על שולחן הניתוחים: חלק ב' בראיון עם אייל גורביץ'
מה יש בו, בניתוח הטכני, שלפתע הוא צץ בכל אתר כלכלי, בכל בית השקעות, ואפילו הבנקים למדו לעשות בו שימוש? קורסי ניתוח טכני נפתחים ללא הרף והפורומים באתרי האינטרנט מלאים בטכנאים החדשים המחליפים מידע באמצעות מילים לא ברורות כמו מתנדים, פריצת התנגדות, רצועות וממוצעים.
בשיחה שאת חלקה הראשון הבאנו כאן אתמול הציג המנתח הטכני, אייל גורביץ' את ההיסטוריה, היסודות ואת תפיסות העולם שמאחורי שיטת הניתוח הטכני. בחלק השני של הראיון הוא עונה לשאלות הקשות באמת.
מה הם המודלים בשיטת הניתוח הטכני ואיזה מודל עדיף בעיניך?
"מודל הוא טכניקה לקנייה ומכירה של ניירות ערך ובניתוח טכני קיימים מאות מודלים. כל מודל מכיל שלושה מרכיבים: מחיר הקנייה, מיקום ההוראה לקביעת הפסד (Stop), ומנגנוני ההגנה שבהם משתמשים כדי להגן על הרווחים. אפשר לבנות אסטרטגיות לכל מימד זמן. לכל משקיע אופי שונה והעדפת זמן אחרת. מבחינת המרכיבים, המודלים נשארים קבועים. הפרמטרים המשתנים הם העיתוי, סוג המניות, מיקום ה–Stop ומנגנוני ההגנה - אלה שמתאימים לטווח זמן ארוך אינם מתאימים לטווח זמן קצר. אני מעדיף מודלים לטווח ארוך. לדעתי הם הרווחיים ביותר. הם נותנים את זמן התגובה הארוך ביותר, והם היעילים ביותר מבחינת התועלת למשקיע, יחסית לאנרגיה שהשקיע בזמן מסך, חשיבה, עמלות מכירה וקנייה ועוד. כמאמר המשפט: 'השלם גדול מסכום חלקיו', כך ככל שניקח מגמה ארוכה ושלמה ולא מקטעים ממנה, התשואה תהיה גבוהה יותר. טווח זמן ארוך הוא טווח של חצי שנה עד שנה וטווח מגה–ארוך נע בין שנתיים לארבע שנים. זהו זמן מספיק בכדי לתפוס מחזור של שנות גאות ובהחלט אפשרי".
מה הם היתרונות והחסרונות של השיטה?
"היתרון המובהק ביותר הוא העובדה שהניתוח מקיף את כל הנתונים והאירועים בשוק. עם זאת, לניתוח טכני יש גם חסרונות, וההצלחה אפשרית מתוך הכרתם. חיסרון אחד הוא שהניתוח הטכני אינו מתאים לכל מניה. על מנת שנוכל לנתח מניה היא חייבת להיות סחירה, ועם מחזור של לפחות 500 אלף ש"ח ביום. חיסרון שני מגיע מכיוון המשקיע שאינו מסוגל להיות עקבי. כדי להיות סוחר טוב עליך להיות בעל משמעת עצמית, היגיון בריא, יכולת שליטה בדחפים ודחיית סיפוקים. לכן התנאים שהשיטה דורשת מהמשקיעים לא מתאימים בדרך כלל לכולם".
עד כמה השימוש בניתוחים טכניים נפוץ בקרב משקיעים פרטיים?
"השימוש בניתוח טכני מתאים יותר למשקיע הפרטי משום שלאדם פרטי קשה יותר לנתח דו"ח כספי, להבין מה המשמעות של כל מספר ולהסיק את המסקנות המתאימות. כשהתחלתי לעבוד עם השיטה, קראו לניתוח הטכני 'עבודת אלילים'. היום אנחנו פותחים שלושה עד ארבעה קורסים בחודש, כשבכל קורס שלושים עד ארבעים תלמידים. בתי השקעות רבים התחילו להיעזר בניתוחים טכניים ואפילו מוסדות יותר שמרניים החלו לפתוח קורסים לניתוח טכני. השיטה מחלחלת ורבים מבינים שיש דברים בגו".
תן לנו דוגמה לניתוח טכני שהתברר כנכון ולניתוח שנכשל.
"כשהתחילו הירידות בשוק, אמרתי שמדובר בירידות זמניות, שיעצרו סביב רמה של 950. ואכן הירידות נעצרו סביב 943. הניתוחים שלי אודות דלק קבוצה ואפריקה ישראל היו גם הם נכונים. כשמניית טבע נסחרה ב–130 ש"ח, כתבתי שאנו קרובים מאוד לתחתית, מה שהתברר כנכון. לעומת זאת, אורמת היא דוגמה לטעות. כתבתי שהמניה צפויה לעלות ויום לאחר מכן התחיל המשבר בבורסה, החברה פרסמה דוחות גרועים והנייר צלל. יש אירועים שבאים בהפתעה. למשל הזהב. הייתה תקופה ארוכה שבה נתתי סקירות נכונות ואופטימיות על הזהב. אבל אז הגיע משבר והזהב ירד ואפילו חטף חזק. אבל האירוע שינה רק את הערכותיי לטווח הקצר ולא לטווח הארוך. טעויות יש תמיד, השאלה היא כמה נזק הן גורמות וכמה תועלת, באחוזים, מביאות ההצלחות".
מה הם אחוזי ההצלחה שלך?
"רוב המשקיעים חושבים שבכדי להיות רווחי עליך לייצר אחוזי הצלחה גבוהים, 60 עד 80 אחוז. משקיעים הסבורים שיגיעו לאחוזי הצלחה כאלה, מוטב שיביטו במילון, בערך 'חלומות באספמיא'. אלו אחוזים בלתי אפשריים. אפשר לפגוע גם בשמונה מתוך עשרה מקרים ועדיין להפסיד כסף, אם חותכים את הרווחים כשהם מאוד קטנים ונותנים להפסדים להיות כישלונות מהדהדים. הקשר בין רווחיות לאחוזי הצלחה אינו קיים. יש מודלים שעובדים עם 40 אחוזי הצלחה והם עדיין מאוד רווחיים. כדי להיות רווחי צריך לבחור עסקאות שפוטנציאל הרווח גבוה פי שלושה מרמת הסיכון. כלומר, שבכל עסקה רווחית, המשקיע ירוויח בין פי שניים לפי שלושה מההפסדים שייגרמו לו בעסקה כושלת. כך הוא יוכל להסיר מעליו את הצורך להיות משועבד לאחוזי ההצלחה ויעלה על מסלול רווחיות גם עם אחוזי הצלחה נמוכים יותר. "אחוזי ההצלחה שלי מתועדים בתוכנה אוטומטית שנבנתה על ידי בורסהגרף ובה קיימות אסטרטגיות רבות. הגענו למסקנה שאחוזי הצלחה אפשריים לאורך זמן, ונעים בין 55 ל–60 אחוז. זה כנראה המקסימום אליו ביכולתי להגיע".
הלכה למעשה, כיצד בא הניתוח הטכני לידי ביטוי בעת ההשקעה?
"הניתוח אמור להיות עוד פרמטר במשוואה. אם משקיע מגיע עם דעה מגובשת, הניתוח יהיה עוד פרמטר, אולם אני מניח שהוא יוסיף לא מעט. בכל מקרה, לא רצוי לבסס השקעה רק על סמך ניתוח שמישהו אחר כתב. "כשאני מנתח עבור עצמי, ברור לי באיזה מחיר אקנה, באילו מנגנוני הגנה אשתמש, כמה סחורה אקנה והיכן אממש רווח. כמשקיע, לעולם לא אכנס למקום שלא אדע כיצד לצאת ממנו. כשאני מנתח עבור הקוראים שלי או עבור בתי השקעה, יש פינות לא סגורות כגון מרכיב העיתוי, הכמות ומנגנוני ההגנה. לכל אחד יש את תהליך קבלת ההחלטות שלו והניתוח הוא עוד פרמטר. בסקירות אני מוסיף סייגים, בכדי שיהיה ברור מתי התחזית אינה מוכיחה את עצמה.
"אני סובר כי ישנן שתי שיטות לקבלת החלטות, בחיים בכלל ובהשקעות בפרט. הראשונה היא שיטת תום סוייר. יש קטע בספר שבו תום סוייר מגיע לגדר ואינו יודע כיצד לעבור אותה. כפתרון הוא מסיר את הכובע, וזורק אותו מעבר לגדר. כלומר - קודם התחייב ואז שבר את הראש כיצד לעשות זאת. בשיטה הזאת משתמשים רוב המשקיעים הלא מקצועיים. קונים מניה ורק אחר כך שוברים את הראש מה לעשות איתה. השיטה הזאת טובה לתחומים אחרים בחיים, לא למניות.
"השיטה השנייה היא שיטת הסוכן החשאי. מי שאוהב סרטי ריגול או ספרי ריגול יודע שסוכן חשאי לעולם לא ייכנס למקום ללא הכנת דרכי מילוט. זו השיטה המומלצת בהשקעה במניות. לדעת לאן אתה נכנס וכיצד תצא. יש לבנות אסטרטגיה ברורה לפני הלחיצה על הכפתור.
"בעיני, במסחר בניירות ערך אסור לשבת מול המסך כל היום. המסחר צריך להשתלב בחיים ולא לתקוע לתוכם טריז. משקיע לטווח ארוך או בינוני, צריך לבוא פעם ביום לעשר דקות, לראות מה עשה התיק, להזיז Stop, לקנות למכור, ונגמר הסיפור".
