"טכנולוגיות האחסון משתנות - על מנמ"רים להיערך בהקדם ולהכין תוכניות ארוכות טווח"

"בגלל השינויים הטכנולוגיים המתרחשים בשנתיים האחרונות בעולם האיחסון, על המנמ"רים להיערך בהקדם האפשרי עם תוכניות איחסון ארוכות טווח", הפציר פיני כהן, סגן נשיא ואנליסט בכיר ב-STKI שוורצקוף יועצים, בכנס STORAGE07 שנערך אתמול (ד') בתל אביב. "במסגרת אותן תוכניות, אנו ממליצים לארגונים לבחון שימוש בטכנולוגיות חדשות, על מנת לקדם את עולם האיחסון הארגוני שלהם. התקופה הנוכחית היא מועד טוב לבחינת הטכנולוגיות הללו, ובדיקה האם מערכי ה-IT הארגוניים הולמים את אותן טכנולוגיות. זאת, על מנת לצמצם את עלויות האיחסון אשר גדלות באופן משמעותי מדי שנה, ועל מנת לייעל את ניהול האיחסון, אשר הפך להיות גורם כבד משקל בטיפול באיחסון הארגוני".

בהמשך תיאר כהן את ממצאי המחקר השנתי של STKI שפורסם לאחרונה, ממנו עולה כי בתחום האיחסון בקצה העליון של השוק מובילה EMC, ולאחריה HDS ו-יבמ ("אשר התקדמו השנה") ולצידן HP ("שפעילה גם היא בעולם זה"). בתחום האיחסון לעולם המיינפריים, ציין כהן כי פה מובילה HDS. בתחום האיחסון ב-Mid-Range מובילה EMC, ולאחריה, ברווחים קטנים, נמצאות HP, יבמ ונטוורק אפליינס. כהן הוסיף, כי שחקניות נוספות בעולם זה הן HDS, סאן ו-XIV. לדברי כהן, בתחום האיחסון בעולם ה-NAS מובילה בצורה משמעותית נטוורק אפליינס, כאשר אחריה נמצאת EMC.

כהן היה דובר המפתח בכנס, שנערך במלון דויד אינטרקונטיננטל בתל אביב בהפקת ThePeople, בהנחיית אבנר פרנק ובהשתתפות כ-600 מקצוענים מעולם האיחסון. בהתייחסו למגמות בעולם, אמר כהן כי "דברים זזים בעולם האיחסון: אם לפני שנתיים שלוש המגמות היחידות בהן הבחנו הן של ירידה במחירים ושיפור בביצועים – תופעות שרווחות כבר זמן רב, הרי כיום נכנסות טכנולוגיות חדשות לעולם האיחסון, והן משנות את פניו לבלי הכר, הן מניעות מערכי IT בארגונים קדימה". הוא ציין, כי נפחי האיחסון ממשיכים לגדול במערכי ה-IT הארגוניים בקצב שנתי העומד על כ-30-50%, ולעיתים, בארגוני ענק, או בשל פרויקטים גדולים, כמות האיחסון יכולה לגדול אף ב-100% בשנה. מנגד, ציין, ממשיכים לרדת מחירי החומרה של האיחסון בקצב שנתי של 35%.

ניהול האיחסון אחד מתוצרי הלוואי של מגמות אלו, אמר כהן, "הוא שלאנשים יש המון איחסון לנהל והיום זו משימה לא טריביאלית כלל - צוותי האיחסון בתוך מערכי ה-IT הארגוניים נדרשים לספק איחסון ללא הרף, אולם הם אינם יודעים כמה בפועל באמת נעשה שימוש בו. מנהלי האיחסון אינם יודעים האם האיחסון נוצל כהלכה, האם באמת נדרש איחסון יקר ולא ניתצן היה להסתפק באיחסון זול, איזה שימוש נעשה בו, ועוד". מצב זה, הסביר, מביא לעלייה בחשיבות ניהול האיחסון. ארגונים מעדיפים שתוכנות אלו, אמר כהן, תהיינה של צד גימ"ל, על מנת שהן תוכלנה "לדבר", עם טכנולוגיות האיחסון השונות הנמצאות בארגון.

לצד הגידול בנפחי האיחסון שאירע ב-2006 ואשר צפוי להמשיך גם השנה, אמר כהן כי החלה "לתפוס" מגמה של גיבוי לדיסק: "זו טכנולוגיה אשר באה להקל ולשפר את זמן השיחזור, היא גם עוזרת בניהול הגיבוי. משימת הגיבוי תופסת זמן רב ממנהלי האחסון – של עד 50%. ההקלה על תהליך הגיבוי, מסייעת בהכרח לפינוי זמן לטובת הטיפול באיחסון. תחום גיבוי לדיסק הוא תחום שכבר עובדים עימו, זה מוריד את כמות הגיבוי בקלטות. יש ארגונים בישראל שאחרי שהכניסו טכנולוגיה זו - חדלו מלעשות גיבוי בקלטות".

טכנולוגיה חדשה בשל מצב זה, הסביר כהן, "נוצרה טכנולוגיה חדשה- De-duplication, אשר דוחסת את הגיבויים שנעשים על הדיסק, בסדרי גודל מדהימים של עד 1:20, וכך גם מתאפשר טיפול בצמצום המיקום הפיזי. הטכנולוגיה גורמת לכך שהמחירים שלה יהיו דומים לאלו של קלטות, היא מתחילה לתפוס, למרות שהיא בתחילת הדרך, כי ארגונים רואים את התועלת שבה". הוא איזכר כמה מהחברות הפועלות בתחום - דיליג'נט הישראלית, AVAMAR, אשר נרכשה על ידי EMC וכן פלקון סטור.

עוד תכניות

אולם, ציין כהן, בטווח הארוך לדעת STKI, "מי שייתן את פתרון ה-De-duplication, הן תוכנות הגיבוי בעצמן",הוא ציין, בין השאר את חברת סימנטק, עם פתרון גיבוי של וריטאס, שעושה שימוש בטכנולוגיה עם חברה שרכשה - פיור דיסק, וכן את EMC. כך, הסביר, טכנולוגיה זו הופכת להיות לחלק מהגיבוי, "אבל עדיין אנו ממליצים ללקוחות להיכנס לפרויקטים כאלו למשך 4-5 שנים - ולאחר מכן זה יהיה חלק ממערך הגיבוי ב-IT הארגוני".

עוד טכנולוגיות שצפויות להיראות בשוק, אמר כהן, הן CDP, הגנת נתונים מתמשכת, וכן טכנולוגיית Host based replication. בהתייחסו ליחסי כוח אדם בתחום האחסון בישראל, אמר כהן כי "בעולם אנו רואים שבן אדם בצוות האיחסון מטפל בממוצע בכ-40 טרה בייט ברוטו, וכן מטפל במשימות הגיבוי וה-DRP הכרוכות בטיפול באחסון. בארץ, על פי הסקר שערכנו לאחרונה – איש איחסון מטפל ב-14 טרה-בייט נפח איחסון, עד חברות טלקום ומגזר הביטחון, שם מגיעים לאדם המטפל בכ-145 טרה. החציון עומד על 30 טרה".

הוא סיים בציינו, כי ארגונים נמצאים כיום במעבר מאחסון היי-אנד יקר לאחסון מיד-ריינג' זול, והמליץ לארגונים לבחון את מצב האיחסון שלהם מול זה שהיה לפני חצי שנה ושנה, ועל בסיס זה להיערך בהתאם.

סיימון גרגורי, מנהל פיתוח עסקי, קומוולט EMEA, המיוצגת בארץ על ידי בנפיט, הציג את הבעיות מולן ניצבים מנהלי איחסון כיום. לדבריו, הבעיה הידועה היא של גידול שנתי בסדר גודל של 50% בנפח האיחסון, מה שמביא לעוד רכישות רכיבי איחסון, עוד דרישה לכוח אדם שיטפל בו ולמורכבות בטיפול בהיבטי גיבוי ו-DR, כמו גם הצורך לנהל את המידע. בעיה נוספת, ציין, היא הצורך לקבוע ברמה הארגונית מיהם הבעלים של המידע, מי מטפל בו, ומי מספק את השירותים הנילווים אליו.

גרגורי ציין, כי בארגונים רבים התחום מעורפל. כך, אמר, "ארגונים נמצאים במצב בו ישנן דרישות משתנות מהאיחסון, יש גידול מתמשך בנפחיו, קיים פער מובנה בין ניהול המידע ושילובו, ואין התייחסות מספקת לנושאים של תיעדוף המידע, סיווגו, וחשיפתו על פי דרישה. כל אלו, אמר, מביאים למצב בו בסופו של דבר, לא עלויות החומרה הן המרכזיות, כי אם היעדר היכולת לנהל את המידע המאוחסן בצורה יעילה, וחוסר מיצוי הפוטנציאל הטמון במידע. הוא סיים בהמלצות למנהלי האיחסון: "בחנו מהו מערך האיחסון שלכם, ראו כיצד ניתן להפיק ממנו יותר תועלת, ודאגו להבטיח כי הערך של המידע נהיר לכל משתמשיו".

"ללכת עם להרגיש בלי" עינב גלעדי, ארכיטקטית בכירה, HDS, סיפרה על הדור החדש במערכות האיחסון של החברה, ויכולות הוירטואליזציה הכלולות בפתרון. לדבריה, הפתרון "מאפשר 'ללכת עם ולהרגיש בלי': ללכת עם כל נפח האחסון הדרוש ליישומים היום ובעתיד - להרגיש בלי נפח אחסון פיזי מיותר, ללכת עם ביצועי אחסון טובים - להרגיש בלי מאמצי כוונון סיזיפיים, ללכת עם שליטה מלאה באחסון - להרגיש בלי ניהול פרטני, ללכת עם אחסון ירוק - להרגיש בלי בזבוז חשמל, מיזוג ושטח ריצפה".

לדברי גלעדי, מערכת Hitachi Universal Storage Platform V יכולה ליצור מאגרי אחסון וירטואליים, עם עשרות או מאות דיסקים, הפועלים בו-זמנית על פעולות קלט/פלט. "תודות לכך", אמרה, "ניתן ליצור שיפור משמעותי בביצועי יישומים. פיזור הנתונים על פני דיסקים רבים מקטין כמובן את מאמצי הכוונון". היא הוסיפה, כי בשל השימוש בפתרון, יש גם שיפור ניכר בביצועים. לדבריה, היטאצ'י מספקת כיום שירותי הגנת איחסון מקיפים ביותר, "בכך היא עונה על דרישות החברות להפגין ביטחון מלא בפני בעלי המניות שהנתונים הפיזיים והלוגיים מוגנים, לא עברו שינוי, ניתנים לביקורת ונגרסו לאחר מחיקתם".

בארי רודולף, סגן נשיא חטיבת האיחסון, יבמ, אמר כי "כיום מתמודדים ארגונים ועסקים עם אתגרים גדולים של ניהול מידע ונתונים בכמויות ענק. לדוגמה, חברות הפועלות בעולם ה-Web ובאינטרנט, מאחסנות ונדרשות לשלוף קטעי וידאו וסרטים; גופים בתחום הבריאות מאחסנים קבצי תמונות ורשומות רפואיות, חברות פיננסיות חייבות לשמר מידע רב על טרנזקציות בשל דרישות רגולטוריות, חברות שנותנות שירותי דואר אלקטרוני צוברות נפחים אדירים ועוד". כל אלו, ציין, צריכים לטפל בנפחים גדולים יותר ויותר של מידע, בתנועות רבות יותר ובמערכות שלעולם אינן מפסיקות לתת שירות. במקביל, הוסיף, גובר הצורך לשמור על רמת גיבוי גבוהה והתאוששות מהירה.

בראיון ל-The People אמר רודולף, כי עלויות איחסון המידע בארגונים, הופכות יותר ויותר קריטיות. "זאת, לצד ריבוי הנתונים המאוחסנים והשימושים השונים, אשר יוצר צורך ברצף אחיד של טכנולוגיות, ארכיטקטורות וכלי ניהול", הסביר. רודולף אמר, כי "בעולם וגם בארץ, נושא האיחסון של מידע וניהולו, הופך יותר ויותר חשוב בגופים ובעסקים ולכן - תחום האיחסון ומערכות ניהול האיחסון הם מהמגזרים הצומחים ביותר בתעשיית המיחשוב". אלו, אמר, הופכים להיות תחומים ממוקדי ידע, ו"זהו האתגר המרכזי של תעשיית האיחסון, בשל דרישות הלקוחות". המטרה הסביר, היא להביא כמה שיותר ערך ללקוחות מהמידע המאוחסן, ובכך להראות את חשיבות האיחסון בתוך מערך ה-IT הארגוני.

ל- The People נודע, כי בביקורו בארץ נפגש רודולף עם חברות סטראט-אפ ישראליות. "פגשתי לקוחות ממגזרים שונים", הוא אמר וסירב להתייחס לפגישות שיניבו רכישות עוד כמה חודשים, "מהבנקאות, מהפיננסי, מהטלקום ומהסלולר. יש חדשנות רבה בישראל, אינני יודע מדוע, מן הסתם בשל ההכשרות שהרבה אנשי IT מקבלים בצבא. הלקוח הישראלי הוא מתוחכם יותר מהלקוח הממוצע של יבמ".

"רבים מנבאים כי אנו מצויים רק בתחילת המירוץ לגידול שאינו ניתן לצפייה, של שוק מוצרי האיחסון", אמר רודולף, "לפי פורסטר ריסרץ', עסקים מגדילים כיום את יכולת איחסון המידע שלהם ב-30% עד 50% מדי שנה". הוא ציטט את דו"ח IDC לסיכום 2006, לפיו יבמ מובילה את שוק מערכות האיחסון העולמי מכל הסוגים, עם הכנסות של 5.1 מיליארד דולרים - לפני HP עם חמישה מיליארד דולרים, ו-EMC, עם 3.7 מיליארד דולרים ו-דל עם שני מיליארד דולרים. היתרון של יבמ מבחינת מנהל האיחסון, אמר רודולף, הוא בהיצע המוצרים הנרחב, בעולמות התוכנה והחומרה, ויכולותיה המוצרים "לדבר" גם עם מוצרים שאינם של יבמ. בהתייחסו למתחרים, ציין רודולף את EMC, HDS, ו-HP כ"מתחרות חזקות של יבמ, אלא שאין להן אותו היצע נרחב שיש לנו. לגבי גיבוי – אזי אנו רואים את סימנטק, לאחר רכישתה את וריטאס - כמתחרה ראויה".

דוברים נוספים היו דוד פרטוק, סמנכ"ל המשכיות עסקית, חטיבת אבטחת מידע והמשכיות עסקית, One1, שדיבר על ניהול הנתונים באופן אחיד; ישראל כהנא, מנהכ"ל BenefIT Data Management, שדיבר על ניהול מידע אחיד; יואל בן ארי, סמנכ"ל פיתוח עסקי, גלאסהאוס (לשעבר MBI), שהציג את הדור הבא של שירותים מתקדמים בעולם האיחסון; מירון ברקן, יועץ טכנולוגי בכיר, HP ישראל, שדיבר על "מהפכת האיחסון הפשוט – שקט נפשי בקליק"; רון כהן, מהנדס מערכות בכיר, סימנטק, שהציג פתרונות לניהול מידע וההגנה עליו; רון דוידי, יועץ טכנולוגי, EMC ישראל, שהציג טכנולוגיות מתקדמות לגיבוי ואירכוב מידע; ארנט דה-גייאר, מהנדס מערכות בכיר, נטוורק אפליינס EMEA, שדיבר על הגנה חכמה על הנתונים; אופיר זוהר, מנכ"ל XIV, שדיבר על מהפכת הנתונים הבאה, בעזרת Nextra; קובי ביטר, סמנכ"ל מערכות מידע, מירס, שהציג את המאפיינים הייחודיים לעולם האיחסון בתחום הטלקום. חתם את האירוע פאנל לקוחות בתחום האיחסון.