המשאבים שלא היו

לא צריך להמתין לישיבה הדרמטית שמתוכננת להבוקר (ג') בוועדה לביקורת המדינה בנושא דו"ח המבקר בנושא תפקוד הרשויות והממשלה בתקופת המלחמה, כדי לדעת שהעורף הופקר בזמן המלחמה. זו אינה הדלפה סודית מדו"ח שעדיין אסור לפרסום, אלא תובנה אליה יכול להגיע בקלות כל אזרח במדינה. לא צריך לקרוא 600 עמודים כדי לדעת שחלק גדול מהליקויים שייחשפו בדו"ח, טמונים באותם משאבים שלא עמדו לרשותן של הרשויות השונות, כאשר המשאב העיקרי שהיה חסר הוא המידע. המדובר באותו מידע שהיה חיוני לכל כך הרבה אנשים שהיו קבורים מתחת לאדמה, במקלטים, מבלי שאיש הסביר להם על מה ולמה, ומבלי שתהיה להם אינפורמציה בסיסית הדרושה כל כך לחיי היום-יום.

בזמן רגיעה, קוראים לכל אותם כלים בשמות כמו "ממשל זמין", "עירייה ישירה", "רשות אינטראקטיבית" וכו', אך ספק אם מישהו בשלטון המרכזי, לרבות הרשויות המקומיות, נתן את דעתו והבין איזה תפקיד חשוב יש לכל אותן מערכות וכלים בחירום. כשהחלו הטילים לעוף מעל לראשיהם של תושבי הצפון, זה היה קצת מאוחר מדי. במצבן העגום של הרשויות המקומיות, ההשקעה במשאבי מיחשוב ומערכות מידע נראית לרבים מראשי הרשויות כהוצאה מיותרת. הם יציגו - ובצדק - רשימה ארוכה לא פחות של דברים חיוניים ביותר, שאין להם כסף לממן עבור תושביהם. אך במלחמה הזו התגלה עד כמה חשוב התיאום והחיבור שחייב להתקיים בין הרשויות לממשלה, בעיקר בכל מה שקשור לתשתיות IT. החוסר של שיתוף זה, הביא לליקויים חמורים בהעברת מידע חיוני, בטיפול בנפגעי המלחמה ובתשלומי הפיצויים.

השורה התחתונה הליקוי העיקרי שצריך לעלות מדו"ח המבקר, קשור במשאבים שלא היו. לכן, הוא צריך להופיע בפרק ההמלצות והמסקנות. המדובר, כמובן, במשאבי מיחשוב, מערכות מידע, אתרי אינטרנט פעילים, מוקדים עירוניים שערוכים היטב לשעת חירום, בעלי תפקידים שמכירים היטב את המוטל עליהם ויודעים לתקשר אחד עם השני ובתי חולים שיידעו למסור מידע עדכני על הפצועים וההרוגים חלילה שהגיעו אליהם. בכך, יאפשרו לכל הגורמים האחרים לפעול בזמן.

יש לקוות שמעבר לבוץ ולחילופי ההאשמות שדו"ח זה יצור בציבור, נמצא בו גם מסקנות המתייחסות להבט הזה של ניהול העורף בזמן חירום, אותו עורף שלמעשה הושלך אל תוך המלחמה מבלי יכולת אמיתית של המדינה להגן עליו. מידע הוא כלי הנשק הבסיסי של כל אזרח בעת מלחמה. עליו להשמע להוראות השלטונות, ולכן זכאי לדעת מה קורה ומה יקרה.