זכויות הגולשים שלא בחרו במיקרוסופט
נושא תאימות אתרי האינטרנט לתוכנות גלישה שונות, היה מאז ומעולם אחד הנושאים היותר מסעירים בהן דנה ועדת המדע והטכנולגיה בשנים האחרונות. בתחילת דרכו של האינטרנט, בימים הטובים של מלחמות מיקרוסופט בנטסקייפ (ומאוחר יותר פיירפוקס ודפדפנים אחרים), היתה לנושא רלבנטיות מיוחדת: הקרב על השוק היה בעיצומו, וכבר אז היו פריקים שדרשו מהממשלה שכל אתריה יתאמו את התוכנות שבשימוש אנשים שבחרו שלא לקנות מיקרוסופט.
לפני כשלוש שנים הוביל מיקי איתן, אז יו"ר ועדת המדע, דיון סוער ביותר בוועדה בנושא זה, כאשר נזעק לשמוע מנציגי עמותת המקור, אז בראשית דרכה, כי הם אינם יכולים לגלוש לאתר משרד הפנים. איתן צלף בנציגי מיקרוסופט, איים על נציגי משרד הפנים ודרש פתרון מיידי. מאז התחלפו כמה יו"רים לוועדה, האינטרנט הפך להיות פופולרי הרבה יותר, ואיתו גם החדירה של מיקרוסופט לשוק.
אתמול (ד') נערך שוב דיון בנושא הזה, בראשותו של ח"כ אלכס מילר מישראל ביתנו. הוא מילא את מקומו של ח"כ זבולון אורלב, שבגלל בעיות קואליציוניות משמש כיו"ר שתי ועדות במקביל: הוועדה לביקורת המדינה, ו-ועדת המדע, אליה הצטרף מיד לאחר הבחירות.
מנתונים שסופקו לוועדה לפני הדיון, עולה ששוק הדפדפנים בישראל נשלט על ידי מיקרוסופט בהיקף של יותר מ-95% אחוזים, לעומת ממוצע עולמי של 84%-89%. כ-2,800 איש מתוך מיעוט זה חתמו לא מכבר על עצומה שמוחה על כך שהממשלה ומוסדות הציבור השונים מתעלמים מהם, לדבריהם. רבים מאתרי האינטרנט בישראל, ובתוכם אתרי ממשלה ואתרים וציבוריים שונים, אינם נצפים היטב באמצעות גלישה בדפדפנים המתחרים באינטרנט אקספלורר של מיקרוסופט, כי הם לא הותאמו לפורמט W3C, שהוא זה המאפשר התאמה לכל דפדפן. בין האתרים הבעייתים נמנים אתר משרד הפנים, רשות שדות התעופה, המוסד לביטוח לאומי, בנק דיסקונט, בנק לאומי ועוד. כל אלו בחרו במודע לוותר על אוכלוסיית הגולשים שאינה רוצה להשתמש באקספלורר, מסיבות שונות ומשונות, חלקן אידיאולוגית.
אחד מהם הוא שחר שמש, חבר עמותת המקור, המקדמת את הקוד הפתוח בישראל. שמש מוחה נגד העובדה שמשתמשים רבים ברשת הישראלית אינם יכולים להשתמש בשירותי ממשל זמין - פרויקט הדגל של החשב הכללי באוצר וסגנו הבכיר, איציק כהן. כהן, אגב, התבטא כמה פעמים בעבר בנושא ואמר כי משרדי הממשלה מונחים לעשות הכל כדי להתאים עצמם לכל הדפדנים שבהם עושים הישראלים שימוש, בעיקר אקספולרר ופיירפוקס של מוזילה.
אלא שבדיון שנערך אתמול התברר שעדיין אתרי משרדים וחברות ציבוריות לא הותאמו למציאות. זאת, למרות שהרשות להגבלים עסקיים הביעה את עמדתה כי על אתרי הממשלה לדאוג לכך שכל מי שיש לו דפדפן שאינו מיקרוסופט יוכל לצפות בהם כהלכה.
הדילמה שהציגו דוברי הממשלה ראויה לויכוח, אם כי היא מתחילה ונגמרת בכסף. בועז דולב, מנהל פרויקט תהילה באוצר, אמר כי פורטל ממשל זמין - GOV.IL - אכן עובד עם כל הדפדפנים, אבל אין הוא (קרי, דולב) והאוצר יכולים לכפות על כל משרדי הממשלה להכנס להשקעות לא קטנות כדי לרצות את המיעוט.
מצד שני, מתעוררת כאן שאלת השיוויון. אותם גולשים שאין להם אקספולרר (משתמשי לינוקס, למשל), רואים עצמם זכאים לגלוש לאתר רשות שדות התעופה ולדעת מתי יוצא המטוס שלהם לחו"ל בדיוק כמו כל גולש אחר. הויכוח כאן אינו ערכי. נערי האוצר עוזרים לדולב וחבריו להחליט. הם כופים עליהם סדרי עדיפויות, ולא מקצים להם תקציבים מיוחדים כדי לרצות את הגולשים האחרים, שאינם נמנים על הזרם המרכזי. לשיטתם של דולב וכהן, על הממשלה להשקיע הרבה יותר בקידום הנגישות בכל האתרים - ואכן כך היא עושה, לפחות לדבריהם.
אפשר להבין את זעמם של אנשי עמותת המקור המייצגים את אותם אלו שלא יכולים להנות משירותים באינטרנט. הפתרון לבעיה הזו איננו בוועדת המדע, אלא אצל מקבלי ההחלטות, כמו שר המדע (שלא קיים בינתיים) או שר התקשורת, שאמור להלחם למען החלשים. יואילו השרים ומקבלי ההחלטות לפנות לשר האוצר ולדרוש ממנו תקציבים ומשאבים כדי לענות על צרכיהם של גולשי הדפדפנים שלא הגיעו מבית מדרשו של ביל גייטס. זו חובתה של מדינה דמוקרטית. אם עד היום היה מדובר ב"חמאה" או במותרות, הרי שככול שהאינטרנט הולך ומשתרש ועקומת השימוש בו עולה בכל השכבות בישראל, חובתה של הממשלה לאפשר לכל אזרח לנצל את זכאותו לא לעמוד בתור במשרד הפנים ולהזמין דרכון דרך האינטרנט, גם אם בחר שלא לשלם כמה מאות דולרים לענק מרדמונד.
אין ספק שהמילה האחרונה בסוגיה הזו טרם נאמרה. סביר להניח שהארגונים שמייצגים את המיעוט ימצאו תומכים גם מבין חברי בית המחוקקים. למעשה, הם אף יכולים להגיע עם הנושא עד בג"צ. הם גם יכולים להתנחם בעובדה שהם אינם האוכלוסיה היחידה בישראל שהממשלה בוחרת לזנוח, ודי אם נזכיר חולי סרטן או להבדיל אלפי הבדלות - נהגים שתקועים בפקקים שעות ארוכות ביום, רק מפני שלממשלה אין תקציבים להשקיע בתשתיות. שלא נדבר על הקשישים, הילדים בסיכון ועוד ועוד ועוד.
בישראל של שנת 2007, הדרך להעברת חוקים וקבלת תקציבים חייבת לעבור דרך בג"צ - ויפה שעה אחת קודם.