"אל תהיו מופתעים כש-EMC תרכוש עוד חברות ישראליות"

"חברת IT ישראליות עונות בצורה טובה על הצרכים והאסטרטגיה של EMC", אמר ג'ו טוצ'י, נשיא, מנכ"ל ויו"ר EMC ל-The People במסגרת כנס EMC World 2007
יוסי הטוני |

"בין השנים 2003-2006 השקיעה EMC ברכישות של חברות למעלה מששה וחצי מיליארד דולרים, כחלק מהאסטרטגיה שלה להתבסס בעולם התוכנה. סך הכסף שהשקיעה ברכישת חברות ישראליות עומד על כרבע מיליארד דולרים. זה איננו מקרה שרכשנו חמש חברות ישראליות. ישראל היא מדינה מתקדמת מבחינה טכנולוגית והחדשנות זורמת בעורקיה. הקביעה הזו שלי היא איננה מחמאה, כי אם תיאור כנה והוגן של המציאות. יש בהחלט יותר מאשר סיכוי גבוה לכך שנמשיך לרכוש חברות ישראליות, כי הן נמצאות באיזור טוב טכנולוגי - ישראל. אנו מחפשים חברות לרכישה על פי נושאים ולא על פי אזור גיאוגרפי, אולם אינכם צריכים להיות מופתעים אם תשמעו על כך שרכשנו עוד חברת IT ישראליות. הן עונות בצורה טובה על הצרכים והאסטרטגיה של EMC", כך ענה בתשובה לשאלת The People מנכ"ל, נשיא ויו"ר EMC, ג'ו טוצ'י, בוועידת EMC World 2007 שנערכה השבוע באורלנדו, פלורידה.

טוצ'י היה דובר המפתח ביומה הראשון של הוועידה השנתית, שנפתחה במספר גדול מהצפוי של משתתפים – 8,000 שותפים עסקיים, אינטגרטורים, אנשי מיחשוב, עיתונאים ואנליסטים. הוועידה, שמתקיימת תחת הסיסמה Conference Engineered for a World of Information, כללה, לראשונה, שלושה כנסים שאוחדו בנושאי תשתיות מידע ובניהול מידע, כנס משתמשי דוקומנטום של EMC, שדן בניהול של מידע בלתי מובנה, וכנס מפתחי יישומים לתשתיות ולניהול מידע.

טוצ'י כינה את המידע כ"מושא תשוקה רצוי ונדרש", ותיאר בהרצאתו את "המעגל הווירטואוזי של המידע". הוא ציטט מתוך מחקר אותו ערכה IDC בשיתוף אוניברסיטת ברקלי, קליפורניה, ממנו עולה כי בשנת 2006 אוחסן מידע בנפח כולל של 161 אקסה-בייט (10 בחזקת 18, מיליארד ג'יגה-בייט, או אלף פטה-בייט). "המדובר בנתון מדהים. המידע הזה גדול פי שלושה מיליון מכמות המידע שנוצר בספרות האנושית הכתובה לדורותיה". עוד עולה מהמחקר, כי בשל גידול שנתי קבוע בכמות המידע המאוחסן, העומד על קצב גידול של 60%, הרי שבשנת 2010 צפוי להיות מידע מאוחסן בעולם בנפח של 988 אקסה-בייט, "אנו עוברים לספירה בסדרי גודל של זטה-בייט, 21 אפסים אחרי ה-'1'. אלו מספרים שלפני כמה שנים לא שיערנו שנגיע אליהם", אמר טוצ'י.

לגידול בכמות המידע שנוצר, וכן כמות המידע המאוחסן, אמר טוצ'י, ישנן כמה סיבות, שהמרכזית שבהן היא הרשת והשימוש הנרחב שנעשה בה, "מה שמביא להתפוצצות מידע באופן חסר פרופורציות". לדבריו, "כולנו חולקים, כחלק מההתנהגות האנושית את התשוקה למידע. היצירה של מידע הפכה להיות מרכיב קבוע בהתנהגות האנושית". הוא הוסיף, כי "המשתמשים כולם – בארגונים והמשתמשים הפרטיים – דורשים גישה מלאה למידע, לא משנה היכן הם נמצאים או מהי השעה, ביום או בלילה. ככל שגדלה כמות המידע, כך המעגל הווירטואוזי שלו יוצר 'לופים' נוספים ומתחיל מחדש".

"המשתמשים הם היוצרים הגדולים ביותר של מידע", אמר. לדבריו, ממצא נוסף מהמחקר הוא שעד שנת 2010, שלושה רבעים מהמידע הדיגיטלי ייווצרו על ידי פרטים, ולא על ידי ארגונים. "85% מהמידע הזה יחיה תחת השגחה ושמירה של ארגונים גדולים. זאת, כי הפרטים בחלקם עובדים באותם ארגונים. המשמעות היא שהמידע, בהכרח, יהיה בתשתיות של הארגונים, יהיה מנוהל על ידם, יאובטח על ידי ה-IT של הארגונים, ויהיה נתון למדיניות שמירת הפרטיות, האבטחה והעמידה ברגולציות של אותם ארגונים. זה האתגר המרכזי של חברות האיחסון, ואנו בראשן - ונעמוד בו".

גורמם נוספים ליצירת המידע הדיגיטלי המאוחסן, אמר טוצ'י, הם שמירת קבצים ומסמכים בדוא"ל, האיחסון הרב של תמונות, מידע הנוצר בחוזי של מכשירי הסלולר, מידע רפואי, וכן השימוש הנרחב שבני נוער עושים באתרי שיתוף הקבצים, דוגמת יו-טיוב, MySpace ו-Second Life.

כל הכותרות

תשתיות המידע טוצ'י הציג את אסטרטגיית הליבה של החברה, העוסקת בתשתיות המידע, הכוללת כמה רכיבים: זמינות של 99.999%, משמע זמן נפילה של המערכות יעמוד על פחות מחמש דקות בשנה לכל מערכת, איחסון בשכבות, מענה ל-IT "ירוק" המטפל בבעיית האנרגיה, יעילות של מרכזי המיחשוב, וקלות השימוש עבור הלקוחות. לדבריו, האתגרים בפניהם ניצבת EMC הם זמינות של המידע למשתמשים, הגנה על המידע לאורך הזמן, שמירה עליו מפני שינויים בדיעבד, הצורך בהצפנה, ניהול מרכזי תוך יכולות שליטה ובקרה, ניהול זהויות, וכן ניהול אירועי אבטחת מידע. לגבי האירכוב, ציין טוצ'י כי המטרה היא לעמוד ברגולציות, כמו גם מניעת שכפול של מידע שכבר קיים.

טוצ'י אמר כי הדגש יושם על ניהול מידע חכם, משמע, ניהול מדיניות של המידע, סיווגו, ובעתיד, כאשר הטכנולוגיה תאפשר את זה - ניהול זכויות דיגיטלי. לגבי ניהול תוכן, ציין טוצ'י כי האתגר הוא בשמירה על המידע המנוהל, תוך דגש על ניהול מידע לא-מובנה, וכן טיפול במידע במסגרת של ניהול תהליכים ושיתוף המידע. הוא ציין כי הווירטואליזציה היא טכנולוגיה חשובה במסגרת ניהול המידע המאוסן, כמו גם ניהול המשאבים של האיחסון, שנדרש להיות אוטומטי ומותאם לצרכי הארגונים. "אלו הם המרכיבים של אסטרטגיית הליבה העסקית שלנו", סיכם, "יצירת תשתיות מידע עבור הארגונים, זה כבר לא רק איחסון כבעבר, אלא תשתית כוללת, המסייעת לטפל במידע הארגוני, ואשר כוללת חומרה, תוכנה ושירותים".

אירכוב דיגיטלי של התרבות האנושית במהלך נאומו, העלה טוצ'י לבמה שני דוברים נוספים: דן מורוו, מנהל הקרן לשימור מורשת התרבות האנושית, ואת אן ספייר, מנמ"רית מכון סמיתסוניאן שבוושינגטון, הכולל 13 מוזיאונים, גלריות וגן חיות. EMC, כחלק מתרומתה לחברה, תרמה למכון סמיתסוניאן מיליון דולרים, לאיחסון ולאירכוב המוצגים שבמוזיאונים וכן העלתם לרשת, כדי שלא רק המבקרים במוזיאון יוכלו לראותם. במוזיאונים ובגלריות שבמכון, סיפרה ספייר, יש 137 מיליון פריטים אותם נדרש לארכב דיגיטלית, ורק 3% מהם מוצגים לקהל הרחב. "בעייתנו הקשה ביותר – היא מימון", אמרה ספייר, "עד כה הצלחנו למחשב רק 13% מכלל הפריטים במוזיאון ויש לנו עוד הרבה עבודה. כילדה שגדלה בעיירה קטנה במיסיסיפי, חלמתי ולא יכולתי להגיע למוזיאונים של סמיתסוניאן, ובעזרת הפרויקט הזה נוכל להעלות את המוצגים במוזיאון לרשת, לטובת כלל האנושות. על כך גאוותי – בהיותי מתווכת מידע, המאפשרת לו לפעפע באופן חינוכי, מבלי להיות מורה, כמו כל בני משפחתי. אני שנאתי את ההוראה, אבל ההנגשה של המוצגים באינטרט היא דרך נפלאה לתווך בין מוצגי המוזיאונים והגלריות ובין כלל האנשים בעולם, וליצור חינוך אפקטיבי לצריכת תרבות".

מורוו סיפר על עוד פרוייקטים לשימור המורשת האנושית בהם מעורבת EMC, חלקם בשיתוף פעולה עם אונסק"ו: ספריית הנשיא ג'ון קנדי, המכילה 12 מיליון דפים, 9,000 שעות הקלטה, 2.5 מיליון מטרים של סרטים, ו-150,000 תמונות. פרויקטים נוספים לאירכוב דיגיטלי נעשים בספריית הקונגרס, הכוללת 134 מיליון פרטי מידע וספרים, בספריות עתיקות בגרמניה, בסין ובקוריאה. "מהפכת המידע הדיגיטלי לא פוסקת, והיא ממשיכה להשפיע על חיינו", אמר מורוו, "ויש לה השלכות גם על העבר. אנו מצליחים להביא יותר תרבות ליותר בני נוער, שיוכלו להכיר טוב יותר את התרבות האנושית. לאירכוב הדיגיטלי הזה יש גם ערך היסטורי – כך למשל, ספר עתיק ש-EMC אירכבה בדרום קוריאה, שהוא בעל משמעויות תרבותיות חשובות, שנדפס ב-1377, בשם ג'יקג'י, נותרו ממנו רק שני עותקים, ואחד מהם אבד. למזלנו, האירכוב בוצע בטרם נהרס העותק השני. יש פה שיתוף פעולה יוצא דופן בין חברה מסחרית, לבין מתן מענה על צרכים תרבותיים, אותם הממשלות של המדינות השונות בעולם אינן מממנות". הוא סיים בציינו, כי לצורכי הפרויקטים השונים תרמה EMC למעלה מ-20 מיליון דולרים, והיא ממשיכה בתרומות לשימור המורשת.

השקעה של 1.4 מיליארד דולרים במו"פ "המידע גדל כמו משוגע", אמר דובר המפתח השני, דיוויד דונטלי, סגן נשיא בכיר ומנהל תחום האיחסון בחברה, "ולנו, כספקית מובילה בתחום יש אתגרים רבים". הוא הציג את הגרסאות החדשות של מוצרי האיחסון, אירכוב וגיבוי של החברה והתייחס לתועלות שניתן להפיק מהן. לדבריו, האתגרים בפניהם ניצבות ספקיות האיחסון הם: קלות השימוש, "אסור שרק מדעני טילים יוכלו לתפעל את מוצרי האיחסון"; וירטואליזציה, "למניעת יצירת צווארי בקבוק ואיחסון כפול בנפחו"; אבטחת מידע, "למרות ההשקעה האדירה בתחום האבטחה, עדיין יש חורים ופרצות. יש לצמצם את פוטנציאל החשיפה למידע בפני מי שאינם מורשים. נתחיל לשלב הצפנה במערכות האיחסון שלנו במהלך 2008"; IT ירוק, "מרכזי המיחשוב צורכים יותר מדי אנרגיה, ויש לעשות הכל שהתפעול וקירור המערכות יהיו יעילים יותר ובזבזנים פחות"; איחסון בשכבות, "מחקרים מראים כי ל-70% מהמידע המאוחסן לא ניגשים, ולכן הוא צריך להיות מאוחסן באיחסון זול"; גיבוי ושיחזור, "זהו אחד האתגרים החשובים של התעשיה, כי ארגונים עושים יותר ויותר גיבויים, פי 2.5-5 מבעבר. אני מעריך כי ב-2007 תחום הגיבוי לדיסק יניב לנו מכירות של כמיליארד דולרים"; וזמינות, "זו הדרישה הבסיסית של הלקוחות כיום – זמינות של חמש תשיעיות".

הוא סיים בציינו, כי החברה משקיעה רבות באינטגרציה של מוצרי החברות אותן רכשה, והוסיף כי סך ההשקעה הצפוי במחקר ופיתוח ב-2007 יעמוד על 1.4 מיליארד דולרים.

הנקודה הישראלית בתערוכת השותפים שנערכה בכנס, שכללה למעלה מ-115 שותפים של EMC, הציגה חברה ישראלית אחת - קוניטיניואיטי. לדברי אבי סטון, מנהל מוצר בחברה, קוניטיניואיטי הוקמה לפני שנתיים, במימון קרן הון סיכון גיזה, והיא עוסקת בהמשכיות עסקית. לדבריו, "אנו מספקים פתרון המאפשר לחברות לוודא כי יש זהות בתצורה של האתר הראשי ואתר הגיבוי. הבדיקה נעשות בכל הרמות: איחסון, מאגרי מידע, שרתי האירוח, אשכולות". כך, ציין, כאשר יש אסון ניתן לעבור מיידית לאתר הגיבוי. הפתרון, הוסיף, מסתכל על מכלול תתי-מערכות האיחסון, ובעזרת מאגר נתונים שהם בנו, הם יכולים לספר ללקוח כמה זמן ייקח לארגון להתאושש. איסוף המידע מתבסס על התנהגויות של התקלות השונות, תוך התאמה למערך האיחסון הספציפי. לדברי סטון, המוצר עובד על כל מערכות ההפעלה, כל בסיסי הנתונים, ובינתיים - על מערכות איחסון של EMC ונטוורק אפליינס, תוך כוונה להתמקד בעתיד גם במערכות איחסון אחרות. בין לקוחות החברה נמנות סלקום בארץ וחברות שונות בארה"ב - אל שוק זה החברה מכוונת את מאמצי השיווק שלה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה