האם אנו הולכים לקראת שיפור דירוג האשראי ב-2007?
שנת 2006 הייתה שנת מאקרו כלכלה חזקה ביותר במשק הישראלי. הגרעון בתקציב המדינה ירד משמעותית, יחס החוב-תוצר ירד, נרשמה שנת שיא בהשקעות זרים והשקל התחזק משמעותית. אך מה צופן לנו העתיד? איך תראה שנת 2007?
במחלקה הכלכלית של בנק לאומי מעריכים כי בשנת 2007 תמשך המגמה החיובית בגירעון וביחס החוב-תוצר, מה שעשוי להוביל לשיפור בדירוג האשראי של ישראל, אך מנגד מעריכים כי מגמת הייסוף בשקל תיפסק, כמו גם נהירת הכספים הזרים ארצה.
מהבנק נמסר כי הגירעון בתקציב בשנת 2007 צפוי להיות נמוך מהיעד הממשלתי, שנה רביעית ברציפות. ברקע לתחזית זו גלומה הערכה כי הגידול בהכנסות המופיע בספר התקציב אשר אושר בראשית ינואר, המשקף "הערכות שמרניות", לדברי כלכלני הבנק, כך שגם אם תנוצל מסגרת ההוצאות שבתקציב במלואה, גידול בהכנסות מעבר לצפוי עתיד להביא לגירעון נמוך מהיעד.
הערכה נוספת היא כי נתוני המאקרו נותנים חיזוק למערך המשתנים התומכים בשיפור דירוג האשראי של ישראל. לדברי כלכלני הבנק, "אף שההצטרפות של ישראל לגוש האירו איננה עומדת על הפרק, השגתם של תנאים אלו עשויה להביא להמשך העלייה בדירוג האשראי של ישראל. זאת, גם מעבר להעלאה בדירוג לרמת (A), העשויה להתרחש במהלך השנה הקרובה, זאת בהמשך לשיפור בתחזית הדירוג על ידי שתי חברות דירוג האשראי הבינלאומיות המובילות".
שיפור בדירוג האשראי מהווה התפתחות אשר עשויה להשפיע באופן חיובי על מצב שוק ההון הישראלי – הן שוק המניות והן שוק איגרות החוב. מעבר לכך, שיפור בדירוג האשראי עשויה לתרום להפחתת שיעורי הריבית בתחומים שונים, לא רק אלו של איגרות החוב הנסחרות בשוק ההון.
נתון חיובי נוסף הוא הקיטון ביחס החוב-תוצר שנאמד, על פי אומדן משרד האוצר, בכ-86% בסוף שנת 2006, שנמוך ממנו היה רק בשנת 2000 (כ-84% תוצר). נתון זה, המהווה את אחד האינדיקטורים החשובים הנבחנים על ידי חברות דירוג האשראי, נמצא אף הוא במגמת ירידה מובהקת. לקראת סוף תקופת המשבר הכלכלי של ראשית העשור הנוכחי, בשנת 2003, הגיע יחס מרכזי זה לכ-100% תוצר.
כלכלני הבנק צופים כי בהנחות סבירות לגבי ההתפתחות הצפויה בשנים הקרובות של קצב הצמיחה, הגירעון הממשלתי ומשתנים אחרים – עשוי היחס חוב/תוצר להמשיך לרדת ולהגיע בסוף 2009 לכ-78% תוצר, שהוא הממוצע של מדינות ה-OECD וגבוה בנקודת האחוז מהממוצע במדינות איזור האירו.
תרחיש זה, אשר קיומו, בהעדר אירועים חריגים, הוא בעל הסתברות גבוהה יחסית, עשוי להביא את ישראל בעוד כשלוש שנים, לעמידה ברוב הקריטריונים של אמנת מסטריכט המהווים חלק מ"כרטיס הכניסה" לאזור האירו. בפרט, מדובר בגירעון בתקציב אשר, גם על פי החישוב אליו מתייחסת האמנה, צפוי להיות נמוך מ-3% תוצר ואילו יחס החוב/תוצר צפוי להיות גבוה אמנם מהיעד של 60% אך מגמת הירידה העקבית בו חשובה לא פחות. שיעור האינפלציה הנמוך והריבית לטווח ארוך בישראל מצויים כבר כיום במסגרת הקריטריונים שנקבעו.
עם זאת, בבנק לאומי מביעים הרבה פחות אופטימיות ביחס להשקעות הזרות הצפויה ב-2007. "ניתן להעריך כי קיימת הסתברות נמוכה יחסית כי גם בשנת 2007 ההשקעות הישירות (בעלות האופי ארוך הטווח) יגיעו להיקף של כ-13.2 מיליארד דולר- היקפן בשנה שחלפה", אומרים. להערכה פסימית זו תורמת העובדה שבשנה שעברה נרשמו ירידות שערים חדות בבורסות בחו"ל ברבעון השני של השנה, מה שגרם לירידה באטרקטיביות של שווקי חו"ל.
גם לשקל לא צופים בבנק עתיד מזהיר בשנת 2007. ניתוח הרכב תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור מלמד שמשקל ההשקעות בחו"ל הוא נמוך יחסית ומצוי מתחת ל-10%. בהשוואה למדינות אחרות עם מאפיינים כלכליים דומים לאלו של ישראל (משקים קטנים יחסית ופתוחים מאוד). לאור זאת, בלאומי צופים שיהיה גידול נוסף במשקל ההשקעות בחו"ל, זאת על מנת להשיג פיזור גלובלי נאות בתיק. לכן, במידה ומגמת הסטת ההשקעות ההדרגתית לחו"ל על ידי המשקיעים הישראליים תתחדש, ובמקביל קשה יהיה להגיע להיקף תנועות ההון הנכנסות של שנת 2006, הרי ששילוב זה יכול לגרום להיחלשות השקל ביחס למטבעות השונים.
