ימי החושך
ועדת הכלכלה של הכנסת דנה אתמול בהצעתו של ח"כ אמנון כהן מש"ס האוסרת, לא פחות ולא יותר, על גלישה לאתרים המכילים אלימות, מין והימורים, או במילים אחרות "הגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים". בפועל, עדיין לא יעצרו את כל מי שייגש לאתרים אלו, אבל האח הגדול, ירשום אותו במאגר נתונים מרכזי. הצעת החוק של ש"ס היא מסוכנת ביותר, מקורה בחצר האחורית של בית מדרשו של הרב עובדיה יוסף, שאוסר כל שימוש במחשבים, אינטרנט וכדומה, בגלל הטומאה שהם משדרים ובגלל שהם מקלקלים את ילדי ישראל.
כבר כתבנו כאן בעבר, ואין טעם לבחוש בכך שוב, שלא ברור מי יותר מסוכן לאזרחים: האתרים, שחלק מהם באמת אינם ראויים לצפייה, או חברי הכנסת של ש"ס, שמנסים להגן על ילדי ישראל, ובדרך לכפות עליהם את מה שמרבית תושבי המדינה מתנגדים לו. רשת האינטרנט היא רשת חופשית. הגלישה היא חלק מהחופש של כל אזרח במדינה דמוקרטית.
מה שאדם בוגר עושה בחדרו מול הצג שלו, ועל איזה מקשים הוא מקיש כדי לשטוף את עיניו במה שהוא חפץ, זה עניינו הפרטי בלבד, בדיוק כמו שסוג הבשר שהוא אוכל הוא עסקו הפרטי ולא עסקו של הרב יוסף. האחריות למה שעיניו של ילד תמים רואות, או לא רואות, היא קודם כל של הוריו. מי שרוצה למנוע מילדו להיחשף לתכנים לא ראויים, לא זקוק לחוקים של ש"ס.
הרי ברור ששליחיו של נציג החושך, לא יסתפקו באיסור על צפייה באתרים פורנוגרפיים. הנה, בעיתונים צוטט כי בעת הדיון בוועדת הכלכלה עלתה אפילו הצעה להלאים את גוגל. אפילו הקיצוניות שבמדינות מזרח אסיה, לא העזו לעשות זאת, אלא הסתפקו בהצרת צעדיהן של גוגל, מיקרוסופט, יאהו!, ואחרות. שם הנימוקים הם הרבה יותר ברורים: פוליטיים ופנים-משטריים.
הגולשים ראויים להגנה בישראל הכוונה והתוצאה אינן זהות. ללא ספק יש מקום לעשות הרבה יותר כדי להגן על הגולשים, צעירים ובוגרים כאחד. ללא ספק רצוי שהממשלה, שח"כ כהן נמנה על תומכיה, תקצה הרבה יותר משאבים למשטרה כדי שתילחם בעברייני המין המסתובבים ברשת. מן הראוי שהשר אטיאס, שבתחילת הקדנציה שלו ניסה לתצטייר כלוחם החופש הגדול למען צרכן התקשורת העשוק, יסייע לחברתו לממשלה, השרה יולי תמיר, לקבל עוד תקציבים שיאפשרו להכניס את המחשבים והאינטרנט לבתי הספר, כדי לחנך דורות של גולשים, שיגלשו לאתרים ראויים ולא יחפשו חלילה תואבה ברשת...
כמובן שהשר אטיאס מיהר להסביר כי ש"ס אינה מגנה רק על האינטרסים שלה (כי לציבור מצביעיה אין ממילא גישה לרשת בצורה חופשית), אלא מיגנה על כלל ילדי ישראל. השילוב הזה של ילדי ישראל ולוחמים לובשי שחורים, מעולם לא היה אהוב על החברה הישראלית, וסביר להניח שהצעה זו תיגנז. אבל עצם העובדה שהיא עלתה לדיון והגיעה עד לוועדת הכלכלה, יש בה משום סכנת פגיעה חמורה בתדמיתה של ישראל, ובחיים החופשיים כאן במדינה.
רק לפני שבוע התקבלה ישראל לארגון המדינות המתועשות באירופה, לאחר מאבק של שנים. אחד מהפרמטרים לקבלה לארגון זה הוא מידת הפתיחות של המדינה לאמצעים גלובליים, דמוקרטיה כלכלית וחברתית וכמובן גלישה חופשית ונטולת איומים ברשת. והנה באים אנשי ש"ס, שזיהו אולי סכנה אמיתית, אך הם מנסים לפתור אותה באמצעים שספק אם מישהו בכלל יוכל לאכוף אותם. בכלל, הדיון בהצעה הוא עוד סימפטום לימי הדמדומים שבהם אנו חיים. במצב נורמלי, עם קואליציה חזקה, וראש מממשלה במשרה מלאה הצעת חוק כזו בכלל לא היתה מגיעה לדיון ומושלכת מכל המדרגות. אבל כאשר ראשי המדינה ישנים, ולא שנת ישרים, זה זמנם של העכברים לצאת מהחורים, לחגוג את העדר השלטון במדינה ולהציע הצעות משונות - שגם אם מסכימים להנחת היסוד שלהן, אי אפשר להסכים ליישום שלהן.
המציאות היא כל כך עגומה, שאפילו אם הצעת החוק תגיע לקריאה שניה ושלישית, ספק אם ימצא רוב שיצביע בעדה, וגם אם יצביע, לא תהיה ממשלה או כנסת שתאכוף אותה, כשם שהיא לא אוכפת עשרות חוקים אחרים. הבושה היא בעצם הדיון בסוגיה זו, בישראל שמצויה בשיא פריחת ההיי-טק ובעיצומו של עידן חדש המלא במשקיעים הזרים שנוהרים אליה. ימי החושך העצובים של מאי 2007.
