על אתיקה, ממשל ואבטחה
אתיקה בשירות הציבורי היא אחד הנושאים שתמיד היו על סדר היום של מדינות וחברות מערביות. בעיתוי שאינו קשור לאף אחת מההתרחשויות הציבוריות והפוליטיות שאנו חווים בימים אלו, ייערך בתחילת חודש בירושלים, הכינוס הבינלאומי השנתי לאתיקה במינהל ציבורי. הכינוס נערך בשיתוף עם הארגון הבינלאומי EPS (ר"ת של Ethics in the Public Services). הארגון קיים מאז שנת 1990 חמישה כנסים בין-לאומיים, שנערכו במקומות שונים בעולם, ואשר עסקו בהיבטים המגוונים של ההתנהלות האתית במגזר הציבורי.
להיבטים אלו יש כמובן גם היבטי IT וטכנולוגיה. לדברי יו"ר הוועדה המארגנת של הכינוס, עוזי ברלינסקי, בעקבות מלחמת לבנון השניה והתעצמות הטרור בעולם, בכינוס תיבחנה סוגיות אתיות הנובעות ממצבים מיוחדים, וכן דילמות אתיות והדרכים לפתרונן. ברלינסקי מציין, כי לחלק הטכנולוגי יש חשיבות רבה בדיון בנושאים אלו, ולכן בכינוס השנה, הוחלט לבחון סוגיות הנובעות מאימוצן של טכנולוגיות מתקדמות, במיוחד בתחום הביומטרי, שבהן כבר נעשה שימוש במסגרת המאבק בטרור. לכינוס צפויים להגיע חברי הוועדה המארגנת הבינלאומית, ממדינות שונות: הונגריה, ארצות הברית, אנגליה, גרמניה, איטליה, וארצות נוספות באיחוד האירופי.
אחד המושבים שייערכו ביום השני לכינוס, יהיה בנושא של אתיקה במערכות מיחשוב ומידע גדולות. את המושב יוביל פרופסור טיבור ואמוס, מהאקדמיה למדעים של הונגריה, וישתתפו בו פרופסור ניב אחיטוב, ראש המכון הלאומי לחקר האינטרנט, ואיציק כהן, סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר. השימוש במערכות מידע, הרצון לחשוף כמה שיותר מידע לציבור, והיכולת לאסוף הרבה יותר מידע אודות כל אחד מאיתנו – מעלים שאלות אתיות רבות. למעשה, הטכנולוגיה הקיימת כיום יכולה לאפשר לגופים ולממשלות לעשות שימוש רחב ביותר במידע.
אלא שמגבלות אתיות בחדירה לפרטיות, עוצרות את הגופים השונים לעשות שימוש במידע - גם אם יש לכך השלכות לא חיוביות. אחת הדוגמאות היא הנושא הביומטרי. זהו נושא שהממשלה מתמודדת איתו כבר כמה שנים. בנובמבר 2006 קיבלה ועדת השרים לביקורת המדינה, בראשותו של השר לשעבר איתן כבל, החלטה על ביצוע יישומים ביומטרים בשירות המדינה. החל מתחליפים לכרטיסי נוכחות וכלה בשימוש באמצעי זיהוי למטרות שונות. השר כבל אמר אז בישיבה, כי השימוש ביישומים ביומטריים מקובל מאוד בדרכונים במדינות שונות, ובמיוחד בארצות הברית
בעקבות החלטת ועדת השרים, הוקם צוות בינמשרדי, שכולל נציגים של משרדי הביטחון, האוצר, החוץ, ביטחון הפנים, המשפטים וגופים ביטחוניים נוספים. הוועדה התכנסה מספר פעמים, ובקרוב יוגש לה מסמך מסכם לפעולה, שיתכן ויניע קדימה את התחום הביומטרי בארץ. השימוש בפתרון זה אינו טריוויאלי: הוא מעורר חרדות וחששות אצל אנשים רבים, והביצוע שלו אינו פשוט כלל. זהו בדיוק התחום, בו צריכים לקבל החלטות - היכן נקודת האיזון בין היתרונות הרבים שיש בזיהוי הביומטרי, לבין גבול הפגיעה בכבוד האדם ובפרטיותו.
מכרז לדרכונים חדשים בישראל, מתכננת רשות שדות התעופה, יחד עם רשויות הביטחון השונות, לצאת למכרז גדול, שעיקרו החלפת הדרכונים של כל אזרחי המדינה, או הוספת מימד ביומטרי לקיימים. זאת, בין היתר, משום שהאיחוד האירופי כבר חייב מדינות שונות באירופה, לעבור לדרכון מבוסס ביומטריה. מדינת ישראל חייבת להתאים את עצמה למצב החדש, שאם לא כן נצטרך לבקש ויזה לכל מדינה אליה נרצה לנסוע. המכרז מתעכב, בין היתר, משום שברשות רוצים, ולא מעט בצדק, לכרוך את המכרז - במכרז נוסף, שיכלול אלמנטים של RFID בזיהוי מזוודות בנתב"ג. עובדה זו תשדרג את השירות בשדה בכמה רמות, ותעמיד את ישראל בליגת העל של מדינות מערביות, שרק כעת בוחנות את הנושא.
גם תעודות הזהות הדיגיטליות, שהמכרז עליהן תקוע עמוק במשרד הפנים, היו אמורות להיות בעלות מרכיב ביומטרי, אבל בגלל כל ההסתבכות עם המכרז - בפעם הקודמת וגם הפעם, נסתפק בתעודות דיגיטליות, מבוססות חתימה אלקטרונית. הנה כי כן, אתיקה היא דילמה שקיימת גם בתחום אבטחת מידע. במסגרת הוועדה הלאומית לטכנולוגיית חברת המידע, פועלת ועדת מישנה, שעוסקת בנושא הזה. יו"ר הוועדה הוא עוזי ברלינסקי, וחברים בה עו"ד חיים גירון, עו"ד יורם הכהן ממשרד המשפטים, בועז דולב ממשרד האוצר, מנחם לנדאו ממשרד הביטחון ואילן למדן, מרכז את הוועדה. לדעת ברלינסקי, על הוועדה מוטל לטפל ביריעה רחבה מאוד של נושאים, ומן הראוי גם להעלות סדרי עדיפויות, אבל בראש וראשונה, עליה לסרוק את מערכת החקיקה הקיימת. זאת, על מנת לברר "רעשים" וחסמים שימנעו ביצוע פעולות שונות בתחום האבטחה. עו"ד יורם הכהן, ראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע, ציין כי ראוי לבחון את מסקנות ועדת ח"כ מיכאל (מיקי) איתן משנת 1998, ולראות מה בוצע מהמסקנות, ומה לא - כדי לא להמציא את הגלגל מחדש.
עו"ד חיים גירון אמר כי יש להגדיר את מעגלי החיים של האזרחים בחברת המידע, ולבחון את השינויים בתחומי החיים: למשל, מעבר לעבודה מרחוק, רפואה מרחוק, שיתוף העם בדמוקרטיה. "יש להגדיר אוטופיה של כל אזרח בכל שלבי חייו, לבחון את הכשלים והאפשרות לטפל בהם", אמר עו"ד גירון.
בועז דולב הצטרף לדעת ברלינסקי, ואמר כי יש למקד את עבודת הוועדה, ולהתמקד ביחסי ממשל אזרח, ובין אזרח לאזרח. דולב אמר כי חשוב להגדיר במה הוועדה תעסוק, באבטחת מידע בתוך הממשלה - או רק מחוצה לה, וכן לבחון האם מדובר בהגנה על מידע פרטני, או לא. חברי הוועדה ישובו ויתכנסו לאחר הכנס הבינלאומי לאתיקה, ולאחר שיחזרו עם תובנות חדשות.
שורה תחתונה: אתיקה היא נושא שמעסיק, ויעסיק אותנו, בשנים הקרובות. יש האומרים שרצף ההתרחשויות שקורות כעת בישראל - פרשיות, חקירות, ועדות חקירה - הוא חלק מתהליך התבגרות לא מודע של החברה הישראלית, שמטהרת אט אט, כל נגיף ורכיב שיש בו אלמנטים המנוגדים לכללי המוסר והאתיקה. זוהי אולי אוטופיה, אבל היא חלק מתהליך שכבר החל לנוע, והוא יילך ויגביר את הקצב שלו כל הזמן. אי אפשר יהיה לעצור אותו, ואולי בכך ניתן לפחות להתנחם.
