על מספרים, רכישות ומה שמאחוריהם
הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי היא אגף בתוך משרד המסחר והתעשיה. ההיסטוריה של רכש הגומלין בישראל התחילה בתחום המגזר ביטחוני צבאי, בעקבות שיתופי פעולה שנעשו בתחום זה. ישראל היא בין המדינות הבודדות שיש לה אישור בינלאומי לבצע רכש גומלין אזרחי, בנוסף לזה הצבאי.
מאחורי המילה רכש גומלין מסתתרת תפיסה כלכלית-חברתית האומרת שחברה רב-לאומית שפועלת בישראל, מוכרת ומרוויחה מהשוק הישראלי, עליה להחזיר חלק מההכנסות באמצעות רכש גומלין וזאת כדי להגן על התעשייה הישראלית. מבחן ההצלחה הוא בהיקף הרכישות שמבצעות החברות מעבר למחויבות שלהן על פי ההסכמים שיש להן עם הממשלה.
בשנת 2006 הגיעו ההכנסות לקופת המדינה מרכש גומלין להיקף של שני מיליארד שקלים, בדומה לשנת 2005. בשש השנים האחרונות דיווחה הרשפ"ת על הכנסות של למעלה מ-12 מיליארד דולרים באמצעות מימוש רכש גומלין.
חברות ההיי-טק הפכו בשנים האחרונות למקור לא אכזב של השקעות בישראל, בעיקר בזכות רכישות. היקפי הרכישות מקפיצים את החברות האלו למקומות גבוהים למדי בטבלת החברות המבצעות רכש גומלין. כך, למשל, יכולה HP לדווח על היקף רגש גומלין של 5.5 מיליארד דולרים, כאשר רוב הסכום בארבע השנים האחרונות מקורו ברכישות, כולל הרכישה הענקית של מרקורי תמורת 4.5 מיליארד דולרים. האם רכישה כזו נעשתה על ידי HP רק כדי לממש את חלקה ברכש הגומלין בהסכם עם הרשות? ספק רב בכך, אבל בסופו של דבר מדובר בהשקעות שנעשו בישראל. גם חברות ההיי-טק הבינלאומיות האחרות כוללות בדיווח השנתי שלהן את הרכישות המיוחדות או את ההשקעות החריגות - ולא רק את הרכישות השוטפות.
מנגנון הפיקוח על רכש הגומלין הוא בעייתי ורגיש. לכן, נכונה גישתה של עו"ד בינה בר און, שאת המימוש ואולי ההגדלה של השקעות הגומלין יש לעשות במישור העסקי, הכלכלי והרווחי. "מודל זה הוא אחד המקורות להצלחות החוזרות, לקשרי גומלין אמיתיים וארוכי טווח ולמימושים הגבוהים", אמרה באחרונה. מעבר לכך, כאשר חברה כמו HP חותמת על הסכם בן עשר שנים עם הממשלה, יש בכך אמירה די ברורה לגבי כוונותיה בשוק הישראלי. ככול שיהיו יותר ויותר חברות כאלו שיחתמו על הסכמים ארוכי טווח, גרף היציבות הכלכלית של ישראל בעולם יילך ויגדל וגם המשק מרוויח מזה בסופו של דבר.
