הזוית של אזולאי: שבוע ההתפכחות הגדולה

נראה שהשבוע הגיעה ההשלמה הסופית של שוק ההון המקומי עם המציאות הכלכלית החדשה הקיימת בארץ. וכך, תפיסות שרווחו כאן מאז שנות השמונים הושמו סוף – סוף על מדף ההיסטוריה עם הפנים כלפי העתיד.

אירועים כמו פיחותים מינהליים שהיו חלק ממדיניות האוצר באותן תקופות רעות, אינפלציה מטורפת ועוד רעות חולות שליוו את הכלכלה באותן שנים קיבעו כמה תפישות כלכליות ששלטו כאן מאז אותה תקופה. אבל מאז הכלכלה השתנתה, כללי המשחק אינם אותם כללי משחק אבל לקח לשוק זמן רב עד שהוא החליט לשנות גם את התפישות השולטות. אותן תפישות שולטות דגלו למשל בכך שחלק מתיק השקעות ישראלי צריך להיות מושקע בדולר.

למה ? כי בעבר פיחות של השקל ארע בתכיפות גבוהה ולכן חשיפה של 10% לדולר מתיק השקעות טיפוסי אמורה הייתה לשמש כאחד מאמצעי הגידור המקובלים. למזלנו התפישה שלפיה הריבית השקלית צריכה להיות מתחת לריבית הדולרית כבר פסה מן העולם והשבוע נפרדנו מקונספציה חדשה שהניחה שאין מקום להפחתת ריבית (כי היא כבר ירדה מאוד בחודשים האחרונים...), עת השתנה הקונצנזוס והודאות להפחתת ריבית היא עלתה לרמת ודאות כמעט מוחלטת. השתנו סדרי עולם ולכן תיק ההשקעות שלנו התאים את עצמו לכך כבר מזמן.

על גורם אחד אין בכוונתי להתעכב והוא, הדולר. מה שמתרחש בדולר כיום יכול במקרה הטוב לספק כותרות לעיתונים. המשמעויות הכלכליות של תיסוף חד בדולר הן זניחות. זו לא טעות. הסיפורים קורעי הלב על היצואנים שמפסידים הכנסות כתוצאה מהתיסוף הם חסרי משמעות. אנו מצפים מכל יצואן שיכלול בתוך מכלול השיקולים העיסקיים והניהוליים שלו גם את האופן שבו הוא מתגונן מפני תיסוף, באותה מידה שזה מה שהיינו מצפים מהיבואנים לעשות בעיתות של פיחות. ניהול סיכונים פיננסי הוא חלק בלתי נפרד מניהול עסק ומי שעדיין לא השתכנע שיביט על תוצאותיהן העיסקיות של טבע, כי"ל ודומותיהן בשנים האחרונות ויבין שזה בדיוק מה שהחברות הללו עשו אל מול סיכוני מטבע.

בהיבט המקרו, הקהילה הכלכלית מבינה היום שהירידה בערכו של הדולר היא בשל סיבות גלובליות שאין ביכולתו של בנק ישראל להשפיע על שערו ולכן מי שמצפה שהבנק המרכזי יפחית את הריבית רק כדי למנוע את המשך התיסוף, נכונה לו אכזבה.

ההצדקה להפחתת הריבית מגיעה ממקום אחר, בעצם אולי בכל זאת קשור במקצת לדולר. על אף ההורדה הנדיבה בשיעור הריבית בחודשים האחרונים, זו נמצאת ברמה גבוהה מאוד. זו לא טעות. כל המדינות שנמצאות באותה קבוצת דירוג כמו ישראל נהנות מריבית ריאלית שנעה בין 0.4% ל 2.3% למעט מדינה קטנה אחת שהריבית הריאלית בה עומדת על 4% - ישראל. וכך יוצא שלמרות שישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם שלמרות שהריבית נמצאת בה במגמת ירידה, היא עדיין סובלת מריבית ריאלית גבוהה. אין שום סיבה שבעולם שהמצב הזה ישרור כאן לעד. זה הזמן לשבור את הקונספציה הבאה ולהפחית את הריבית לפחות לרמה של 3.5% שבהינתן אינפלציה חזויה של 1% בשנה הקרובה, תפחית את הריבית הריאלית ל 2.5%. אם תרצו, זה היעד שלנו לריבית בשנה הקרובה. ואם זה היעד, זה אומר שתשואת השחר הארוך עשויה לרדת עד לרמה של 4.6% - 4.7% (זכרו היכן קראתם על כך לראשונה).

מאת: עידן אזולאי, בית ההשקעות אפסילון