"נדרשת התערבות קטנה ועדינה של הממשלה בהכוונת מיזמים בענף ההיי-טק במדינת ישראל"
בכנס רעננה למדיניות היי-טק לאומית, שייערך בשבוע הבא ברעננה, יתקיים פאנל בנושא תכנון אסטרטגי לתעשיות מתקדמות בהשתתפות המדען הראשי, ד"ר אלי אופר, פרופסור אריה אורנשטיין מבית החולים תל השומר, יהודה ברוניצקי, יו"ר אורמת וד"ר גיורא ירון, מייסד חברת אקסאנט. ד"ר ירון, המעיד על עצמו כיזם ותיק וכמי שעמד בראש שורה ארוכה של חברות מובילות בשוק הישראלי (טאואר, אינדיגו ועוד) סבור כי למרות שתעשיית ההיי-טק הישראלית היא תעשיה חופשית, בוגרת ועצמאית, הרי שבמציאות המתהווה כיום, בעיקר בעולם הגדול, עם הפנייה מזרחה של סוגי תעשיה שונים, על ממשלת ישראל לבצע בכל זאת התערבות קטנה ומהירה, כדי לכוון את ההשקעות בשוק זה ולשמור על המובילות הישראלית גם בשנים הבאות.
ד"ר ירון אומר, כי ישראל צריכה ללמוד ממעצמות האלקטרוניקה וההיי-טק במזרח שהצליחו לפרוץ - לא בגלל ידע או ערך מוסף אנושי שהיה להן, אלא בעיקר בזכות מדיניות לאומית שידעה לאן היא רוצה להוביל. "אפשר לתת לכוחות השוק לעבוד ואני בהחלט מבין את עמדת הממשלה בנושא הזה", אומר ירון, "אלא שבנקודות מפנה מסוימות, אתה צריך לתת 'פוש' קטן ולסייע לתעשיה - בדיוק כמו שעשינו בראשית שנות ה-90' עם קרן יוזמה שהביאה הכנסות לא רעות ופיתחה את כל תעשיית ה-VC".
בתשובה לשאלה, לאילו כיוונים היה ממליץ לממשלה לכוון את התעשייה, אמר ד"ר ירון: "ראשית, זה יהיה לא רציני לשלוף בתשובה אחת את הכיוונים. בנוסף, זו אחת המטרות של הכנס - שלאחר דיונים מעמיקים יגישו לממשלה ניירות עבודה ובהם המלצות מעשיות על סמך בדיקה מעמיקה. למרות זאת, אני יכול על סמך הידע והניסיון שלי לתת כמה כיוונים, שהם כמובן לא מחייבים אבל יש בהם משהו; דוגמה אחת היא נושא המיכשור רפואי. ישראל הובילה מאז ומתמיד את מהפכת האימיג'ינג. זוהי טכנולוגיה שנלקחה למעשה מהצבא. רק אחר כך באה גיוון אימג'ינג ועשתה מהפכה בכל הקשור לצילומים רפואיים. זו רק דוגמה אחת קטנה למובילתה של ישראל בתחום. יש לנו אוניברסיטאות שהצמיחו מדענים שזכו בחמישה פרסי נובל. אחד הנושאים שאני מטפל בהם כיום הוא החיבור בין מאגר הבלתי נלאה שקיים כיום באקדמיה והפיכתו לפרויקטים שמניבים הכנסות".
נושא אחר שגיורא ירון מציע להשקיע בו הוא הבית הוירטואלי - דור 3. אין הכוונה לחיבורי תשתיות ותקשורת, שזה נושא שכבר מזמן חלף, אלא דווקא תכנים. "בעולם יש פריחה מחודשת לתעשיית המשחקים", הוא אומר, "והיא מוערכת בכ-40 מיליארד דולרים. אין שום סיבה שישראל לא תהיה שחקנית מרכזית בה. זה לא דורש הקמת קווי ייצור, זה לא דורש לוגיסטיקה של יצוא מוצרים אלא רק חשיבה ופיתוח הון אנושי - תחומים בהם אנחנו בהחלט מובילים. אני מצפה שהממשלה, שיש לה מדיניות לאומית להיי-טק, תכוון יזמים להשקעות בתחום זה מתוך ראיית העתיד".
לדבריו, "תחום שלישי הוא תחום המיחשוב המבוזר והאיחסון, שבו אני חייב כמובן לספק גילוי נאות כי החברה שלי מעורבת בו - אבל לא רק בגלל זה. היום תחום האיחסון חובק עולם והוא חזק מאוד בתחום המיחשוב המבוזר שבו ישראל מובילה בגלל מערכות לווינים שנשלחים לחלל, מערכי סימולציה שצורכים מיחשוב מקבילי ואיחסון. יש לנו את הידע ואנו מכירים היטב את השוק בעולם. לגבי מקורות המימון של הכוונת תעשיות אלו, אני לא סבור שזה דורש עוד תקציבים. בכלל, אני לא חושב שהבעיה כרגע היא תקציבים אלא סדרי עדיפויות. מרבית התעשייה, היזמים והמפתחים הולכים למקומות הקלים, המקומות בהם כולם נמצאים, אבל ממשלה צריכה לראות קדימה, לחפש יתרון יחסי ולקבל את ההנחה שהשקעה בתעשיות חכמות מניבה הרבה דולרים. כשהקמתי את תעשיית הסמי בארץ, היא הייתה תעשיה של כמה מאות מיליוני דולרים בעולם. הממשלה אז השכילה להשקיע בה ולהפנות לה תקציבים, והיום זוהי תעשיה של ארבעה מיליארד דולרים. אני מצפה שהממשלה תעשה את אותו הדבר לגבי תעשיות וכיוונים שברור שהם יתפתחו בעולם הרחב גם אם הם היום לא ממש פורחות".
ירון אומר שהממשלה צריכה להמשיך בקו של עידוד הקמת מפעלים כמו זה של אינטל או טאואר, אם כי "אני לא בטוח שאני חושב שאנו צריכים כאן הרבה מפעלים כאלו. יש שינויים בעולם, תעשיות כאלו פונות מזרחה ואנחנו צריכים למצוא את היתרון היחסי שלנו".
לסיום, אומר ירון, "תעשיית ההיי-טק הישראלית היא תעשייה יציבה. היא בהחלט קטר שתורם למשק - יש לה שדרה ניהולית חזקה מאוד וכל מה שצריך זה סיוע קטן ודחיפה מהממשלה".
