גזפרום – האם מדובר בהזדמנות?
אגרות החוב של גזפרום, חברת הגז הגדולה בעולם, נסחרות באופן קבוע בפרמיה מעל חברות אחרות בעלות דירוגים וטווחים זהים. ככל שהטווחים גדלים כך גם עולה הפרמיה. לדוגמא אג"ח דולרי של גזפרום המדורג BBB לטווח של שנתיים נסחר ב- 0.8% מעל הבנצ'מרק האמריקאי ולטווח של שש שנים ב- 1.21% מעל הבנצ'מרק. האג"חים של דיימלר קרייזלר ופיליפ מוריס, בעלי דירוג דומה נסחרים ב- 0.62% בטווחים של שנתיים וב- 0.83% בטווחים של שש שנים. פער המרווחים: 0.18% בשנתיים ו-0.38% בשש שנים. ההבדלים בין התשואות נראים מעט גבוהים במיוחד לאור העובדה שהדירוג של גזפרום הלך ועלה בשנים האחרונות בעוד שהדירוגים של שתי האחרות הלך וירד.
נשאלת השאלה האם יש כאן כשל שוק?
לצורך כך נפרט קצת על גזפרום. כאמור גזפרום היא חברת הגז הטבעי הגדולה בעולם, בבעלות ממשלתית רוסית (50%), בעל העניין השני בגודלו הוא בנק אוף ניו-יורק, המחזיק כ- 13% בחברה. ביצועי המניה בשנים האחרונות היו יוצאי דופן, משווי שוק של כ- 8 מיליארד דולר בשנת 2000 לשווי שוק של 256 מיליארד דולר היום, פי 32!!!.
כיום החברה היא השמינית בגודלה בעולם במונחי שווי שוק כשהיא מקדימה את טויוטה, בנק אוף אמריקה ווול מארט. לרוסיה יש כ- 27% מרזרבות הגז העולמיות כ- 61% מתוך זה שייכים לגזפרום, כלומר עתודות הגז של גזפרום נאמדות ב- 16.5% מסך העתודות העולמיות, פי 15 מהעתודות של אקסון מובייל - החברה הגדולה בעולם.
למהפך המדהים של החברה אחראי הממשל הרוסי שהבין כי לצורך ביסוס מעמדו מול המערב הוא צריך לעשות זאת דרך משק האנרגיה ושאר אוצרות הטבע שהמדינה התברכה בהם. כיום כ- 30% מצריכת הגז באירופה, מגיעה מרוסיה. מתוך הקרמלין ניווט פוטין בשנות כהונותיו את דרכה של גזפרום להשתלטות על משק האנרגיה והגז של רוסיה. בין השאר ע"י הלאמות של חברות אנרגיה רוסיות מתחרות ואוצרות טבע בתוך המדינה ומחוצה לה, ולא תמיד בדרכים חוקיות בלשון המעטה. האינטרס הוא די ברור – כוח (כסף), החברה היא יצרנית מזומנים אדירה. תזרים מזומנים מפעילות שוטפת עומד על כ- 20 מיליארד $, EBITDA 35 מיליארד $ והיחס בין ה-EV ל- EBITDA עומד על 7.6 נכון להיום. אמנם הצמיחה הגדולה נמצאת מאחורי החברה ובשנים הקרובות צפויה צמיחה מינורית בלבד (כאחוז בשנה), אך אם מחירי הגז ימשיכו להאמיר כמובן שהרווחיות תשתפר.
ובכן, עד כה הכל נראה טוב, אז איפה הבעיה?
היא מתחילה ומסתיימת בפוליטיקה. פוטין מסיים בעוד כשנה את הקדנציה השנייה שלו ואחריה הוא צריך לפרוש. מה יקרה אחרי ממשל פוטין הוא בבחינת אי ודאות ברוסיה בכלל ובגזפרום בפרט. ומכאן בחזרה לאגרות החוב. ע"פ הנחת אי הוודאות, יש הצדקה לפער המרווחים בטווחים הארוכים, אך אותה הנחה לא בהכרח תופסת בטווחים הקצרים שכן אם יהיו זעזועים סביר להניח שיהיו לאחר תקופת פדיונם (שנה עד לסיומו של פוטין ושנת מעבר הם הנחה סבירה) ועל כן נראה כי לאגרות הקצרות יש יתרון מסויים ע"פ אגרות מקבילות עם אותם נתוני השוואה.
מאת: דן רון - מנהל השקעות וראש יחידת יורובונדס - תכלית בית השקעות.
