משקיעים בעתיד
אם זה היה תלוי במשה ליכטמן, נשיא מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל - ועד לא מכבר הישראלי הבכיר ביותר בהנהלת מיקרוסופט העולמית ברדמונד - מסיבת העיתונאים שנערכה אתמול (ג') בהרצליה, לא היתה מתקיימת. מרכזי פיתוח הם בדרך מקומות, שלמבקר מבחוץ נראים משמימים. השקט הוא הדבר שהכי מאפיין אותם, ומאחורי הכסאות ומול הצגים יושבים המוחות הכי מבריקים כנראה, שעברו את סף הסינון הגבוה כדי לעבוד בחברה עם הילה.
אבל כאשר חזר ליכטמן מחו"ל לפני כשנה, הוא קיבל משימה מאוד ברורה מהבוסים שלו ברדמונד: להעצים את פעילות המו"פ של מיקרוסופט בארץ הקודש, לאחד את הפעילות, ולגייס עוד 150 איש. 150 עובדים עתידיים אלו, הם הסיבה העיקרית שמיקרוסופט זימנה אתמול את העיתונאים ואיפשרה להם להציץ אל קודש הקודשים של מרכז הפיתוח שלה. בעתיד הוא יתפרס על פני 10,000 מ"ר וירכז את כל הפעילות המו"פ של החברה באזור המרכז. למיקרוסופט יש מרכז פיתוח בחיפה, בדומה ליבמ ולחברות אחרות, אולם עד לפני שנתיים התנהלה הפעילות על אש קטנה יחסית, כמעט עלומה. עיתונאים לא הורשו לבקר שם, והעבודה נעשתה בדיסקרטיות, האופיינית למרכזים כאלו. גיוס 150 איש עד לסוף השנה, היא משימה קשה ביותר. ליכטמן ואנשיו יודעים זאת היטב. בשוק הרותח, מרדף אחרי מהנדסים מוכשרים שיביאו את הפיתוח של המאה - אינו פשוט. אז נכון שלרשות ליכטמן עומדים נכסים לא מעטים, כמו למשל המוניטין של מיקרוסופט כחברה ענקית, עם קצב גידול ענק, שכל פעולה שלה משפיעה כיום על חיינו.
"לא מדובר בפיתוח איזה רכיב שולי, או מנוע חיפוש", אמר ליכטמן אתמול במסיבת העיתונאים, כשהוא פטור מלהסביר למי רמז, התכוון. אז ג'קוזי וג'יפים - הם לא מושגים שמוכרים ברדמונד, כמו שאינם מוכרים במרבית חברות ה-IT בעולם, עובדה שסייעה להם בין היתר לשרוד. אבל הדור הצעיר שמסיים היום את הטכניון, או כל מוסד אקדמי אחר, הוא דור שגדל על ברכי הבועה הקודמת - כבני נוער, או צעירים על סף דרכם בהיי-טק. חלום האקזיט הוא המנוע שמניע אותם, בבואם לשמוע מה מציעה להם כל חברה. ליכטמן ציין בסיפוק, כי רק 4% מבין אלפי הפונים אליו כל שנה, כדי להתקבל לעבוד במיקרוסופט - עוברים את המסננת. זה מחמיא, אבל המלחמה האמיתית היא המבטיחים והמוכשרים ביותר.
איך מפתים אותם? מיקרוסופט, כדרכה, מצאה מיצוב מקורי, בנוסף כמובן להתמודדות בתחומי השכר והתנאים האישיים: אינקובציה. חממות, או בלשון העם, סטארט-אפים. כל צעיר בוגר אוניברסיטה שואף לחפש קריירה בסטארט-אפ, אבל יש בכך לא מעט סיכונים. מרכזי הפיתוח של מיקרוסופט הוכרזו כאינקובטורים לכל דבר. הם אמונים על פיתוח המוצרים והטכנולוגיה של העתיד, הם אמורים להביא למיקרוסופט את הפריצה הבאה שלה בשווקים גלובליים, שבהם היא לא נמצאת. ההבדל היחיד הוא שהם פטורים מגיוס כסף. מי שהיה פעם בחברות הזנק, יודע ש-80% מהזמן מוקדש להישרדות ולגיוס כספים ובזמן שנותר - מפתחים מוצר.
ביל גייטס ואנשיו ברדמונד הפקידו בידי ליכטמן 200 מיליון דולריםועוד כמה מאות מיליונים לחמש השנים הבאות, כדי שיהפוך את מרכזי הפיתוח שלה, לסמל השני של החברה.אריה סקופ אמר לי לא מכבר שגם מיקרוסופט היתה סטארט אפ כאשר ביל גייטס הקים אותה, אלא היא היתה פטורה מלגייס כספים. היה לה מממן.עכשיו רוצה מיקרוסופט להצמיד לתדמית שלה גם את המיצוב של חממות וסטאראפים. זה לא מזיק אף פעם זה חשוב מאוד לחברה כמו מיקרוסופט, שרווחיה והונה הם מקור לקנאה ולביקורת מצד אינספור גופים. התלות של כל חברה או משק בית בתוכנה או ברכיב שמיקרוסופט מפתחת - מגבירה את הקולות המחפשים לתקוף אותה. השקעה במו"פ היא תמיד דבר טוב, בוודאי למדינה כמו ישראל. אי אפשר לומר שמיקרוסופט לא מכירה בחשיבות ההיי-טק בישראל. הסניף שלה הוא אחד המצליחים בעולם, טובי אנשיה קודמו לתפקידים ברדמונד.
חלוציות ליכטמן הוא הדוגמה הבולטת לכך. הוא אחד שעשה את זה בגדול, וכאשר הוא מקבל לעבודה מהנדס צעיר, אין כמו הדוגמה האישית והיכולת שלו לסחוף אחריו אנשים. זה המסר שליכטמן ואנשיו העבירו אתמול במסיבת העיתונאים. רוח חלוציות, הצטרפות למותג מצליח ומרוויח, וגם ציונות. מעבר לכך, הם לא יכלו ולא רצו יותר לפרט. את מה שיפתחו בין החדרים שם בהרצליה, לא נדע במשך זמן רב. חלק מהמוצרים משתלבים ברכיבים אחרים, כפי שמקובל. ההילה הטכנולוגית תישאר קולקטיבית. מדברי מנכ"לי החברות–האינקובציות ניתן היה ללמוד על הכיוונים. מיקרוסופט נחושה לרוץ קדימה, לכל רבדי השוק הארגוני ורוצה להביא את מפעילי הסלולר והטלקום אל עולם ה-IT בקצב מהיר יותר. שם היא חזקה, שם היא מכירה היטב את המגרש. שלא לדבר על אבטחה, תחום שכבר מזמן החברה הצהירה כי היא רוצה להוביל בו.
ולסיום סיפור קטן: בראשית שנות השמונים פגש זוהר עמיהוד, הבן של יצחק עמיהוד - המו"ל של ענף המחשבים - שני בחורים צעירים. אחד מהם סיפר לו, כי חיבר ספר מחשבים על שפת C, והוא מחפש מישהו שיוציא אותו לאור. זוהר לא היסס ומיד חיבר אותו עם אביו, שהיה אז בראשית דרכו בהקמת בית ההוצאה לאור המשפחתי. הבחור הצעיר הזה היה לא אחר מאשר משה ליכטמן. במשך שנים קיבל ליכטמן תמלוגים על הספר, בעת ששהה במטה מיקרוסופט העולמית. עכשיו מציע ליכטמן ל-150 מוכשרים את הזדמנות חייהם, ואולי אחד מהם יצליח להגיע גם לצמרת ברדמונד, אבל לא לפני שיפתח את המצאת המאה באינקובטור של ליכטמן.
