לעובדת מותר להסתיר את דבר הריונה בראיון עבודה
שרונה ארביב התקבלה לעבודה כמזכירה בחברת פואמיקס בע"מ. בעת ראיון העבודה, היא לא גילתה למעבידה את העובדה כי היא בהריון. כעבור חמישה חודשי עבודה, ימים ספורים לאחר שנודע למעבידה על היותה בהריון, קיבלה ארביב הודעת פיטורים.
ארביב הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בה טענה כי פוטרה מחמת הריונה, ומבקשת לעצמה פיצוי או כל סעד אחר הנתון לה במקרה כזה על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
המעביד ניסה לטעון כי פיטורי העובדת נבעו מתפקוד לקוי ולא בשל הריונה, אך בית המשפט לא קיבל טענה זו. נקבע שגם אם היו נסיבות נוספות לפיטורי התובעת, הסיבה הקשורה באי גילוי דבר ההריון בראיון העבודה היתה אחת מהן. גם אם סיבה זו לא הייתה החשובה שבהן, די בכך כדי לקבוע כי מדובר ב"פיטורים בחוסר תום לב".
מאחר והחוק אינו מחייב אשה לדווח למעביד דבר בשלביו הראשונים של הריונה, בעת מועמדותה לעבודה, ממילא נאסר מכללא על מעביד לדרוש מהעובדת גילוי הריונה בעת "ראיון הקבלה לעבודה". אין לדרוש ממועמדת לעבודה סטנדרטים גבוהים ומחמירים יותר מזה שדרש החוק. ארביב היתה פטורה מלדווח בעת מועמדותה לעבודה אצל המעביד, על דבר ראשית הריונה, ולכן לאי הגילוי (ולהריונה) אסור היה ליתן כל משקל בעת שקילת הפסקת עבודתה או בעת כל קביעה אחרת של המעביד.
טען המעביד כי לא ההריון הוא שהפריע לו, אלא אי גילוי רכיב מהותי זה בעת ראיון העבודה. המעביד משווה את אי גילויה של עובדה זו בראיון העבודה לאי גילוי עובדה לפיה עובדת מסוימת מתכוונת לצאת לחופשה ארוכה בת כמה חודשים בסמוך לאחר קליטתה במשרדו.
בית המשפט קבע כי יש להבחין בין דברים אלו. תאמר אחרת - וייצא כי כניסה של אישה להריון בעודה מפלסת את דרכה בשוק העבודה הנוכחי תהיה 'עניין שבמותרות', וכי עליה לקחת בחשבון כי ייחסמו בפניה דלתות בשל רצונה להיכנס להריון ולא להיפלט ממעגל העובדים.
מששקל המעביד את אי-גילוי ההריון, כחלק משיקוליו (צודקים, ענייניים וחוקיים ככל שיהיו) בעת פיטורי התובעת ומשעיתוי הפיטורים נעשה לאחר הודעתה של התובעת כי היא בהריון, יש לראות בכך "פיטורים בחוסר תום לב", המזכים בפיצוי של ממון. זאת גם אם בסופו של יום פוטרה התובעת גם בשל נימוקים אחרים.
כיוון שהפיצוי לא נפסק לפי חוק שוויון הזדמנויות, אלא מכח הפרת העיקרון הכללי של השוויון, חויב המעביד לשלם לתובעת סך של 20,000 ש"ח כפיצוי בגין "פיטורים שלא כדין" שנעשו בחוסר תום לב וכן סכום נוסף של 3,000 ש"ח עבור הוצאות משפט.
