הקוד הפתוח לאן?

המונח "קוד פתוח" הוצג ב-1998 בקליפורניה על ידי מייסדי נט-סקיים, שלימים הפך למוזילה ופייר פוקס. מייסד לינוקס, לינוס טורואלדס, יסד את תנועת "הקוד הפתוח" ונתן למושג הגדרה רחבה יותר.

האידיאולוגיה של לינוס ניתנת לסיכום במשפט אחד "The future is open source to everything". היום ניתן לראות את החזון של לינוס מתגשם, באמצעות חיפוש מהיר בגוגל ניתן למצוא פרויקטים מגוונים של "קוד פתוח" ולא רק בתוכנה כגון מכונית שכל התוכניות שלה חשופות ברשת, או סרט שבו כל אחד תורם סצנה. יישום האידיאולוגיה של הקוד הפתוח בתוכנה מתבקש והאפשרות של קהילה מגובשת לעבוד במשותף על פרוייקט תוכנה בעזרת האינטרנט היא פשוט מדהימה.

עקרונות הקוד הפתוח הם פשוטים: 1. כל אחד רשאי להוריד את הקוד לבצע בו שינויים והוספות ולהעלות אותו חזרה. 2. כל אחד רשאי להשתמש בקוד לצרכיו. 3. הרישיון גמיש מאד על IP (קניין רוחני), ולעיתים אין צורך כלל ברישיון.

תודות לתנועת הקוד הפתוח פרויקטי תוכנה רבים היום הינם מבוזרים. חלקים מבוצעים בארה"ב, חלקים בהודו וחלקים בישראל. אנשים שמעולם לא נפגשו, עובדים על אותו פרוייקט ומצליחים ליצור מוצר תוכנה מורכב.

אולם, ניהול פרויקט קוד פתוח מסובך מאוד, מאחר וראש הפרויקט לא מכיר את האנשים שכותבים ותורמים את חתיכות הקוד. נשאלת השאלה כיצד עליו לדעת שהקוד אמין, ישים ויעיל? בתוך מיליוני שורות קוד, קל מאד ללכת לאיבוד. כל גורם עוין יכול לשתול דלתות אחוריות או דלתות קדמיות בכוונה, או ללא כוונת זדון, לכתוב קוד לא יעיל או לחילופין לכתוב קוד אשר יגרום למחיקה מוחלטת של כל הקבצים והשבתת המחשב.

כיום, "קוד פתוח" נחשב אופנתי וחברות ענק כגון Apple, Sun - java, Linux, Mozilla, W3C ועוד, מנהלות פרויקטים גדולים בקוד פתוח, והקוד הפתוח תורם רבות לקהילת המפתחים.

עוד תכניות

לקוד הפתוח אין מה להציע מבחינה כלכלית המשפט המתאים ביותר, לדעתי, לתופעה שנקראת "קוד פתוח" הוא: "קפדהו וחשדהו". אני, אמנם, מאד מעריך פרויקטים ואנשים אשר נרתמים לקוד פתוח , אך האם הייתי מוכן שתוכנה כזאת תנהל את מערכת הבלימה שלי ברכב, או את מכשיר ההנשמה, או את הפיקוד של המטוס בו אני טס - ממש לא.

"הקוד הפתוח" מקצר זמן פיתוח ומאפשר לחברות מסחריות לעסוק בחידושים והמצאות ולא בפיתוח הגלגל כל פעם מחדש. מבחינה כלכלית, אין לקוד הפתוח מה להציע. חברות וממשלות רבות בוחנות, לדוגמא, את המעבר מאופיס של מיקרוסופט לאופיס פתוח, אך הרוב מחליטות שעדיף לשלם למיקרוסופט אשר מפיקה תוכנה בעזרת מתכנתים בשכר מאשר להסתמך על אופיס פתוח. כאשר מדובר על מערכת הפעלה, החברות אפילו לא מתלבטות. אני לא רואה אף חברה המחליפה את הווינדוס בלינוקס. אחת הבעיות המרכזיות של תוכנות בקוד פתוח היא שצריך להבין בתוכנה על מנת להשתמש בה או להתאים את התוכנה לצרכים האישיים של החברה. קיימות חברות רבות במשק שכל תפקידן הוא להתאים תוכנות "קוד פתוח" כגון לינוקס, פדורה ועוד לצורכי החברה.

לסיכום, אני בעד "קוד פתוח". לראות קהילות שלמות של מאות ואף אלפי אנשים עובדים יחד ללא שכר ולמען מטרה אידיולגית - תמיד מרגש אותי. אפילו מותקנות לי על המחשב תוכנות ב"קוד פתוח" בנוסף לתוכנות שרכשתי, אך האם הייתי מוכן להפקיד את חיי או אפילו את התמונות של החתונה שלי בידי תוכנת קוד פתוח? התשובה היא חד משמעית לא.

* הכותב הוא ייזם אינטרנט, CTO של חברת Waly Intelligent Technologies Ltd