פסיכולוגיה של משקיע- חלק ג'

התנהגות מסוג זה מוטעית, מאחר ובכל עסקה קיים סיכון מסוים שהשוק לא יפעל בהתאם לציפיות המשקיע, ובמקרה כזה ייכנס המשקיע להפסד עליו יתקשה להתגבר. בכדי למנוע תרחיש זה, יש לבצע ניהול סיכונים (ניהול הפסדים) לפני כניסה לכל עסקה.

עקרונות יסוד פתיחת עסקה:

ישנן מספר דרכים לניהול סיכונים נכון בעת פתיחת עסקה, כשעיקרון היסוד זהה בכולם. עיקרון זה מבוסס על חלוקה של תהליך קבלת ההחלטות למספר קריטריונים, על-פי דרגות חשיבות משתנות. זה נראה כך: 10% מחשיבות פתיחת עסקה יעסוק בגובה סכום העסקה. 20% מחשיבות פתיחת עסקה יעסוק בשאלה האם לקנות או למכור. 70% מחשיבות פתיחת עסקה יעסוק במיקום הגבלת ההפסד (ניהול ההפסדים).

חיוני להבין שרק 20% מחשיבות פתיחת העסקה מתייחס להחלטה האם השוק יעלה או ירד (לקנות או למכור), ואילו עיקר החשיבות מופנה לגובה ההפסד שמוכן המשקיע לספוג. ישנן מספר תיאוריות כיצד למקם את הגבלת ההפסד (SL), אחת מהן מציעה לפעול ביחס של 1:3. לדוגמה: משקיע שצופה להרוויח 1000 דולר על עיסקה, ימקם את ה-SL בנקודה שבה שליש מגובה הרווח המצופה, דהיינו 300 פחות משער הכניסה לעיסקה, אחרת העסקה לא תהיה כדאית.

תיאוריה נוספת מציעה למקם את שער ה-SL באזור רמות התמיכה וההתנגדות. הסברה היא שאם השוק אכן ירד ויפרוץ את רמת התמיכה, ימשיך השוק במגמת הירידה, ולכן עדיף יהיה לחתוך את ההפסד בעודו נמוך.

סוחר שמעוניין בהתנהגות מסחר חכמה, יאחד שתי תיאוריות אלה. דהיינו, אם לפני פתיחת העסקה יחליט הסוחר כי הוא מעוניין ברווח של 1000$, אזי ההפסד המקסימאלי יהיה 300 דולר. כעת על הסוחר לבדוק אם שער ההפסד המקסימאלי נמצא באזור של רמת תמיכה או התנגדות (תלוי אם קנה או מכר את נכס הבסיס), במידה ואחת הרמות נמצאת רחוק יותר משער הפסד המקסימאלי, עסקה זו תהיה לא כדאית.