היועץ המשפטי לממשלה התנגד לבקשה. לגישתו, הנסמכת על חוו"ד של פקידת סעד, רצונו של האב אינו יכול לגבור על הסיכון שבדיקה זו מעמידה בפני צאצאיו.
על פי הדין העברי קיימים כללים השוללים את הצורך בבדיקה המבוקשת:
כלל אחד הוא: "רוב בעילות אחר הבעל" כלל זה קובע כי כל ילד שנולד מאישה נשואה, חזקה משפטית היא שהאיש אשר נשוי לאמו הוא אביו. חזקה זו חלה גם כאשר הכול "מרננים" על האישה שהרתה לאחר, וחזקה זו כמעט שאינה ניתנת לסתירה, למעט מקרים ספורים.
כלל שני הוא דין יכיר" – הדין הוא כאשר הבעל טוען שאין הוא אבי הילד (טענה המכונה במקורות המשפט העברי בשם טענת "יכיר"), לדעת רוב הפוסקים, על האב לטעון טענה זו מיד כאשר יכול היה לדעת על הריונה של אשתו. אפילו אם האם תטען במפורש שהיא נכנסה להיריון שלא מבעלה, לא תתקבל טענתה.
כללים אלו קיימים בדין העברי כדי למנוע של הכרזה על הצאצאים כממזרים.
בית נמשפט קבע כי גם בגדר מדיניות שיפוטית ראויה ובמבט צופה פני עתיד, יש להימנע מלהיעתר לבקשה מוסכמת של צדדים, שהיו ו/או עודם נשואים זל"ז, לבצע בדיקת רקמות.
ניסיון החיים והניסיון השיפוטי מלמדים כי היעתרות להסכמת הצדדים, תיצור תקדים לא ראוי, שהרי מה ימנע בעתיד מבעל, שירצה להתחמק מתשלום מזונות לילדיו, לדרוש כי תיערך בהם בדיקת רקמות? הלוא אם הבדיקה תאשר את אבהותו, הוא יימצא באותו מצב בו היה נמצא ללא הבדיקה; ואם הבדיקה תשלול את אבהותו - מה טוב! יצא הוא פטור ממזונות. מצבה של האישה הפוך: אם הבדיקה תאשר את אבהותו של הבעל, היא תימצא באותו מצב שבו הייתה נמצאת ללא הבדיקה; ואם הבדיקה תשלול את האבהות - נמצאים היא והקטין ניזוקים נזק שאין לו תקנה. יש למנוע מצב כי בדיקת הרקמות תהפוך לאמצעי לחץ נוסף שישמש את הבעל - כעניין שבשגרה - בסכסוך עם אשתו.
נקבע כי עניינה של תביעה זו אינה לטובת הקטינים והבדיקה אינה נחוצה כדי לקבוע מיהו אבי הילדים, אלא עניינה של תביעה זו הוא רצונו התמוהה של האב לבחון את החשש המקנן בו שנים – חשש בעלמא - יש לומר. לפיכך הבקשה נדחתה.
