"ההתייחסות ל-IT עוברת שינוי: ממקור לחסכון וייעול – למנוע לקידום הצמיחה והפרודקטיביות"

"ההתייחסות ל-IT עוברת שינוי - ארגונים צפויים להשקיע בו בשנים הקרובות באופן שהוא יהיה המנוע העיקרי לקדם את הצמיחה והפרודקטיביות של הארגון", אומר ברוך גינדין, מנהל גרטנר המזה"ת, בראיון ל-DailyMaily. לדבריו, ה-IT ינוצל פחות בתפישתו ההיסטורית לצורכי שירותים או חיסכון בעלויות. על פי התחזית השנתית שלו, מעריך גינדין כי שינוי משמעותי נוסף אשר צפוי הוא בכל פלטפורמות המיחשוב. הקביעה לפיה 'הדטה סנטר העתידי הופך להיות הרשת', הולכת וקונה לה אחיזה במציאות.

"העולם הולך לכיוון וירטואליזציה של המיחשוב, של האחסון ושל תוכנות התשתית", אומר גינדין בראיון לקראת כנס גרטנר הבינלאומי, שייערך ב-30-29 במאי במלון הילטון בתל אביב. "צריך להתמודד עם השינוי הזה, אך השאלה היא כיצד. נושא נוסף שאנו מבחינים בו, הוא שהעולם עובר ליישומים מונעי עסקים, אשר יירכשו כשירות ולא כחבילות תוכנה, ובהתאם - נבנות ארכיטקטורות התומכות במגמה זו".

מה צפוי לעולם ה-IT השנה? "ה-IT ממשיך לעבור את אותם תהליכים שעליהם הצבענו כבר בשנה שעברה: הוא הופך להיות מוצר צריכה, הוא נהיה יותר ויותר אישי, הוא 'מתפרק' לרכיבים, ויש מעבר לכיוון הווירטואליזיה של ה-IT. המדובר בארבעה מושגים - קומודיטיזציה, פרסונליזציה, קומפוננטיזציה ווירטואליזציה. לתהליכים הללו יש משמעות בכל תתי-התחומים של ה-IT. כך, לגבי ה'הצטרכנות', ההמלצה שלנו היא לא לחשוש מטכנולוגיות מונחות צרכנים (להבדיל מהמערכות מונחות ארגונים). מגמת 'ההצטרכנות של ה-IT' מתייחסת להשפעה שיש לטכנולוגיות, למוצרים ולגישות שאומצו על ידי הצרכנים, או תוכננו לשימוש הצרכן. טכנולוגיה מונחית צרכנים כבר כאן, היא לא תיעלם ומומלץ לעסקים ולממשלות לאמצה - ולא להסתכן באיבוד יתרון תחרותי.

בין השנים 2012-2007, לרוב טכנולוגיות המידע שיאמצו הארגונים יהיו שורשים בשוק הצרכני. כיום, מספר הולך וגדל של טכנולוגיות חשובות מטפטפות מהשוק הצרכני למעלה, לארגונים, כחלק ממגמה זו. טכנולוגיות רבות הוצגו והתקבלו בתחילת דרכן בשוק הצרכני, בהן הודעות מיידיות, יישומים חינמיים, כמו חיפוש בשולחן העבודה והאינטרנט עצמו. טכנולוגיה מונחית צרכן תמשיך להכשיר את הקרקע לכלי ה-IT המשמעותיים ביותר.

סוכן עיקרי של תופעה זאת הוא מהפכת האינטרנט השנייה Web 2.0, שבה משמש האינטרנט כזירת מבחן לטכנולוגיות חדשות. קלות השימוש באינטרנט גרמה לאנשים להתייחס אחרת לטכנולוגיה, בפחות הססנות. תופעה זאת הולכת ומתגברת עם כניסת המיחשוב והאינטרנט לשטחים מסורתיים של טכנולוגיית הצרכן בתעשיית הבידור, כגון טלוויזיה ומוזיקה. משמעות השינויים היא שצרכנים הפכו להיות יותר מודעים לטכנולוגיה, יותר תובעניים ואינם מוכנים להיות מוגבלים".

ומה הן המלצות גרטנר לארגונים, בשל מגמה זו? "יש להניח כי הטכנולוגיה תמצא בעצמה את דרכה לארגון, בין אם תרצה בכך ובין אם לאו. אל תחרים אותה ואל תעמיד פנים שהיא איננה. אסור להתעלם מהפוטנציאל הטמון בכלים רק בגלל הפחד שהעובדים ישתמשו בהם לצרכים אישיים.

עוד תכניות

המלצה נוספת היא להתנסות בטכנולוגיות הצרכן החדשות ביותר, כדי לקבוע את הדרכים בהן הארגון יכול לנצלן לטובתו. יש ליצור אזורים ניסיוניים, בהם צוותי ה-IT ומשתמשים אחרים ילמדו את הטכנולוגיות ויזהו יישומים, בהם הטכנולוגיה יכולה לשפר את השיתוף במידע, את התקשורת והיעילות או היבטים אחרים בפעילות הארגון. מומלץ לחפש את הדרכים בהן IT צרכני יכול לחסוך כסף בהשקעה טכנולוגית ולספק יתרונות בתחומים בלתי צפויים כמו תפוקת עובדים, יצירתיות ושביעות רצון.

על ארגונים לכוון את עצמם לכיוון מגמה זו, בה יש להביט על העובד היחד, ולספק את צרכיו המיחשוביים. הפרסונליזציה היא חלק מאותו תהליך: בסופו יהיה למשתמש מספר טלפון אחד, אשר ישמש אותו במגוון יישומים מקושרים - טלפון, טלפון נייד, יישומים במחשב כף היד, יישומים ניידים".

ומה לגבי הקומפוננטיזציה של ה-IT? "היא קשורה לקומודיטיזציה. אנו מבחינים במגמה של מעבר לשימוש במשאבי תוכנה ומיחשוב דרך הרשת, ולוא דווקא כתוכנה קניינית, או כתשתיות תפעולית. עולם ה-IT מתחיל לחזור למצב הדומה לאספקה מרכזית של טלפוניה, חשמל וטלוויזיה. המדובר בשני מהלכים משולבים - קונסיומיזציה וקומפוננטיזציה.

"הדוגמה הכי חזקה לכך היא ארכיטקטורה מוטת שירותים, SOA, עם התפתחות השירותים הווביים והתפתחות ה-XML, ארגונים יכולים לתכנן שימוש חוזר בתוכנות שפותחו בעבר ברמת הרכיב, ואין צורך לשכתבם. בנוסף, לקנות על פי שימוש, 'על פי מונה', שימוש ברכיבי תוכנה שפותחו על ידי אחרים, או שמסופקים כשירות.

נושא זה קשור לנושא התשלום על פי דרישה, ובו אנו מבחינים בסכנה עבור יצרני התוכנה, בשל ירידה צפויה בהכנסות. אנו נוכל לצרוך תוכנה דרך הרשת, נוכל לאחסן ולהשתמש בנתונים דרך הרשת ונוכל לקבל כוח מיחשובי במרוחק דרך הרשת. יש כבר חברות רב-לאומיות רבות, שביטלו כמעט את מרכזי המיחשוב בארצות שונות, וכל השירותים הם שירותיים ווביים. מול ספקיות התוכנה, מצב זה הוא בבחינת הזדמנות עבור המשתמשים.

כדוגמה נוספת אפשר לראות את מה שהיה מסובך בעבר, מרכז שירות לקוחות, CRM ותפיסת שירות לקוחות גם לצורכי מכירה, שכיום עושים אותו דרך הווב ומשלמים על פי כמות השימוש בתעבורות הללו. הטכנולוגיה נמצאת בחוץ".

ומה קורה בעולם התקשורת? "אנו הולכים לקראת התלכדות, אינטגרציה בין טלפוניית ה-IP והטלפוניה המסורתית. המדובר בשינוי משמעותי וחשוב, שבסופו, בעולם התקשורת יהיה מספר אחד לכל אדם, וממנו הוא ייצור קשר במגוון מכשירים. העולם הקבוע והעולם הנייד יילכו לקראת איחוד.

כניסת הטכנולוגיה הניידת תביא להתלכדות של המיחשוב הנייד והטלפוניה הניידת, יחד עם רכיבי GPS - והכל בתוך מערכת אחודה. מצב זה יוצר צורך ביישומים חדשים, על מנת לשרת את המשתמש הבודד בזמן אמת ובצורה אינטואיטיבית ופשוטה.

אם נתבונן בכמות הפיתוחים וההשקעות שחברות מובילות בתעשייה משקיעות בעולם הטלפון הסלולרי ואיחודו עם הטלפון העתידי הביתי, ועם כל הפונצקיונליות הממוחשבת שבו; אם נחבר השקעה זו לעולם מחשבי כף היד למיניהם, וזאת יחד עם מיזוג, התאחדות של שני קווים אלו - הטלפון הסלולרי ומחשבי כף היד - נגיע למצב בבו למשתמש יש פינת עבודה חדשה.

אוכלוסית העובדים הופכת להיות ניידת - עובדים ניידים, עובדים מרוחקים, או בתנועה, או עובדים בכמה מקומות. חל שינוי של מודל העבודה הקלאסי, של שהייה במשרד משמונה עד ארבע. אנו חוזים שתוך כמה שנים חלק ניכר מהעובדים יהיו שייכים לקבוצה זו. המשמעות בהיבט ה-IT היא, שעל המנמ"ר לשרת עובדים אלו שנמצאים בתנועה ולא במשרד. זה דורש כל מיני יישומים, מה שמהווה הזדמנות נוספת ליזמות ולפיתוח על ידי תעשיית ההיי-טק הישראלית".

עודף נתונים בלתי נחוץ רבות מדברים על התפוצצות המידע המאוחסן. מה צפוי שם? "נושא נוסף המהווה אתגר בפני המנמ"רים הוא מערכות האחסון, וניהול הנתונים. אנו עומדים גם בעולם האחסון בפני מעבר לווירטואליזציה, או גריד, והמחירים הזולים של מערכות האחסון גורמים לבזבוז ולניהול לא נכון של נתונים. רובם של הנתונים המאוחסנים הוא עודף ובלתי נחוץ בארגונים. "שיעור הצמיחה של הנתונים המאוחסנים עומד על 60% בשנה, כאשר כל פקיד, או עובד משרדי רגיל, צורך בסביבות 1 ג'יגה בנפח אחסון. הבעיה כיום היא לא האחסון, אלא ניהול הנתונים, שהפך להיות בעיה בלתי נשלטת. זה מוביל את חברות האחסון לכיוון אספקת פתרונות תוכנה לניהול נתונים, לניהול מחזור חיי נתונים, וכן מתן כלי חיפוש".

מה באשר לעולם אבטחת המידע? "שני תחומים נוספים ההולכים ונהיים תחת אותה כיפה הם אבטחת מידע ותקשורת. באבטחת מידע, העולם הולך לכיוון חבילות של פתרונות (סוויטות), על מנת לפתור את מכלול הצרכים של בעיות האבטחה. זו הסיבה מדוע חברות כמו מיקרוסופט נכנסות לנושא חשוב זה. מדובר בבעיה אמיתית, שנדרש לפותרה באופן כולל.

בעולם התקשורת - בעבר הגנו על מתקני מחשב ועל כניסה מהרשת. כיום אנו עוברים יותר להגנה על הנתונים עצמם. יש הכרה כי חשוב לוודא מי משתמש, מי מורשה להשתמש, באיזה נתון. מנגד - אנו ניצבים בפני סיכונים חדשים שלא היו בעבר, והם המיחשוב הנייד והאלחוטי, הצורך באבטחת מידע גם לטלפוניה וגם למיחשוב האישי הנייד. המעבר לטלפוניית IP טומן בחובו גם הוא סיכונים רבים לטלפוניה עצמה, כמו גם לכל מה שעובר ב-IP וברשתות התקשורת. גם הווירטואליזציה היא מקור לבעיות אבטחה, כיוון שאנו לעולם לא יודעים באיזה מקום ירוץ היישום שלנו, ולכן היא מביאה לסיכונים חדשים.

נדרשת רמת אבטחת מידע גבוהה יותר, בשל הסיכונים הקיימים בעולם האלחוט והנייד. בנוסף, קיים סיכון חמור יותר, בשל פוטנציאל של אובדן הרכיבים הניידים. המענה לכך הוא בהצפנה ובכך אסור שהמידע יישאר ברכיבים הניידים - יש להביא למצב שבו המידע יישאב מרחוק רק כשנדרש ולא יישאר ברכיבים הללו. עליהם להישאר 'רזים' ולא לאגור אינפורמציות רגישות".

ומה עם עולם היישומים? "בעולם ה-ERP לא קרו יותר מדי דברים. השנה, הדגש יהיה על יישומי CRM. בתחום זה נולדה תופעה של שירות ווב מרחוק, דוגמת Salesforce.com, אשר קוצר הצלחה בלתי רגילה וחוסך התקנת מערכות מורכבות מאד אצל המשתמשים. ההצלחה הזאת, לצד כניסתה של מיקרוסופט לעולם זה - אשר בעבר הייתה נוכחת רק בעולם התשתיות - גם היא בעלת משמעויות חשובות.

מצד המשתמשים, הלקוחות, אנו רואים מגוון של שאלות המופנות לעבר אורקל: מה צפוי עם ה-CRM של פיפלסופט וסיבל, ומה יהיה עם ה-CRM ההיסטורי של אורקל, האם הם ימשיכו בתור שלושה מוצרים, או שאורקל תזנח חלק מהם, או תעשה - כפי שרבים מצפים - אינטגרציה ביניהם? האי ודאות הזאת מציקה להם.

עולם היישומים נמצא במצב של סיבוכיות שדורשת פתרון. נדרשת אינטגרציה בין יישומים ומערכות שונות, אשר הלכה והסתבכה, עם היווצרות עולם הטרוגני של יישומים ישנים, לצד כניסה לעולם הווב ושימוש ביישומים חיצוניים למערכת. זה מצב שקשה לשלוט ולנהל, דרגת הסיבוך עולה באופן אקספוננציאלי".

ומה עם BI? "נושא ניהול הידע תוך שיתוף פעולה כלל ארגוני תופס תאוצה. יש מידע, ואנשים עושים שימוש במידע והפיכתו לידע - תוך צריכתו ואחסונו מצד אחד, ויצירת שיתופיות מצד שני. זה מביא ליצירת תובנות, המבוססות על חלקי ידע שנצברו בחלקים שונים של הארגון. החשיבות של נושא זה עולה, ככל שהחברה היא מבוססת ידע - ידע טכנולוגי או ידע על אודות הלקוחות. נדרש לחבר את המערכות שבהן נמצא המידע למערכות תפעוליות, כדוגמת CRM.

המערכות הללו מתחילות להבשיל, אולם הן טרם הגיעו למצב בוגר ואופטימלי. מערכות ניהול ידע סובלות מפתרון חלקי והתפוצצות ידע, מבלי שיש אפשרות לשלוט על הידע, אשר מתיישן במהירות".