"בישראל יש כלכלה דואלית: ענף ה-ICT צומח בשיעור של 10.5% ושאר המשק צומח ב-2.3%"
"למרות כל ההיבטים החיוביים שישנם בשל היות ישראל מעצמת היי-טק, הרי שיש לכך גם השלכות שליליות, המדובר בבשורות לא טובות עבור המשק הישראלי", כך אמר פרופ' עמנואל טרכטנברג, היועץ הכלכלי של ראש הממשלה וראש המועצה הלאומית לכלכלה וחברה במשרד ראש הממשלה. טרכטנברג היה דובר המפתח בכנס השנתי ה-11 של איגוד האינטרנט הישראלי, "אינטרנט חובק עולם", שנערך אתמול במרכז הכנסים אבניו, בקריית שדה התעופה.
לדברי טרכטנברג, "נוצרה בארץ כלכלה דואלית: מצד אחד, תופעה מדהימה של צמיחה חדה והתפתחות מרשימה של מגזר ההיי-טק, ומנגד - צמיחה מתונה, עד כדי דשדוש, בתעשיות המסורתיות וברוב מגזר השירותים. רוב המשק לא נמצא במקום בו נמצא ההיי-טק".
לדברי פרופ' טרכטנברג, שיעור הצמיחה השנתי הממוצע של שוק ה-ICT הישראלי עומד על 10.5%, ולעומתו, שיעור הצמיחה של שאר המשק הישראלי, עומד על 2.3%. "יצרנו, שלא מדעת, שני עולמות", אמר טרכטנברג, והסביר כי התופעה נובעת מכמה גורמים: היותו של מגזר ה-ICT מוטה ייצוא באופן חזק, מה שמביא לגלישת ידע נמוכה למגזרים אחרים, ולעומת זאת להגעת התועלות לחו"ל; מצב בו יש תמיכה מועדפת לחידושים במוצרים ולא לחידושים תהליכיים; שיעור נמוך יחסית של אימוץ ה-ICT בתעשיות המסורתיות; והשקעה נמוכה במו"פ במגזרים המסורתיים.
לגבי יחס ההנהגה של המדינה למצב, אמר פרופ' טרכטנברג, "קיימת הבנה בממשלה למצב, אולם הבנה זו, קרוב לוודאי אינה מתורגמת למעשים לאורך כל הדרך". השלכות מצב זה של כלכלה דואלית, אמר פרופ' טרכטנברג, הן בכך שנוצר חוסר איזון בין המגזרים, אשר מונע צמיחה, והפערים החברתיים-כלכליים מתרחבים.
"יש תלות יתר של המשק במגזר היי-טק", הוסיף טרכטנברג, ופירט מה מחייב הדבר: "יש לעודד חדשנות בתעשיות המסורתיות ובשירותים; לאינטרנט יש תפקיד חשוב בצמצום פערים אלו, וזה מהווה מרכיב חשוב באג'נדה הכלכלית-חברתית שהמועצה שבראשותי מבגשת לראש הממשלה. יש למדינת ישראל יכולות בתחום זה, אנו לא מפיקים מספיק תועלת מתעשיית ההיי-טק ומהאינטרנט כפלטפורמה לסגירת הפערים".
האינטרנט כמנוע צמיחה לדברי פרופ' טרכטנברג, לאינטרנט יש חשיבות רבה בצמיחה הכלכלית ארוכת הטווח. הוא סקר סקירה פרטנית את ההתפתחויות הכלכליות שחלו בעולם ב-140 השנים האחרונות, מהם עולה כי תהליך הצמיחה שחל בתקופה זו, הוא חריג לעומת אלפי השנים שלפני כן. כך, עלתה תוחלת החיים בממוצע מ-27 שנים ל-65, כמות האוכלוסיה על פני כדור הארץ גדלה מ-680 מיליון ל-6.07 מיליארד, כמות הלידות הממוצעת של אשה צומצמה מ-6 ל-2.7, וחלה צמיחה כלכלית משמעותית בשל המהפכה התעשייתית.
טרכטנברג ציין, כי בכל עידן ישנה טכנולוגיה רב תכליתית, GPT, דומיננטית, אשר משמשת כמנוע צמיחה באותו עידן: מנוע הקיטור במאה ה-18, החשמל במאה ה-19, המיקרו-אלקטרוניקה החל משנות ה-60', וה-ICT והאינטרנט, החל משנות ה-90'. מאפייני טכנולוגיה שכזו, אמר פרופ' טרכטנברג, הם רב תכליתיות – שימוש בקשת רחבה של מגזרים ופעילויות; פוטנציאל לשימוש טכנולוגי מתמשך; שיפורים שמעלים את כדאיות השימוש בקרב המשתמשים.
"ככל שיש טכנולוגיות רב-תכליתיות מתקדמות", אמר טרכטנברג, "כך מתפשט השימוש בהן ומאפשר חידושים נוספים, המביאים להגדלת ההון הכלכלי ולצמיחת המשק כולו. המדובר בטכנולוגיה המאפשרת לעשות דברים אחרים, ולאינטרנט יש חלק מרכזי בכך, כטכנולוגיה הרב תכליתית לתקופה זו".
טרכטנברג תיאר את מצב הנפיצות של האינטרנט כיום - עם 1.2 מיליארד משתמשים בעולם, 86 מיליון דומיינים פעילים, 2.5 מיליארד עמודים בגוגל, ועשרות מיליארדי הודעות מייל ביום. מצב זה, אמר, מאפשר כמה תועלות ברמה הכלכלית: יכולת למיקור-חוץ נרחב, ביטול המרחב הגיאוגרפי, התפתחות שווקים גלובליים - לא רק בסחורות ופיננסים, אלא גם בשירותים; מודלים עסקיים חדשים, דוגמת אמאזון ו-eBay, ארגון מחדש של עסקים סביב B2B, ופיתוח עולם הטלקום.
"התרומה של האינטרנט לצמיחה העולמית מתרחשת דרך תופעות אלו", סיכם פרופ' טרכטנברג, "באמצעות האינטרנט ניתן לצמצם את הפערים הסוציו-אקונומיים. הנגישות לאינטרנט הפכה לגורם חשוב. עצם קיומו של הפער הדיגיטלי מרחיב את הפערים האחרים. אני חרד מהמשמעויות ארוכות הטווח של הפערים הללו. יתרונות החדשנות שבאינטרנט הם כמו כפפה ליד עבור היזמים הישראלים, ויש לנצל יתרונות אלו".
גידול בפעילות, גידול במספר שמות המתחם נכון לסוף שנת 2006, היו רשומים במרשם שמות המתחם, באיגוד האינטרנט הישראלי כ-91,180 שמות בסיומת co.il. מדובר בגידול של 18% ברישום שמות חדשים ביחס לשנת 2005, שבה הסתכם מספר שמות המתחם (דומיין) בסיומת זו ב-77,317; כך אמר בפתיחת הכנס ד"ר אמיר עציוני, נשיא איגוד האינטרנט הישראלי.
עוד דיווח עציוני, כי במהלך שנת 2006, נרשמו 21,754 שמות מתחם חדשים וחודשו 22,258 שמות מתחם. לדבריו, המדובר בגידול של 30% במספר החידושים, ביחס לשנת 2005. בסך הכל, טיפל מרשם השמות ב-2006 בכ-76,871 בקשות מסוגים שונים - עלייה של כ-18% יחסית להיקפי הפעילות שנרשמו בשנת 2005.
לדברי עציוני, בתחילת חודש ינואר 2007 החלה פעילותם של רשמי המשנה המוסמכים הראשונים, וכי ארבעה כבר הוסמכו, לאחר שעמדו בקריטריונים הטכנולוגיים והשירותיים שנקבעו על ידי האיגוד. עציוני צפה, כי "שנת 2007 תתאפיין בהתחזקותן של אותן חברות אשר תשכלנה לנצל נכון את הנתונים העסקיים החדשים: תוכן רשתי, קהילתיות, מקום ליחיד בתוך ה'אנחנו'. החזקים יהיו אלו שידעו לרכוש פעילויות נכונות, המתאימות לאסטרטגיה העסקית שלהם ומקצרות בצורה חכמה את היציאה לשוק שלהם, או את הדרך להשגת מסה קריטית של חברים. זאת, לצד פיתוחן של יכולות עצמאיות הנבנות על טכנולוגיות, או תפיסות חדשות כגון Web 2.0".
לדברי עציוני, איגוד האינטרנט הישראלי הוא עמותה ללא מטרת רווח, אשר משמש כגוף התנדבותי שמטרתו קידום האינטרנט בישראל, וככזה, הוא פועל לקידום מטרות ציבוריות החשובות לכלל האוכלוסייה. בנוסף לרישום שמות מתחם תחת סיומת il., הציג עציוני את הפעולות השונות שביצע האיגוד בשנה החולפת: תפעול מחלף האינטרנט הישראלי (IIX): "המחלף קיים כבר יותר מעשור, ומנתב את תעבורת האינטרנט הפנים ישראלית בין 16 ספקי האינטרנט השונים. זמינותו של המחלף היא מהגבוהות בעולם"; עידוד קבוצות משימה בנושאי נגישות לבעלי מוגבלויות; קידום השימוש באינטרנט לגיל השלישי; קידום האינטרנט בחברה הערבית; קידום החינוך לשימוש נבון באינטרנט, עידוד פעילות מבוססת קוד פתוח וייצוג ישראל בפעילויות בינלאומיות. בסוף נאומו הודיע ד"ר עציוני על פרישתו מתפקיד נשיא האיגוד, לאחר חמש שנות פעילות, והוא ימשיך לכהן כחבר הנהלה.
לאחר מכן התפצל הכנס לכמה מושבים, ביניהם פרוטוקול האינטרנט - IPV6, שמאפשר הגדלת כמות כתובות ה-IP בעולם, נושא ה-AJAX, הקוד הפתוח, מיחשוב לביש, קהילה ואינטרנט, עולמם של הילדים ברשת, משחקי רשת, פרטיות, ונושא ההסדרה העצמית.
