משפט: מארגני מסיבה צריכים לדאוג לשירותים

אמה בוטין השתתפה במסיבת יום העצמאות שאורגנה על ידי שלושה נתבעים, שנערכה בחצר ביתו של אחד מהם. הנתבעים גבו סכום של 50 ש"ח מהמשתתפים במסיבה, אך לדבריהם מדובר בסכום לכיסוי ההוצאות בלבד, ושלא למטרת רווח.

בוטין טענה כי נזקקה לשירותים וכי לא ניתנה לה אפשרות להשתמש בשירותים שבבית הנתבע, ועל כן חיפשה "נוחיות" בשדה שבקרבת מקום. המקום היה חשוך ונעדר תאורה, ובדרכה בחזרה אל מקום המסיבה היא דרכה על גחלים לוהטות שנקברו בחול, ללא תיחום או התראה, ונגרמו לה כוויות בשתי רגליה, בדרגה 1 ובדרגה 2.

לפיכך תבעה בוטין, שהיא עורכת דין במקצועה, פיצוי משלושת מארגני המסיבה בגין נזקיה.

בית המשפט קבע כי אילו היו הנתבעים מעמידים לרשות האורחים את השירותים שבבית כטענתם, היה מצופה כי תהיה הפנייה אליהם, באמצעות שילוט מתאים בשטח החצר, או אפילו על ידי הפנייה בעל-פה; וכן - היה מצופה כי דלת הבית שבו מצויים השירותים תהיה פתוחה.

אין ספק כי יש לנתבעים חובת זהירות כלפי התובעת, שהיתה בין המוזמנים למסיבה, ואף שילמה עבור הכניסה אליה. מחדלם של הנתבעים לפעול כנדרש על מנת להעמיד לרשות התובעת שירותים נגישים וזמינים, במקום בטוח ומואר במידה מספקת, הוא שהיווה הגורם הישיר לאילוץ שנוצר אצל התובעת ללכת אל השדות החשוכים. על כן, הם אחראים לכוויות שנגרמו לה, כשחזרה מהשדות אל מקום המסיבה, ועליהם לפצותה.

בנסיבות של מקרה זה, חלק הארי של הפיצוי הכספי היה פיצוי בגין כאב וסבל, שמסור לשיקול דעתו של ביהמ"ש. לפיכך חויבו הנתבעים לשלם לבוטין סך של 17,800 ש"ח.