הזווית של אזולאי: היכן לחפש את כיוון השוק שלנו?

בנק ישראל ניסה לעזור לנו בשבוע שעבר לענות על השאלה המרכזית בסדר היום הכלכלי: האם המגמה החיובית מאוד בשוק והצמיחה במשק יימשכו לאחר ארבע שנים של עליות חדות בשוק המניות, לצד צמיחה כלכלית גבוהה באותה תקופה?

בנק ישראל מניח כי שלושה גורמים חברו להם יחדיו וסייעו לצמיחה הנוכחית. הסיבה הראשונה היא העלייה המשמעותית בסחר העולמית שישראל, כמשק שנשען במידה הולכת וגוברת על יצוא נהנה מהמגמה הזו. בנוסף, טוען הבנק שהשיפור במצב הבטחוני וגלי העלייה תרמו אף הם לצמיחה (בהנחה ש"מעבר" מפיגועים למלחמה מהווה שיפור...). לבסוף, מונה הבנק את השינוי במדיניות הכלכלית, או בשפתו, "איכות ניהול מדיניות המאקרו" כגורם אחרון שסייע בצמיחה.

מאחר והנקודה השנייה מתייחסת למצב פוליטי- מדיני נוותר על הבעת דעה במקרה הזה.

על כך שהעלייה בסחר העולמי והצמיחה הגלובלית סייעו מאוד לשיפור הכלכלי, אין למעשה ויכוח. ישראל שכחצי מהתוצר שלה נובע מייצוא נהנית מהמגמה הזו באופן ניכר. הדרך שבה ניתן לאמוד את המשך ההשפעה של הצמיחה הגלובלית היא לבחון את המגמה העתידית בכלכלה הגלובלית.

בתחילת אפריל הודיעה קרן המטבע הבינלאומית שהיא מפחיתה במעט את תחזית הצמיחה העולמית לרמה של מתחת ל-5%. לפני כשבועיים חזרה בה הקרן והודיעה כי היא מעלה בחזרה את שיעור הצמיחה החזוי, כאשר היא רואה התאוששות במערב אירופה וחזרה לצמיחה בארה"ב בחצי השני של השנה (מה שנהפך כבר למעשה לקונצנזוס) לצד מגמת הצמיחה החזקה בשווקים המתעוררים. זו הנקודה להזכיר כי במקביל הקרן צופה עלייה מסויימת בלחצים האינפלציוניים.

השורה התחתונה היא - שהעולם לא מראה לפי שעה סימנים של האטה וקצב הצמיחה של השלוש שנים האחרונות יישמר כנראה גם ב-2008. העולם ממשיך לצמוח בקצב גבוה והדרישה לטכנולוגיה מתקדמת תסייע לתעשיית ההיי טק המקומית (שמהווה כמחצית מכלל היצוא הישראלי) לצמוח ולהשפיע לחיוב על מאזן הסחר של ישראל, כמו גם תעשיות מקומיות נוספות.

למרות שבנק ישראל מייחס למדיניות הפיסקלית משקל זהה בתרומתה לצמיחת המשק, הרי ברור לכל שאם המדיניות הכלכלית של ישראל הייתה מתנהלת לפי הסטנדרטים של שנות התשעים והשמונים, הרי שהמשק הישראלי היה צומח בשיעור נמוך בהרבה ממה שצמח בפועל.

גם חברות שמייצרות מוצר מבוקש, לא מרוויחות אם הן אינן מנוהלות כראוי. בנק ישראל מבחין כי ירידת הגירעון התקציבי בארבע השנים האחרונות הייתה מעבר לזו הנובעת מהגידול בגביית מיסים עקב הצמיחה המואצת, כלומר הייתה ירידה גם "בגירעון מנוכה מחזור".

במילים אחרות, עודפי ההכנסות ממיסים לא נותבו כבעבר לשימושים לא יצרניים / יעילים.

החוב הממשלתי פחת במידה ניכרת, ועל אף המרחק הרב שרמת החוב הממשלתי, צריכה עדיין לעבור על מנת להשתוות לזה של מדינות ה-OECD, המגמה השתנתה בשנים האחרונות בצורה חדה.

המפתח להמשך המגמה בשווקים בעת הקרובה נעוץ בעיקר בשאלה - האם הממשלה תמשיך לעמוד על המשמר בנושאים התקציביים?

כל הפרה של המשמעת הפיסקלית תיענה בנזקים כבדים בשווקים. תחזית הצמיחה הצנועה לשנת 2008 (4.1%) שפרסם בנק ישראל, לצד אבחנותיו לכך שהוא מזהה סימנים קלים להפרות תקציביות, מרמזות על כך שהמסגרת עדיין קשיחה. התשובה להמשך המגמה נמצאת אי שם בספרי התקציב של מדינת ישראל.

*הכותב - עידן אזולאי הינו מנכ"ל קרנות הנאמנות של אפסילון בית השקעות.