משפט: דיירי בית הורים מנעו פרויקט לאלפיון העליון
קשישים בת"א הצליחו לכופף יזמני נדל"ן שניסו לפנותם. ויצ"ו היא עמותה רשומה, הפועלת ללא מטרת רווח לשיפור החברה בישראל. בית ההורים נשוא התובענה עליה אנו מדווחים, הוקם על ידי ויצו בשנת 1986, בקרקע אשר הוקצתה לה בחכירה עוד בשנת 1947.הקרקע כוללת שטח של כ-12 דונם, שעליהם ממוקמים, בנוסף לבית ההורים, גם משרדה הראשי של ויצ"ו ומעון יום. מאז הקמתו, היווה בית ההורים דוגמה ומופת לטיפול מסור בקשישים, הן במישור הלוגיסטי, הן במישור הרפואי והן במישור הנפשי. בבית ההורים מתגוררים כמאה קשישים, המחולקים בין המחלקה העצמאית לבין המחלקה הסיעודית.
במועד כלשהו בשנת 2000, החליטה ויצ"ו לקדם תכנית לשינוי ייעוד והשבחת מתחם המקרקעין בו נמצא בית ההורים.. התכנית התבססה על הריסת בית ההורים ושינוי הייעוד לצורך הקמת שני גורדי שחקים בני שלושים קומות, בנייני מגורים בני שמונה קומות ויותר, חניון ועוד.
לצורך ביצוע התוכנית, הודיעה ויצ"ו לדיירי בית ההורים כי בכוונתה לפנות את בית ההורים וכי היא תדאג לרווחת הדיירים ותגיע עימם להסכמה בדבר עתידם. הדיירים ובני משפחותיהם התנגדו לתכנית והגישו תביעה כנגד ויצ"ו לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
בית המשפט קבע כי על פי ההסכם בין הצדדים, אין ביכולתה של ויצ"ו לפנות את דיירי בית ההורים, בלא הסכמתם למהלך, וזאת למשך כל ימי חייהם. מסקנה נוספת הינה, כי לא ניתן לסגור את המחלקה הסיעודית, שכן ויצ"ו התחייבה בהסכם לתפעל מחלקה סיעודית כאמור.
כמו כן נקבע כי קיומו של ההסכם בתום לב במקרה דנן אינו יכול לדור בכפיפה אחת עם כוונתה של ויצ"ו שלא לקלוט דיירים נוספים.
חיי קהילה הם נדבך מרכזי וחשוב בחייו של הקשיש הבוחר להתגורר בבית הורים. המדובר באבן יסוד בהחלטתו של הקשיש לעבור ולגור בבית הורים, על מנת להביא מזור לבדידותו.
טרם כניסתם לבית ההורים, בשעה שהודגשו יתרונותיו בפני הדיירים הפוטנציאלים, הוצג הפן החברתי כאחד מיתרונותיו הבולטים של בית ההורים, מעבר למיקומו בלב העיר, בסמוך למוסדות תרבות ובית חולים. בפני הדיירים הפוטנציאליים תוארו חיי חברה ענפים, הכוללים סרטים, קונצרטים, הרצאות, אירועים בחגים וכיו"ב.
מטבע הדברים, קיימת ציפייה לגיטימית בקרב דיירי בית ההורים, כי חיי קהילה תקינים יסופקו לאורך כל חיי ההסכם. לפיכך, ניתן על ידי בית המשפט צו הצהרתי לפיו חלה חובה על ויצ"ו להמשיך ולהפעיל את בית ההורים וזאת למשך יתרת חייהם של התובעים, תוך קליטת דיירים נוספים, למשך 10 שנים.
