דואר זבל: לעבור להתקפה
המאבק בדואר הזבל משול מעט למאבק בתאונות הדרכים. כולם מדברים עליו, אך מעטים עושים משהו בנושא. ככל שחולפות השנים מתרחבת תופעת דואר הזבל, הספאם. הסטטיסטיקה אומרת כי כ-70% עד 80% מתעבורת הדואר באינטרנט היא דואר זבל. המאבק של קורבנות דואר הזבל, הוא בעיקר הגנתי. מיגון חוצה ארגון וחוצה כל ספריה במחשב שלנו. ככל שרמת המיגון עולה, כך רמת התיחכום של ה"זבלנים" עולה אף היא. בישראל, חלק ניכר מכמות דואר הזבל בא ממקורות מקומיים, כלומר קבלני ספאם המפיצים דואר בכמויות, לרשימות תפוצה עבור ארגונים, חברות ומותגים שונים ברשת.
אחת התופעות המדהימות, היא שחברות היי-טק ו-IT מובילות בשוק, שלחלקן יש אפילו כלים ומתודולוגיות איך למנוע דואר זבל - לא מהססות לפנות לתפוצה של מאות אלפי לקוחות, דרך מיילים של מפיצי דואר זבל, ומנסות למכור לאנשים שירות או רעיונות.
דואר הזבל לא נולד כמובן בעידן האינטרנט. הוא קיים גם בדואר הפיסי וכולנו מכירים אותו. עמית לעבודה נכנס אתמול בבוקר למשרדי המערכת שלנו, נסער כולו. הוא קיבל זימון לדואר, כדי לקבל דואר רשום, אותו היה צריך למשוך מסניף הדואר הקרוב. לאחר המתנה של 20 דקות בתור, קיבל את החבילה המיוחלת, אשר הגיעה מאחת מחברות המחשבים המוכרות בישראל. זו היתה חבילה דמויית מחשב נייד: אלא שזו היתה אשליה.
בתוך הקופסה היה אוסף של קרטונים ריקים, בצירוף דף שיווקי. לא ברור מה אותה חברה רצתה להשיג, אבל גם אם ניסתה לשכנע את עמיתי למערכת לקנות מחשב נייד - היא בוודאי השיגה תוצאות הפוכות. למרבה המזל, עמיתי העיתונאי מכיר את החברה ומן הסתם רשם לעצמו שעליהם לשפר במעט את הידע שלהם בשיווק "אגרסיבי". גם בדואר זבל אלקטרוני, אנחנו חשופים לא מעט לחוויות לא נעימות ומטרידות. גם אם סיננו אנשים, והכנסנו אותם לרשימת תפוצה שחורות, עדיין - הסבל לא הסתיים.
דרוש לפעול אבל יש כאלו שלא מוכנים להמשיך ולשחק את המשחק של המתגוננים התמידיים. הם רוצים להחזיר מלחמה, לפחות מול אותן חברות מקומיות, שפעם אחר פעם שולחות לנו דואר זבל. זאת, למרות שאנו מבקשים להסיר את שמנו מרשימת התפוצה שלהן. לעיתים, חלקן מספיק מנומסות כדי לענות שהנה, מייד הן מבצעות את מבוקשך - שהוא על פי חוק! - אבל בפועל, דבר לא קורה.
אחד מהאנשים שרוצים להחזיר מלחמה הוא הקורא אמיר ימפל, יועץ ואיש מחשבים בעל ניסיון רב. לפני כמה ימים הוא שיגר אלי את המכתב הבא. בהסכמתו, אני מפרסם את המכתב, כמעט ללא עריכה. אחרי שתקראו, הכדור צריך לעבור אליכם, כלומר לפעולה.
וכך כותב אמיר: "לאחרונה אנו מוטרדים יותר ויותר מדואר זבל שמציף אותנו, וגורם לנו לבזבז זמן יקר ועצבים. התופעה כמובן לא פסחה על ישראל ומספר חברות מקומיות נותנות שירותים של משלוח ספאם (אגב, באמצעים שחוקיותם מוטלת בספק). המחירים נמוכים וחברות רבות מתפתות להשתמש בשירותים אלו. אני מציע שביחד עם הקוראים ננסה לשים קץ לתופעה.
אם כל אחד ואחד מאתנו ישקיע רק דקה אחת ביום, נוכל למגר אותה. אנו נגרום לאותם מפרסמים להשקיע כל כך הרבה זמן וכסף לשווא, כך שלא יהיה להם כדאי לעשות זאת יותר, ואף להניא אחרים מכך.
איך זה עובד? אחת השיטות בה משתמשים הספאמרים, היא משלוח דף ובו אתם מתבקשים להשאיר את מספר הטלפון שלכם להתקשרות חוזרת. השיטה שלנו אומרת: השאירו להם מספר טלפון!!! כשיצלצלו אליכם, פשוט תאמרו להם מה דעתכם על שיטת השיווק שלהם (גם מספר שגוי יעבוד ויציק להם). במרבית המקרים לא יענה לכם הספאמר, אלא החברה ששכרה את שירותיו, ומהר מאוד תגלו שם שמות של חברות שאתם מכירים היטב...
דמיינו לעצמכם חברה שצריכה להשיב לאלפי, או לעשרות אלפי פניות. העלויות הטלפוניות אדירות וזאת בנוסף לאדם המקבל משכורת, המתמודד עם כל אותן פניות. הקמפיין עולה פי כמה וכמה מכל הכנסה אפשרית. התוצאה – חברה כזו לא תעז להשתמש שוב בקמפיין שיווקי של דואר זבל!!! מספר קמפיינים כושלים שכאלו, יתחילו לעבור מפה לאוזן ומהר מאוד התופעה תצטמצם – כך כולנו מקווים.
חברה היודעת כי נשלחים בשמה מאות אלפי מיילים, צריכה לדעת כי תקבל אלפי פניות שווא. אגב, אם חברה שכזו מבקשת שאתם תתקשרו עימם – טלפנו אליהם או שלחו להם פאקס - דמיינו כמה נייר וטונר יצטרכו להחליף שם, והביעו את דעתכם, בנימוס".
עד כאן מכתבו של אמיר ימפל. אי אפשר לומר שאין בו הגיון, אם כי ברור שלספאמרים יש לא מעט פתחי מילוט, לאחר ש"חשפנו" מראש את דרכי המאבק שלנו במשלחי הזבל. אבל אמיר לא מוטרד. הוא מבקש: "העבירו לינק לכתבה זו לחברים ולעמיתים, כדי שיירתמו למאמץ, או ספרו על כך בפורומים שונים ברשת, בהם אתם משתתפים. כל אחד מאיתנו שיתרום את חלקו, בתשובה אחת או שתיים ביום - יעזור בצמצום התופעה. ביחד ננצח".
כותב שורות אלו ישמח מאוד לקבל משובים מקוראים שמוכנים להרים את הכפפה שזרק לכם אמיר. שעת השי"ן כבר החלה.
