לידיעת שר הביטחון, אהוד ברק
הוועדה הלאומית לטכנולוגיית המידע, בראשותו של איציק כהן, תתכנס ביום א' הבא (29 ביולי) לישיבה מן המניין, השלישית השנה. בפועל זו תהיה כנראה ישיבת פרידה מהיו"ר כהן, שהיה מאלו שדחפו להקמתה. הוועדה הלאומית פעלה באמצעות ועדות משנה, שהתכנסו במהלך השנה ודנו בפתרונות אפשריים כדי להגיש ניירות עמדה. ביום א' הבא, יציגו הוועדות את ניירות העמדה שלהן, שיאוגדו להמלצות שיונחו על שולחנו של ראש הממשלה אולמרט.
אחד מניירות העמדה הוא של הוועדה לכלכלת המידע. בין השאר דנה הוועדה במהלך השנה בקשר שבין המגזר הביטחוני והממשלה, בכל הנוגע לתשתיות מיחשוב, ממשל זמין, מערכות מידע וכדומה. בנייר העמדה נאמר כי מערכת הביטחון, מסיבות שונות, לא רואה עצמה כחלק מהממשל, אלא כמערכת נפרדת עם צרכים משלה, סוגיות ייחודיות לה ולעיתים אף סייגים משלה.
בעיני חברי הוועדה המציאות הזו קצת לא מובנת, במילים עדינות. "אקולוגיה עסקית אחרת במערכת יחסי הגומלין של מערכת הביטחון מול הממשל המגזר העסקי, יכולה לעודד, לפני הכל, פתיחות רבה יותר בין השותפים ושגשוג כלכלי-חברתי בכל הרמות", טוענים חברי הוועדה וקובעים במסמך, כי "מערכת הביטחון, המובלת על ידי משרד הביטחון, איננה 'מחוברת' באופן מספיק לפרויקט ממשל זמין. נוצר רושם במגזר העסקי, כי מערכת הביטחון נוטה להרבות בספקים יחידים, ובדרך כלל מדובר בחברות ביטחוניות גדולות כגון אלביט, התעשיה האווירית, ורפא"ל. שקיפות אינפורמציה, צרכים ומכרזים איננה מספקת את כלל השוק העסקי ובמיוחד בקרב בעלי עסקים קטנים ובינוניים... רמת שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה למשרד הביטחון אינה מספקת, והריחוק הזה יוצר מונופול, חוסר שקיפות וביטול תנופתיות".
חברי הוועדה מציינים את המערכת החוזית בין המדינות - G2G - שמשרד הביטחון נעזר בה, אבל לדעתם היא אינה מספיק שקופה. בהמשך נייר העבודה העלו חברי הווועדה שורה ארוכה של מטלות אותן יש לבצע כדי לשפר את הקשר בין מערכת הביטחון לשאר משרדי הממשלה המפעילים ממשל זמין.
התופעה הזו של שתי מדינות בתוך כלכלה אחת - המדינה האזרחית והסקטור הצבאי - אינה חדשה. במשך השנים האחרונות ניסו איציק כהן ואנשיו ליצור קווי שיתוף פעולה בין פרויקט המרכבה לבין פרויקטי ה-ERP הצבאיים, שחלקם נמצאים בתכנון וחלקם כבר יצא לדרך. המטרה היתה פשוטה: לחסוך בתקציבים ולמנוע בזבוזים. הנושא עלה יותר מפעם אחת בדיונים מתקושרים על האיום שבקיצוץ תקציב הביטחון.
המשמעות המעשית למציאות זו היא קודם כל כספית. מערכות שלמות עובדות במקביל, ואיש לא מצליח להושיב אותן ביחד. לחלקים מסויימים במגזר העסקי, כפי שזה נרמז בנייר העמדה, יש אינטרס שמציאות זו תימשך, והמבין יבין.
לדעת חברי הוועדה שחיברו את נייר העמדה, אפשר לשנות את המציאות בצורה חיובית, מבלי לפגוע כהוא זה בביטחון המדינה. בחודשים הקרובים, כאשר שר הביטחון אהוד ברק וצוות עוזריו יתחילו בדיונים על תקציב הביטחון לשנת 2008, הם יתבקשו להציע הצעות מקוריות לקיצוצים שמקורם בחיסכון וייעול. השר ברק מוזמן לעיין במסמכי ועדת הישנה לכלכלת המידע או לפנות לשניים מחבריה היותר בולטים: אשת העסקים גליה אלבין ופרופסור ניב אחיטוב.
