חשיפה לצפון

אחד הנתונים היותר מעניינים בדו"ח השנתי של ג'וב אינפו, הוא שבשנת 2006 נרשם גידול ניכר במספר העובדים שענו למודעות דרושים בצפון הארץ. לאה שקד, מנהלת סניף ג'וב אינפו בצפון, אומרת כי שיעור הגידול הגיע ל-50%. לנתון זה יש משמעות כפולה לטווח הרחוק. ראשית, הוא מלמד על מצב התעסוקה בצפון, אזור שבמשך שנים סבל מאבטלה גבוהה ומקושי אמיתי לגייס עובדים למפעלים. זהו אזור, שיש בו את כל התנאים הנחוצים ליזמים ולמשקיעים, שרוצים להקים בו מרכזי פיתוח ומעבדות. סוד גלוי הוא, שבמשך שנים - לא מעט יזמים דחו רעיונות להשקיע בארץ, למרות שאזור הצפון התאים להם. הסיבה לדחייה היא בשל החשש למצוקת כוח אדם, או נכון יותר - הקושי לגייס עובדים. אם הגידול בהיענות למודעות הדרושים יימשך - ויש לקוות שהרשויות הנוגעות בדבר תדענה לנצל את המומנטום, הדבר יכול להוות מפנה חשוב במפת התעסוקה של ענף ההיי-טק בישראל, ובעיקר לתדמיתו. מענף שמזוהה בעיקר עם צפון תל אביב, רעננה ועוד כמה פארקי תעשיה בדרך לחיפה - הגיוס המסיבי בצפון יכול להיות התחלה של איזון ושינוי התמונה. אם נוסיף לכך את העובדה שכמו כל תעשייה מצליחה, גם תעשיית ההיי-טק יוצרת מסביבה תעסוקה ופרנסה לעוד כמה אלפי משפחות (דני גולדשטיין אמר פעם שכאשר מפעל היי-טק נסגר, מביא לכך שגם תעשיית המזון והקייטרינג נפגעת) - הרי שיש כאן אתגר רציני לרשויות להמשיך ולעודד את המגמה הזו. זאת, בנוסף כמובן לתושבי איזור הצפון עצמו, שלא מעטים מהם בוודאי יכולים ואף רוצים לעסוק באחד ממקצועות ההיי-טק. היעדר השקעה מספיקה בגליל ובצפון בכלל, הרתיעה אותם מללכת וללמוד במכללות את המקצועות הנדרשים, שכן החשש הוא שלא יוכלו למצוא תעסוקה באזור. עקרון הניידות פועל בשני הכיוונים. סביר להניח, שהתפתחות תשתית הרכבות, והשיפור בכבישים שנעשה בצפון, מקל את ההחלטה על צעירים להעז ולקבל עבודה בצפון, ואולי אפילו להגר לשם. וגם אם לא, אסור לשכוח שאנו חיים במדינה, שקו הרכבת הכי ארוך שלה הוא נהריה-באר שבע, והנסיעה מתל אביב לנהריה אורכת כשעה וחצי. זהו מרחק, שבמדינות רבות בעולם נחשב לקל"ב ובהיבט זה, אנו בישראל כנראה מתחילים להידמות לאירופה ולארצות הברית. ההיבט השני שעולה מן המגמה החשובה הזו של עלייה בגיוס עובדים, הוא העובדה שהגידול בנכונות לעבוד בצפון, אירע בשנה שבה חווינו את מלחמת לבנון השנייה. שנה שבה כל תושבי הצפון ישבו במקלטים למעלה מחודשיים. אחד הדברים החיוביים שהיה במלחמה זו, היה הפגיעה המזערית בכלכלה, במיוחד בתעשיית ההיי-טק. תשתיות תקשורת משוכללות, אמצעים טכנולוגיים וניידות עובדים שמקובלת במגזר זה, הביאו לכך שכל מפעלי ההיי-טק בצפון לא הפסיקו כמעט את עבודתם. עובדה זו ללא ספק נלקחה בחשבון, כאשר אותם מחפשי עבודה נענו למודעות דרושים באזור הצפון. אם תרצו, יש בכך גם מסר עקיף לשכנינו מעבר לגבול: גם כמה אלפי טילים, הרס בתים והפגזות - לא רק שלא הצליחו להבריח את תושבי הצפון ממקום מגוריהם, אלא שהם הביאו לביקוש רב של אנשים נוספים המבקשים להצטרף אליהם. לתשומת ליבו של הקורא חאסן נאסראללה.