בנק ישראל נגד ריכוזיות המערכת הבנקאית - הרפורמה
המשנה לנגיד בנק ישראל פרופ' אקשטיין נשא אמש נאום בכנס במכללת "מגמות" לשוק ההון, בנאום סקר את מצב המשק הישראלי, עודד את המשקיעים בעניין הריבית וחשף את הרפורמות המתוכננות כנגד ריכוזיות המערכת הבנקאית.
פרופ' אקשטיין פתח את נאומו בדברים "התופעה הדרמטית והטוטאלית ששינתה את פני המשק הישראלי וחיזוקו של השקל היא שהיקף הנכסים של חברות ופרטיים ישראליים בחו"ל גדול ב- 30 מיליארד דולר מהתחייבויות של המשק הישראלי לתושבי חו"ל. העודף בחשבון השוטף הגיע ל 7 מיליארד דולר ומבטא רווחים של חברות ישראליות ופרטיים בחו"ל וזרימה אדירה של השקעות לישראל".
עוד התייחס לנושא התחזקותו של השקל מול מטבעות חו"ל ובמיוחד מול הדולר וציין כי התחזקות השקל נובעת בעיקר מהיחלשות הדולר מול היורו כאשר בעקבות אירוע 11 בספטמבר ארה"ב נכנסה להוצאות בטחון גדולות שתרמו לגירעונות בתקציב השוטף שלה.
לדבריו, צמצום רמת סיכון האשראי של ישראל בעקבות מדיניות מוניטרית ופיסקלית אחראית לאורך זמן ובעיקר בזמן המלחמה בקיץ 2006 כאשר בנק ישראל העלה את הריבית ברבע אחוז במהופך לדרישה שהייתה דווקא להורדת הריבית תרמה ליציבות המשק ולדירוג אשראי גבוה של ישראל "אם היינו מורידים את הריבית התנהגות כזו הייתה פופוליסטית ולא אחראית" כך אמר.
לדבריו מה שתרם להתחזקות השקל הן הציפיות של המשקיעים המקומיים והזרים לאינפלציה נמוכה בישראל לעומת ארה"ב: "מרווח המדד שמודד את הפרמיה לסיכון על אג"ח ישראליות (CDS) הנקובות בדולרים והנסחרות בארה"ב ל-10 שנים מממשיך לרדת בצורה דרמטית לעומת אג"ח אמריקאי הנסחר לאותה תקופה". עוד הוסיף כי "אנו נמצאים היום במרווח של 17 נקודות בסיס מקום שלא היינו בו אף פעם וזה נובע מהציפיות לאינפלציה נמוכה יותר בישראל לעומת ארה"ב. זה אומר משהו על אמון ציבור המשקיעים הישראליים והמשקיעים מבחוץ כלפי המשק הישראלי".
אחד הגורמים הדרמטיים לדבריו שגרמו להתחזקותו של השקל מול הדולר ולשינוי שישראל הובילה כלפי העולם כמשק המאותת יציבות לאורך זמן היא הירידה בחוב תוצר ועודף בחשבון השוטף במאזן התשלומים של ישראל. " קיים פער של מיליארד עד 2 מיליארד דולר עודף בחשבון הסחורות והשירותים ובמיוחד בייצוא שכולל את ההיי טק וייצוא התוכנות לעולם וזה נע בין 4 ל- 5 מילארד דולר ייצוא של המשק הישראלי לחו"ל". העודף בחשבון השוטף הגיע לדבריו לכ-7 מיליארד דולר ומבטא רווחים של חברות ישראליות בחו"ל וזרימה מאסיבית של דולרים להשקעות בישראל.
עוד הוסיף כי "למרות כל הזרימה של הדולרים המשמעות היא עודף בהכנסות מחו"ל כאשר השקעות הישראלים בחו"ל הצליחו להניב רווחים גבוהים ביניהם טבע, תשובה, לבייב ועוד וזה גורם דומיננטי היוצר לחץ על התחזקות השקל"
פרופ' אקשטיין עודד את המשקיעים באומרו כי מאז שבנק ישראל הוריד את רמת הריבית בישראל לפחות מזו של השוק האמריקאי "שוק ההון בישראל צומח מהר יותר משוק ההון האמריקאי" והבטיח כי בנק ישראל ימשיך לנקוט ריבית נמוכה תוך שקיפות והדרגתיות בניהול המדיניות המוניטרית " אנו רוצים ששוק ההון יצפה את המהלכים שלנו ולכן נימנע מתגובות קיצוניות והם יבואו רק ברגעי משבר ובמקרים של הפתעה". לדבריו, רפורמת בכר לא שינתה את פעילות האשראי של הבנקים ומידת הריכוזיות של המערכת הבנקאית בישראל גבוהה מאוד ובעיקר בבנקאות הקימעונאית.
בנק ישראל יוצא במהלכים נגד ריכוזיות המערכת הבנקאית ופרופ' אקשטיין הצביע על 6 רפורמות המתוכננות בשוק ההון כבר מקיץ זה לצמצום ריכוזיות המערכת הבנקאית בישראל:
1. רפורמה בפעילות הקמעונאית של הבנקים צמצום מספר השירותים, הוזלת תעריפי העמלות, אחידות ושקיפות.
2. רפורמה במערכת הסליקה והתשלומים – פרויקט זה"ב של בנק ישראל לשיפור המידע ולהקטנת הסיכונים הפיננסיים שתקטין את המרווחים של הבנקים ותעודד כניסה של גופים פיננסיים אחרים בנוסף לבנקים.
3. שוק הריפו – ניהול מזומן של גופים גדולים: בנקים וגופים פיננסיים אחרים המחזיקים מזומן ומנהלים את תזרים המזומנים באופן עצמאי. באמצעות הריפו יוכלו גופים פיננסיים גדולים להמיר אג"ח למזומן לטווח של מספר ימים עד שבועיים בעסקאות עתידיות שנסגרות מיד בהתחלה. לדבריו "באירופה השוק מגלגל 6430 מיליארד יורו ובישראל אפס", בנק ישראל מתכוון לפתוח את מכרזי הריפו ולאפשר לגופים חוץ בנקאיים להשתתף בהם במטרה להוריד את המרווחים לרמה של 20 נקודות לעומת כ-90 נקודות כיום. לדבריו, מסלקת ריפו מרכזית תתחיל את פעילותה כבר בתחילת 2008.
4. אגו"ח המשכנתאות והעברתן מהבנקים לגופים אחרים "שיכולים ליהנות מהריבית" תוך הורדת העומס מההון של הבנקים דבר שיקטין את הסיכון של הבנקים ויאפשר נזילות גדולה ונגישות לתיקי איגו"ח גדולים. הוא גילה שהמקרה הראשון יהיה איגוח של תיקי המשכנתאות של בנק הפועלים.
5. יצירת money market funds קרן נאמנות בעלת סיכון נמוך ונזילות גבוהה שתתחרה מול הפיקדונות הבנקאיים הקיימים ותישא תשואה עודפת מולם דבר העשוי לעודד תחרות .שוק זה נמצא בתהליכי פיתוח מתקדמים וקרן זו תקרא:"קרן כספית".
6. מכירת קרנות נאמנות דרך האינטרנט – יוזמה משותפת של בנק ישראל והרשות לני"ע. מתפתח תהליך לפתיחת תהליכי הפצה חלופיים מול ההפצה הקיימת כיום רק דרך המערכת הבנקאית דבר זה יוביל לצמצום הריכוזיות בשוק זה, לפיתוח שוק קרנות הנאמנות, להוזלת העמלות ולשיפור הנגישות לאפיק השקעה זה.
פרופ' אקשטיין אמר כי מטרתו של הבנק המרכזי בישראל להידמות לבנקים המרכזיים בהולנד ודנמרק "אפילו הבנקים המרכזיים במקדוניה וברומנייה מבצעים מהלכים מתקדמים יותר מאיתנו" לדבריו, אחד החסמים המונעים את קידום החקיקה של חוק בנק ישראל הוא העדר שיתוף הפעולה של משרד האוצר בתחום הסכמי העבודה עם עובדי הבנק המרכזי.
