זכאות לפיצויי פיטורים לאחר פירוק שותפות

עובדות ------ עו"ד לימור ממרן (להלן - העובדת) הועסקה כעורכת דין על ידי וינברג דורון ושות' (להלן - המעבידה 1) החל ממאי 1995. המעבידה 1 היתה שותפות של עו"ד דורון ועו"ד וינברג.

בינואר 2000 הוסכם על פיצול השותפות לפעילות בשני משרדים – האחד בתל אביב והשני ברמת גן. החל מפברואר 2000 ועד לפיטוריה בפברואר 2002 עבדה העובדת אצל עו"ד וינברג (להלן - המעביד 2) במשרדים ברמת גן.

המעביד 2 שילם לעובדת פיצויי פיטורים עבור תקופת עבודתה במשרדים ברמת גן, קרי עבור התקופה שמפברואר 2000 ועד פברואר 2002.

העובדת הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בטענה כי זכאותה לפיצויי פיטורין הינה החל מתחילת עבודתה בשותפות, קרי מאי 1995.

בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתה של העובדת משהסיק כי העובדת החלה לעבוד אצל מעביד חדש ובמקום עבודה חדש. עוד קבע בית הדין האזורי כי העובדת לא הצליחה להוכיח כי הובטח לה שזכויותיה ישמרו מתחילת עבודתה במשרד הישן.

בית הדין הארצי לעבודה פסק -------------------------- זכאות העובדת לפיצויי פיטורים

בית הדין הארצי קבע כי אף אם תתקבל טענת המעבידים 2-1 לפיה השותפות חדלה להתקיים ומדובר במקום עבודה חדש ומעביד חדש העובדת תהא זכאית לפיצויי פיטורים בגין תקופת עבודתה בשותפות.

בית הדין קבע כי יש לראות בפיצול השותפות מעין "סגירת עסק" ולפיכך לא היה בידי העובדת להמשיך בעבודתה במסגרת השותפות והיא נאלצה למצוא עבודה חדשה והחלה לעבוד אצל המעביד 2. מעבר זה דינו כפיטורים ובגינו זכאית העובדת לפיצויי פיטורים עפ"י סעיף 1(א) לחוק פיצויי פיטורים.

בנוסף התייחס בית הדין לכך שקיים בסיס ראייתי לכך שהשותפות המשיכה להתקיים עד לשנת 2003 ובפועל משך כל תקופת העסקתה של העובדת. לאור זאת העובדת למעשה המשיכה להיות מועסקת ע"י השותפות ובהתאם לסעיף 1(ב) לחוק פיצויי פיטורים באשר למעבר ממפעל למפעל אצל אותו מעביד תהיה העובדת זכאית לפיצויי פיטורין בעד כל תקופת עבודתה.

בית הדין קבע כי ייתכן והשותפות המשיכה לפעול לצורך חלוקת רכוש והסדרת חובות וזכויות החברים תוך קיום עסק נפרד לכל שותף. במצב דברים כאמור השותפות חבה בפיצויי פיטורים לעובדת משום שזו חדלה לפעול כעסק פעיל והעובדת לא יכלה להמשיך ולעבוד בשותפות.

בית הדין קבע שהעובדת זכאית לפיצויי פיטורים עבור כל תקופת עבודתה, קרי החל ממאי 1995 ועד לפברואר 2002, בין אם מדובר בשותפות ש"פוצלה" ובין אם מכוח סעיף 1(ב) לחוק פיצויי פיטורים.

ויתור על זכויות מגן

בית הדין קבע כי לא עלה בידי המעבידים 2-1 להוכיח כי העובדת ויתרה על זכותה לפיצויי פיטורים או שהתפטרה מעבודתה על מנת לעבור למשרד החדש ברמת גן.

בית הדין ציין כי לא מצא כל הגיון או מידה של צדק בסברה לפיה העובדת ויתרה על זכותה לפיצויי פיטורין ללא כל מסמך המעגן ויתור זה.

בית הדין אף חזר על ההלכה לפיה זכות שהוקנתה לעובד בחקיקת מגן אינה ניתנת לויתור.