משפט: אם תקבל גימלת שמירת הריון על עבודה חלקית

אל על משעני הועסקה כמזכירה במשרד עורכי דין. בהיותה בשבוע ה-11 להריונה, פנתה לרופא והתלוננה על דימום. הרופא המטפל קבע כי עליה לשהות בחופשת מחלה במשך שלושה שבועות. מאוחר יותר, נתן לה הרופא המטפל אישור כי עליה לנקוט באמצעים על מנת לשמור על הריונה. הרופא המליץ על קיצור שעות עבודה ל-5 שעות מקסימום ביום בישיבה בלבד. משעני הגישה למוסד לביטוח לאומי תביעה לגימלה לשמירת הריון בגין התקופה.

עמדת המוסד לביטוח לאומי היתה כי גמלה לשמירת הריון מיועדת אך ורק לעובדת שנעדרה מעבודתה היעדרות מלאה ואינה משתכרת כלל בשל מצבה הרפואי הנובע מההריון, מצב המסכן אותה או את עוברה והמחייב היעדרות זו. עמדת המוסד לביטוח לאומי היא שמקום שהמחוקק ביקש לאפשר תשלום חלקי של גמלה בגין מגבלות חלקיות בעבודה הוא עשה זאת במפורש. נטען כי הגדרת המונח "שמירת הריון" בחוק לפיה מדובר ב"היעדרות מעבודה בתקופת ההריון המתחייבת בשל מצב רפואי הנובע מהריון והמסכן אשה או עוברה" מתייחס להריון בעל סיבוך גבוה שבעקבותיו נזקקת העובדת להשגחה תמידית. אין הדבר מתיישב עם מצב לפיו העובדת ממשיכה לעבוד בהיקף מצומצם יותר.

כב' הש' אלישבע ברק אוסוסקין קבעה כי גמלה לשמירת הריון הינה גמלה מחליפת שכר המשולמת למבוטחת החייבת מהבחינה הרפואית להיעדר מהעבודה עקב שמירת הריון. תכלית תשלום גמלת שמירת הריון היא לאפשר ליולדת להפסיק את עבודתה בגין סיבוך בהריון ולשהות בביתה מבלי שתפגע הכנסתה. אכן המחוקק לא דן בתשלום גמלה חלקית לשמירת הריון. המחוקק גם לא קבע מנגנון לחישוב חלקיות הגמלה. עם זאת, העדר קביעת מנגנון לתשלום חלקי אין בו כדי לאיין את הזכאות לגמלה חלקית של שמירת הריון.

התכלית היא שכאשר מצבה הרפואי של אשה בהריון מסכן את האשה או עוברה ואין היא רשאית לעבוד בגלל מצבה זה, היא זכאית לגמלה מהמוסד לביטוח לאומי, היא גמלת שמירת הריון. מתוך תכלית זו ברור שאם מצבה הרפואי של אשה בהריון המסכן אותה או את העובר באופן שההמלצה הרפואית היא לעבוד בפחות מאמץ, ובמקרה שלנו פחות שעות עבודה ביום ורק בישיבה, תהא האשה זכאית לגמלה חלקית. דרך החישוב צריך שיהא סביר ופרופורציונלי.

נקבע, שלא היה מקום לדחות את תביעתה של אל על משעני על אתר מבלי לבחון את האישורים הרפואיים. יחד עם זאת, נקבע כי גם אם המבוטחת נעדרת מעבודתה עקב הסתמכותה על אישור שמירת ההריון שניתן לה, עליה להיות מודעת לכך, כי על פקיד התביעות לבדוק את הצידוק הרפואי להיותה בשמירת ההריון ושאפשר שתביעתה תדחה חרף הסתמכותה על האישור הרפואי שבידה. מסקנה זו מחויבת המציאות לבל תקבע זכאות לגמלת שמירת הריון, בהעדר צידוק לשמירת ההריון.ולפיכך, בהתבסס על חוות דעת מומחים, נדחה ערעורה של משעני באשר לעצם הזכאות לגופה. נקבע כי על המוסד לביטוח לאומי לפעול על פי הנאמר בחוות דעתו של המומחה לפיה זכאית היתה משעני לגמלה חלקית בת שבועיים בלבד.