יו"ר האופוזיציה, ח"כ בנימין נתניהו, בוועידת העסקים Software07: "ההיי-טק הישראלי יכול היה לנסוק, לולא החסמים הממשלתיים שמעכבים את המשק"
להיי-טק הישראלי יש פוטנציאל אדיר, והוא מצליח להתפתח בשל האקלים החופשי מבחינה כלכלית שבו הוא פועל, אך עדיין - הוא יכול להגיע להישגים גבוהים יותר, אם רק ישתחררו החסמים הממשלתיים אשר מפריעים לו לצמוח ולהגיע לגובה רב יותר", אמר אתמול (ד') יו"ר האופוזיציה ויו"ר הליכוד, ח"כ בנימין נתניהו. שר האוצר וראש הממשלה לשעבר היה אורח הכבוד ב-Software 07, ועידת העסקים השניה של תעשיית התוכנה הישראלית. למעלה מאלף משתתפים הגיעו לאירוע, שנערך על ידי איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, ועידת ההיגוי העליונה של Software Together וקבוצת אנשים ומחשבים, במרכז הכנסים אבניו, קריית שדה התעופה. את המליאה המרכזית בכנס הנחה פלי הנמר, נשיא אנשים ומחשבים. לאירוע העניקו חסויות פלטינה החברות אלדין, אמבלייז, בנק הפועלים ו-SIIA. למושבים נתנו חסות קרן כרמל, יבמ, אורקל ו-Walden Israel. חסות זהב העניקו החברות מטריקס-רד-האט, SoftWork AccuRev, קבוצת נישה, מרקורי-HP, רנסיס וג'נסיס פרטנרס. שותפים לאירוע היו ענת רון, איגנייט, וואלה!, "טכניון לחיים", IVC, פורום MIT, אוניברסיטת תל אביב, מכון היצוא, בשן וגישה חדשה.
נתניהו פתח את דבריו בשאלה לקהל: "מי היה האיש העשיר בעולם לפני עשרים שנה?". הקהל לא זכר כי התשובה היא הסולטן של בורונאיי, שהתעשר בשל אוצרות הנפט בארצו. "ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט, החליף אותו והיה לאיש העשיר בעולם, כיוון שהעולם השתנה: מוצרי ידע נותנים יותר ערך מוסף כלכלי, מאשר חומרי גלם". לדברי ראש הממשלה לשעבר, ישראל היא יצרנית מוצרי הידע הגדולה בעולם, יחסית לגודל אוכלוסייתה, ובאופן מוחלט - היא רשמה פטנטים בארה"ב יותר מאשר רוסיה, הודו וסין יחדיו. "ישראל היא מעצמת ידע, המביסה בייצור ידע את שלושת הארצות הללו, המהוות יחדיו 2.5 מיליארד מאוכלוסיית העולם".
לאור נתונים אלו, אמר נתניהו, "אם אנחנו כל כך חכמים, למה איננו עשירים?". לדבריו, שאלה זו הנחתה אותו עם כניסתו לתפקיד שר האוצר במחצית 2003. "בשיאו של משבר עצום, עמדנו להתרסק כמו ארגנטינה. התוצר הלאומי הגולמי התכווץ, לא יכולנו לגייס כספים להלוואות, היתה אבטלה של 300,000 איש והיא היתה צפויה להכפיל את עצמה". המצב, ציין נתניהו, היה קשה בשל התפוצצות הבועה, לצד התמשכות אירועי האינתיפאדה השניה, אשר פגעו בכלכלה הישראלית - אולם עם כניסתו לתפקיד שר האוצר, הוא ניסה לגלות תשובות נוספות.
"השמן והרזה" תיאור נוסף למצב, אמר נתניהו, היה בשל העומס התקציבי שהמגזר הציבורי היווה על המגזר הפרטי: 56% מהתל"ג הוקדשו למגזר הציבורי, "ואם היינו מגיעים ל-60% - היינו מתרסקים". נתניהו חזר על דוגמת "השמן והרזה", לפיה השמן מהווה נטל על הרזה, אשר נושא אותו על כתפיו, בעוד הרזה הוא זה המייצר את הערך המוסך עבור כלכלת המדינה. "היינו לפני קריסה", אמר, "צמצום המגזר הציבורי היה משימה קשה שגררה ביקורת, נדרשנו לחזק את המגזר הפרטי ולהזרים לו חמצן".
הוא ציין, כי פעילויותיו להורדת המיסים ולצמצומם, גררו ביקורת, "למרות שניסיתי להסביר כי הפחתת המיסים מסייעת לכולם. כיום, לאחר זמן, הוכח שצדקתי – קופת המדינה התמלאה, כפי שלא התמלאה מעולם. הדרך היחידה למלא את קופת המדינה היא על ידי מדיניות של כלכלה ליברלית עם הפחתת מיסים. חייבים לסלק את המכשולים על מנת ליצור יכולת להתחרות בצורה טובה יותר", אמר נתניהו והביא לדוגמה את הנמלים, המהווים שער, דרכו עוברות 93% מהסחורות ארצה, "וועדי העובדים בנמלים חונקים אותנו ואת המדינה – יש בישראל פי ארבעה יותר שביתות נמלים מאשר באיטליה - אנו שיאני השביתות של הנמלים בעולם. חייבים לפתוח חסמים לתחרות". חסמים אלו, ציין, מהווים מכשול גם עבור תעשיית ההיי-טק, ופתיחתם תביא לצמיחה גדולה יותר גם לענף זה.
היבט נוסף, לדברי נתניהו, הוא הרפורמות אשר מייצרות תחרות. "בתקופתי מימשנו 40 רפורמות – בבנקים, בשוק ההון ובשוק הפנסיה", אמר, "וכך הגענו ממצב של צמיחה שלילית של 1.3% ב-2002, למצב של 5-6% צמיחה בשנה האחרונה". זה אינו מספק בעיני, שכן עלינו להגיע לצמיחה שנתית של 8%, וזה יכול להתאפשר רק בשילוב של שחרור חסמים וכלכלה ליברלית, יחד עם הובלה של ההיי-טק הישראלי".
באופן פרדוקסלי, אמר נתניהו, היתרון של המדינה הוא היותה בעלת מערכות מקולקלות, שכן עם שחרורם של המחסומים, נוצר אפקט "קפיץ" לדבריו, ואז ניתן להגיע לשיעורי צמיחה שנתיים מרשימים. הוא מתח ביקורת על הנמלים, הבנקים, הקרקעות וכל שאר החסמים המונעים צמיחה, לדבריו.
"טכנולוגיה בלי כלכלה חופשית יכולה לקדם את המשק בצורה חלקית בלבד, כך גם כלכלה חופשית בלא טכנולוגיה", אמר, "אבל המפתח לצמיחה אמיתית ומשמעותית, הוא שילוב של היי-טק צומח עם כלכלה חופשית". כך, הבטיח נתניהו, ניתן להגיע למצב של הכפלת התל"ג השנתי לנפש ל-40,000 דולרים, ולתקציב שנתי של רבע טריליון דולרים, שאת חלקו ניתן יהיה להשקיע בביטחון וברווחה. "עשינו חצי מהעבודה", סיכם נתניהו,"תנו לי להשלים אותה. תנו לי לבצע את מה שאני מאמין כי הוא חשוב לכולנו. יש באולם הזה פוטנציאל אדיר של איכויות אנושיות של אנשי היי-טק, אשר מתפתח באקלים חופשי יחסית, וניתן לגרום לו לצמוח עוד יותר".
