המרוץ ללשכה: איתן ארז ילחם על חסמי כניסה משמעותיים יותר למקצוע
עו"ד איתן ארז עומד בראש משרד איתן ש. ארז ושות' המתמחה בשיקום ופירוק חברות, דיני בנקאות, מקרקעין, דיבה וספורט. הוא התמחה במשרד ברוכשטיין וינר לוינבוק ואצל ד'ר משה דרוקר ועבד מספר שנים במשרד קוסובסקי-שחור בת'א. בשנת 1987 ייסד את משרדו העצמאי.
ב-10 השנים האחרונות הרבה בפעילות ציבורית. בין היתר, היה יו"ר הוועדה המארגנת של הכנס השנתי של לשכת עורכי הדין, שנערך באילת בין השנים 2005-2002; היה חבר בבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין,; יו"ר צוות שהוקם ע"י הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין להקמת קרן לפיצוי לקוחות של עורכי דין שסרחו; ועוד.
בשנת 2004 ייסד עו"ד ארז את תנועת 'עמית בלשכה' וזאת הוא מציין, לאחר שהוא וחבריו לא יכלו להשלים עוד עם ההידרדרות האיומה במעמד מקצוע עריכת הדין. הוא מציין כי כמות עורכי הדין יחסית לאוכלוסיה, עו"ד אחד לכל 190 תושבים – אין לה אח ורע בעולם. את ההצפה הזאת צריך להפסיק ובמיוחד את התוצאות הקשות שהיא מטילה על המקצוע.
ההצפה גורמת קודם כל לירידת מחירים ולירידה ניכרת ברמת השירות ובמקצועיות של המקצוע. עורכי הדין לא יכולים להסתפק במקצוע עריכת הדין ועוסקים בעבודות נוספות לשם הפרנסה כמו בבניין ובשמירה. התוצאה הקשה ביותר של הצפת המקצוע היא הריבוי של עורכי דין שסרחו, עורכי דין שמעורבים בעבירות פליליות חמורות.
להוציא את הפוליטיקה מלשכת עורכי הדין
לטענת עו"ד ארז, בנושא הזה, שהוא המרכזי היום שצריך להעסיק את לשכת עורכי הדין, היא לא מתעסקת. הלשכה עסוקה בשירות הפרו בונו ובתככים פנימיים ולא מתמודדת עם הבעיה העיקרית. עו"ד איתן ארז מתכוון להוציא את הפוליטיקה מהלשכה. לגישתו, יושבים בלשכה כבר 8 שנים עורכי דין עם אג'נדה פוליטית שמאלנית מובהקת על הגב של ציבור עורכי הדין.
אז איך מציע עו"ד ארז להתמודד עם המצב שנוצר?
עו"ד ארז מציע לבלום את הצפת המקצוע ע"י יצירת חסמי כניסה משמעותיים יותר: להאריך את תקופת ההתמחות לשנתיים, הפוך את לימודי המשפטים לתואר שני (כפי שקיים בארה"ב ובגרמניה), ולקיים פיקוח הדוק של המועצה להשכלה גבוהה ולשכת עורכי הדין על רמת לימודי המשפטים בכל הפקולטות.
לגישתו של ארז, עריכת דין היא דרך חיים. אם רוצים לעסוק במקצוע, צריך להחליט שזה העיסוק. כיום, עורכי דין שלא עוסקים במקצוע מקבלים תיקים "על הדרך" ולא נותנים טיפול מקצועי כנדרש. לפיכך, מציע עו"ד ארז להפריד בין עו"ד בפועל לעו"ד בתואר. מי שירצה להיות עו"ד בפועל, יצטרך לשלם ללשכה דמי חבר, ביטוח אחריות מקצועית חובה וכן, יצטרך לעבור השתלמות מחייבת בכל שנה. לגישת ארז, אם תהיה הפרדה בין עו"ד בפועל לעו"ד בתואר, אז אולי יפחת מספר עורכי הדין ל-20,000 וזה, לגישתו, מתחיל להיות נסבל.
ועתה – לתוכנית המיליארד
תוכנית המיליארד של עו"ד ארז היא תוכנית שאותה הגה, שמטרתה כפי שהוא מגדיר, "הגדלת העוגה". כיצד ניתן ליצור עוד מקורות הכנסה לענף עריכת הדין, שירחיבו את האפשרויות להתפרנס בכבוד.
על פי התוכנית, הוא מתכוון להוסיף לענף עוד מיליארד דולר ב-4 שנים. זאת הוא מציע באמצעות טיפול במספר בעיות שדורשות פיתרון. הפיתרון שהוא מציע להן, יביא מקורות הכנסה נוספים לעורכי הדין. להלן כמה מהן:
על תחום הגביה הוא אומר, כי כיום, גבית חובות נעשית על פי פקודת המיסים (גביה) שנחקקה בשנת 1929 על ידי המנדט הבריטי. החוק קובע כי הנציב העליון רשאי למנות "פקיד גביה" ועל הליכי הגביה אין ערעור. בפועל מי שמבצע את פעולות הגביה הן חברות גביה, ואין עליהן כמעט מגבלות. נוצר מצב שהליכי הגביה נעשים לא פעם תוך פגיעה בזכויות אדם ואין לכך כל התייחסות בחוק.
על פי ארז, צריך להעביר את כל הגביה לעורכי הדין, עם שקיפות, ועם כללי אתיקה. פעולות אלו שוות כמאות מיליוני שקלים שנה.
על השגת גבול המקצוע הוא אומר כי קיימים מאות בעלי מקצוע וחברות שעושים עבודות משפטיות. כתיבת חוזים, עזרה בגבית כספים מביטוח לאומי וכו'. חברות אלו גורמות נזק לציבור הרחב שמקבל ייעוץ לא מקצועי, ונזק לענף שנגזלת פרנסתו.
עו"ד ארז מציע להקצות כשני מיליון ש"ח לתקציב הלשכה לעו"ד להוציא צווי מניעה ולעצור את התופעה.
את שכר הטירחה, של מנהלי עיזבון אשר הורד ל-3% הוא סבור, כי צריך להחזירו ל-6%. "שכר הטירחה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים צריך אף הוא להשתנות ל-10% עם השגת פשרה לפני תביעה, 15% לפשרה אחרי הגשת תביעה ו-20% מהפיצוי שנפסק בפסק דין".
בשנת 1993 בוטל התעריף המינימלי המחייב עורכי דין לגבות כשכר טירחה והפך למומלץ. לגישת עו"ד ארז, צריך להחזיר את החיוב ובכך למנוע את זילות השירות שניתן על ידי עורכי דין. לגישתו, שכר טרחה נמוך פוגע במידת המקצועיות והמשאבים שניתן להשקיע השירות ובסופו של דבר נפגע מזה גם הלקוח.
בתחום לחימה בפשע ארז מציע גיוס 100 עורכי דין למשטרה ללחימה בפשע הוא אף פנה למנכ"ל המשרד לביטחון פנים והנושא בבדיקה.
על תחום הבוררות הוא אומר, כי לציבור אין אמון במוסד הבוררות. חלק מהבעיה היא שאין ערעור על פסק בורר. ארז מציע להקים מוסד בוררות של לשכת עורכי הדין עם שקיפות מלאה של הבורר קרי, פרסום קשרים, התמחויות, שכר טירחה וכו'.
על פי התוכנית, תינתן המלצה של בית המשפט להעביר סכסוכים לבוררות, ויקבע גם בורר ערעור מראש.
עו"ד ארז חוזה כי על פי תוכניתו יתווספו כ-30,000 בוררויות בשנה.
בתחום התביעות הקטנות מציע עו"ד ארז להוציא את התביעות הקטנות מבית המשפט. במקום להעסיק בעניין שופטים ולבזבז זמן שיפוטי יקר, יש להעביר את השיפוט לעורכי דין שיעברו קורס מיוחד בלשכה. גם הקורס יהיה הכנסה נוספת ללשכת עורכי הדין.
שלטון החוק ומאבק בשחיתות
עו"ד ארז אינו מתעלם גם מהשחיתות ההולכת וגואה וסבור כי מתפקידה של לשכת עורכי הדין להתמודד עם הבעיה. הוא מציע למשל, כי הלשכה תהיה מעורבת ותיזום חקיקה של עונשי מינימום על קבלת שוחד, לקבוע לרגולטורים תקופת צינון משמעותית של חמש שנים ולאסור על חברי מפלגות לעבוד בתשלום במשרדי הממשלה.
ביחס למתמודדים האחרים לראשות הלשכה עו"ד ארז טוען, כי הם לא מטפלים בבעיה העיקרית כפי שהוא רואה אותה אלא כל מיני בעיות מסביב. לגישתו הם לא נותנים פתרון לבעיה הבוערת של המקצוע והוא זה שיצעיד את הלשכה לעידן אחר, במידה ויבחר.
