משפט: בית המשפט דחה התנגדות לשריפת גופה
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה בקשה למתן צו מניעה כנגד שריפת גופתו של אדם שהלך לעולמו. ראשיתה של הפרשה לפני כשבועיים, אז הלך לעולמו יהודי תושב ירושלים, שחפץ כי לאחר מותו גופתו תישרף. אלמנתו וילדיו של הנפטר ביקשו למלא אחר משאלתו, אולם אז פנתה קרובת משפחה דתיה לבית משפט השלום בירושלים וביקשה כי ימנע את שריפת הגופה. הבקשה למתן צו מניעה הוגשה כנגד אלמנתו של הנפטר וכנגד בית ההלוויות עלי שלכת, שאמור היה לבצע את השריפה.
מדוב בקרובת משפחה רחוקה של המנוח: אחות סבתה הייתה אמו של המנוח. לטענתה, יש להימנע משריפת הגופה אף אם יש בכך הגשמת רצונו האחרון של המנוח וזאת, מאחר והחוק בישראל איננו מתיר שריפת גופות. בנוסף, שריפת הגופה תסב למבקשת פגיעה רגשית קשה, הנובעת מכך שהמנוח הנו ניצול השואה ונצר למשפחה יהודית דתית שהעמידה רבנים חשובים ואשר כמעט כולם נספו בשואה, חלקם במשרפות.
בבית משפט השלום טענה חברת עלי שלכת, באמצעות עו"ד איציק פינק, כי בית המשפט חסר סמכות לדון בתביעה. בית המשפט קיבל את עמדת עלי שלכת והתביעה הועברה לבית המשפט המחוזי. בין לבין, הגיש היועץ המשפטי לממשלה את עמדתו בענין, לפי בקשת בית המשפט. לאחר שהתקיים דיון בפניו, החליט גם בית המשפט המחוזי לדחות על הסף את הבקשה וסלל את הדרך לביצוע השריפה.
תגובת היועץ המשפטי לממשלה היתה, כי מדובר בסוגיה מורכבת, המערבת שאלות אתיות ציבוריות נכבדות, אשר מן הראוי כי תוסדר בחקיקה. לשיטתו, "הבקשה שבנדון עניינה סכסוך אזרחי בין פרטים. לאור כך, ובמסגרת הזמן המוגבלת שהוקצבה להעברת עמדת היועץ, אין הוא רואה מקום להביע עמדתו בסוגיה".
בית המשפט קבע כי המנעותו של היועץ המשפט לממשלה פירושה, כי בעיני הגורם האחראי על אכיפת החוק במדינה, התערבותו של בית המשפט אינה נדרשת לשם הגנה על אינטרס ציבורי אלא לשם הגנה על האינטרס הפרטי של המבקשת. על מנת להוביל את בית המשפט להתערבות כזאת, שומה על המבקשת להראות, כתנאי מקדמי וקודם לבחינת טענותיה לגופן, כי הנה צד נכון להליך ובעלת מעמד להקמת מחלוקת הראויה לבירור שיפוטי.
המבקשת הינה קרובת משפחה רחוקה של המנוח ואילו בני משפחתו הקרובים תמימי דעים כי יש לכבד את רצונו בדבר שריפת הגופה. במצב דברים זה, הריחוק המשפחתי הניכר של המבקשת מהמנוח מונע לראות בה בעלת עניין הרשאית לתבוע סעד וליצור סכסוך הראוי להגנת המשפט בעניין שכלל אינו שנוי במחלוקת בקרב בני המשפחה הקרובים. נקבע כי על פי ההגדרות בחוק, בן משפחה לצורך העניין הוא בן-זוג, ילד, הורה, אח או אחות ורק להם הזכות לנקוט בהליך משפט בנוגע לטיפול בגופתו של נפטר שלא בדרך של קבורה.
