50% יותר מבני הנוער מעורבים בפשעי מחשב מדי שנה בישראל
מדי שנה מבוצעות אלפי עבירות מחשב בישראל, ומתוכן, מעריכה המשטרה כי במאות מהעבירות מעורבים ילדים ובני נוער; כך חשף רב פקד רם יקיר, קצין הדרכה במחלקת הנוער שבאגף החקירות במשטרה. יקיר הוסיף כי בארבע השנים האחרונות, חל גידול משמעותי שנתי, קבוע, של 50% בכמות פשעי המחשב הנחשפים, אשר מבוצעים על ידי ילדים ובני נוער. יקיר היה בין הדוברים במליאה המרכזית של הכנס השנתי של עמותת אשנב, להנצחת זכרו של ערן אדרת ז"ל, שהתקיים ביום חמישי האחרון בקמפוס המכללה למנהל, ראשון לציון, תחת הכותרת "הורים 2.0 – לגלוש ולחזור הביתה בשלום".
לדברי רפ"ק יקיר, המשטרה עורכת הבחנה בין שני סוגי פשעי מחשב אותם מבצעים, או בהם מעורבים – ילדים ובני נוער. סוג פשע המחשב הראשון הוא עבירת מחשב על פי חוק המחשבים, לדוגמה – משלוח זבל או נוזקה, בהם יש כמה עשרות מקרים המאותרים מדי שנה. הסוג השני הוא של פשעים קלאסיים, הנעשים בעולם האמיתי, ואשר המחשב מהווה את אחד מכלי ביצוע הפשע, לדוגמה לשם התקשרות. כך, אמר, במקרים של מסחר בסמים, פדופיליה, איומים, קשירת קשר לביצוע פשע, ועוד. מאות מקרים מסוג זה, ציין הקצין, מאותרים על ידי המשטרה.
רפ"ק יקיר תיאר כיצד נערכת המשטרה לטיפול במקרים אלו: "אנו עורכים חקירות של מקרים, ומפנים את הילדים ובני הנוער המעורבים בהם – לטיפול המתאים, דוגמת שירות מבחן לנוער, פקידי סעד, או המלצה להעמדה לדין". הוא אמר, כי המידע על ביצוע פשעי המחשב, מגיע מכמה מקורות: בשל יוזמות של חוקרי משטרה, הנכנסים לצ'טים, ומגלים שם לדוגמה, הזמנה למשלוח סמים, תכנוני הימורים או מירוצי מכוניות, או פעילות של פדופילים, המחפשים קורבנות ברשת.
לדבריו, במסגרת פעילות זו, נעזרים החוקרים גם בשיתופי פעולה עם משטרות זרות וכן באינטרפול. פעילות זו, ציין, מניבה מעט מקרים מאותרים, ואילו הרוב הגדול של הפשעים - מאותר בעקבות תלונות, אשר מגיעות מהורים, או ילדים המספרים ביוזמתם, על דברים "רעים" שקרו להם בעקבות הגלישה. הוא הוסיף, כי במקרים רבים, פתיחה של חקירה, גוררת בעקבותיה חקירות נוספות הקשורות אליה. הקצין ציין כי העלייה בכמות פשעי המחשב נובעת משני גורמים – גידול בכמות השימוש של בני נוער וילדים במחשבים ובגלישה ברשת, וגידול בפעילות המשטרה בתחום חקירת התחום. רפ"ק יקיר סיכם בציינו את תרומתה של עמותת אשנב להעלאת המודעות לנושא בקרב ההורים וילדיהם, וציין כי התחום יכול לקבל טיפול טוב יותר, רק בעזרת יצירת "באאז" תקשורתי – באמצעי התקשורת ובבתי הספר.
"מערכת החינוך אינה ממלאת את תפקידה בתחום" ח"כ זבולון אורלב, יו"ר ועדת מדע וטכנולוגיה בכנסת, אמר כי "בצד היתרונות והמעלות הרבים שמעניקים המחשב ורשת האינטרנט לילדים, הרי שטמונות בהם סכנות עם פוטנציאל לחשיפה ולהיפגעות. הן מתכנים מזיקים, הקשורים באלימות ובהימורים, והן בשל החשש ליצירת קשרים אסורים על רקע מיני".
לדברי ח"כ אורלב, "מי שסומך על סינון תכנים וסגירת ערוצים – טועה". הוא הסביר כי "כי בוועדת המדע והטכנולוגיה שבראשותי, למדנו שאין דרך יעילה כזו. לכן, ההתמודדות היא, בראש ובראשונה – חינוכית, והיא מוטלת על מערכת החינוך. זו, עד כה, אינה ממלאת את חובותיה בנושא זה. לצד מערכת החינוך, מוטלת החובה והאחריות גם על ההורים – להתעניין, ללוות את הילדים, לדעת מה הם עושים, היכן הם משוטטים - לא רק במבחינה גיאוגרפית ברחובות, אלא גם מבחינה וירטואלית - באינטרנט".
"המאמץ שמערכת החינוך וההורים צריכים להשקיע, בביטחון ובטיחות ילדיהם בעת שהם גולשים ברשת - צריך לא ליפול בחשיבותו ובהיקפו מהמאמצים שהם מקדישים לחינוך הילדים לנושא הזהירות בדרכים", הדגיש ח"כ אורלב, "הדרך הוירטואלית במחשב מסוכנת לא פחות מהכביש הסואן ברחוב".
"מאחר ואני חבר בבית המחוקקים", אמר, "דעו שאנו מחפשים דרכים גם לסייע בחקיקה, אבל ברור שתחום זה גם הוא מוגבל, בגלל אופיה של הרשת - שאין לה טריטוריה, ואי אפשר לעצור אותה באופן פיסי". הוא סיים בברכו את עמותת אשנב על היוזמה החשובה שלקחה על עצמה, "על התפקיד המשמעותי שנטלו לעצמם, לסייע להורים ולילדים ולכלל הציבור - לדעת איך לנצל באופן מיטבי את השימוש במחשבים ובאינטרנט, לצד הידיעה כיצד נשמרים מפני הסכנות הטמונות ברשת".
ד"ר אבשלום אדרת, יזם ומייסד העמותה - שבנו התאבד באמצעות אנשים באינטרנט שסייעו לו והדריכו אותו כיצד להתאבד עם רובה שהיה ברשותו, בצורה יעילה - אמר כי בתחילה, העמותה היתה בבחינת קול קורא במדבר. "אני – שחוויתי את מורא הרשת באופן שאין גרוע ממנו", אמר ד"ר אדרת, "מאמין שצריך חופש ברשת, אך לא אנרכיה". הוא ציין, כי כאשר בנו ערן ז"ל גלש ברשת לפני עשור שנים, היא היתה שונה מהותית מכפי שהיא כיום, "ובהתאבדותו – הפסיד את כל היופי שבעולם המופלא הווירטוארלי". לדבריו, ככל שהאינטרנט מתפתח – יחד עם ההתפתחות הטכנולוגית, גדלות הסכנות, ולכן יש לפעול על מנת לצמצמן. "רק אחרי מותו של ערן, למדתי כי לאינטרנט יש גם צד אפל", אמר אדרת. "חשוב לפצח את קשר השתיקה, ולפעול ולהפיץ את הבשורה של הורדת האלימות בעולם בכלל ובמרחב הווירטואלי בפרט".
אדרת הוסיף, כי מחקרים שנעשו בארץ ובעולם, מצביעים על פערים בין מה שההורים חושבים שהילדים עושים ברשת - ובין מה שהילדים עושים בפועל. כך, ציטט, מחקר שנעשה באחרונה באוניברסיטאות תל אביב וחיפה - מצביע על כך, שילדים מדווחים על חשיפה משמעותית לפורנוגרפיה באינטרנט - 29% מהילדים ביסודי, 53% מחטיבות הביניים ו-73% בתיכון. לעומת זאת, רק 10%-18% מהוריהם של אותם ילדים, העריכו שילדיהם אכן נחשפים לפורנוגרפיה באינטרנט. "הפגיעה הנפשית שסופג ילד מחשיפה לא מבוקרת למגע וירטואלי עם חורשי רעה - יכולה להיות קשה בהרבה, ממה שיקרה לו בהפסקות בבית הספר, או במסיבות אלכוהול במועדונים", ציין.
"כדי לחנך, להנחות ולהתוות דרך בנושא כלשהו", אמר ד"ר אדרת, "יש להתמצא היטב באותו תחום. לצערי, אפשר לקבוע שיותר מדי הורים אינם עושים את המאמץ הנדרש, כדי ללמוד ולהרחיב את השכלתם בכל הקשור לאינטרנט. הבעיה העיקרית היא, שמרבית ההורים אינם רוצים לדעת על הסכנות באינטרנט, מכמה סיבות: יותר נוח לא לדעת מאשר להיות במצב שנדרש לפעול; אי הידיעה מונעת מהורים להתערב בצורה נחרצת בהתנהגות ילדיהם באינטרנט, ומלקבוע כללים וסייגים ולאכוף מגבלות בעניין זה". הוא דימה את המצב, לזה שהיה קיים במשך שנים בנוגע לשימוש בסמים בקרב בני נוער. "אולם בנושא הסמים התגייסו התקשורת והממשלה, באמצעות הרשות למלחמה בסמים, כדי להסביר את הסכנות ולהבהיר להורים את התוצאות האומללות שעלולות להגיע לבתיהם אם הם ימשיכו להתעלם מהנושא", סיכם.
את הכנס הנחה יו"ר עמותת אשנב, ברוך הינוך, שאמר כי התפקיד שלקחה על עצמה העמותה, הוא לפעול להגברת המודעות בציבור, להשפעות של רשת האינטרנט על החברה, בדגש על שימוש נבון ברשת. הוא הזכיר שני פרויקטים מרכזיים בהם היתה מעורבת העמותה השנה: האחד, הדרכת מאות כיתות של החטיבות העליונות בבתי הספר בארץ. הפרויקט בוצע בשיתוף עם בית הספר הארצי לתיקשוב של צה"ל, בה"ד 7, ועם משרד החינוך, ובמהלכו עלה, כי קיימת בורות רבה אצל ההורים, לגבי גלישתם של הילדים ברשת. "הלקח שהופק", אמר הינוך, "הוא שיש לפעול להגברת מודעותם של ההורים". הוא סיים בציינו פרויקט נוסף אותו ביצעה עמותת אשנב: חיבור אמנה לשימוש נבון באינטרנט, שהוכנה על ידי מומחי ומתנדבי העמותה. לדבריו, "יש חשיבות רבה בהפצת האמנה לכל בית בישראל, בצירוף דף הנחיות להורים, כיצד 'לגלוש ולחזור הביתה בשלום'. טרם נמצא הגוף שיממן מבצע זה". לאחר מכן נערכו מושבים מקצועיים בנושאים הקשורים לבני נוער ואופני פעילותם ברשת.
