ב-2012 המערך הלוחם בצה"ל יתבסס רק על אוגדות דיגיטליות
"פרויקט צי"ד קורם עור וגידים יום יום", אומר בראיון ל-The People אל"מ עופר עזרי, ראש המנהלת הטכנית בחטיבה לוגיסטית ליבשה, מז"י (מפקדת זרוע היבשה), "עד 2012 יורכב צה"ל אך ורק מאוגדות דיגיטליות". לדברי אל"מ עזרי, "תוך שבועות ספורים נעלה גרסה חדשנה של 'משואה', מערכת שליטה ובקרה מבצעית לדרג הטקטי. היא תחל להיות מיושמת בפיקוד הצפון לפי תוכנית הפרויקט, לאחר שנסיים בימים הקרובים את הפיתוח וניסוי המערכת עם אלביט".
אל"מ עזרי אומר, כי החידושים הצפויים במערכת השו"ב שתוטמע בפיקוד הצפון, 'משואה 200', הם בהיות המערכת קפיצת מדרגה בהיבט תקשורתי. לדבריו, "תווך התקשורת יותר רחב, יחד עם יכולות אפליקטיביות של תמונת מודיעין, וכן יכולת חיבור למערכות שו"ב מטכ"ליות דוגמת 'טירת האגם'".
אל"מ עזרי מציין, כי "היעד הבא שלנו ליישום, הוא מערכת 'משואה 200', שצפויה להיות מוטמעת בפיקוד הצפון בשבועות הקרובים. אנו נמצאים בשלבי סיום הפיתוח והניסוי של המערכת עם אלביט. פנינו הם לשנת 2008, אז נתחיל לפתח מערכות לרמת האוגדה המתמרנת. בתוך האוגדה, כל דמות באוגדה היא צרכן של צי"ד - לוגיסטיקה, רפואה, רבנות, אג"ם, מודיעין ותיקשוב. צי"ד מסתכל על כלל משאבי הלחימה, ומטפל בכלל התהליכים המבצעיים של המפקדה.
בגרסה הבאה של המערכת, 'משואה 400', נביא ליצירת מפקדת אוגדה שונה, היא לא תהיה על אוהלים אלא על קרונות עם רכבים ממוזגים, מרכזי שרתים, מרכזי נתונים, תאי תקשורת ורדיו. נתחיל עם אוגדה סדירה אחת, ולאחר מכן נספק את המערכת לאוגדה נוספת.
בשנת 2012 הכוונה היא שכלל אוגדות צה"ל תהיינה ממובצעות עם יכולות צי"ד - אוגדות דיגיטליות עם מערכות שו"ב ותקשורת מרמת החייל עד רמת מפקדת הגיס. בנוסף, תהיה קישוריות מלאה בין כל החמ"לים בכלל המפקדות. כך, תיווצר תמונה מבצעית משותפת ואחידה - כולל תמונת כוחותינו והאויב, תמונה שתיבנה מלמעלה ולמטה ולהיפך, על בסיס המידע והמודיעין שיגיע מהגיזרה הרלוונטית.
ניצור 'ענן המידע'. נחבר את מערכות השו"ב השונות, תוך תיאום עם ידידנו מאגף התיקשוב, המספקים מערכות שו"ב ברמה המטכ"לית, לכלל מערכת שו"ב חוצת ארגון, באופן אינטגרטיבי. כך, נגיע למצב של אינטגרציה בזרועות השונות לצורך שתוף פעולה ברמת המידע הבין-זרועי.
ללוחם החי"ר תהיה תמונה של כלל הסנסורים הנמצאים בגזרה: מכ"מים, מצלמות ועוד חיישנים. ברגע נתון, כאשר יש אירוע בגזרה – אזי ישר מוכוונים כלל האמצעים בגזרה, מהחמ"ל. נעשה חיבור של הסנסורים למערכת ולכל הצרכנים שלה – בין אם הוא רגלי, ובין אם הוא רכוב על גבי ג'יפ. כל מי שיש לו מערכת, מקבל אותה תמונה ואותו מידע – מלל, טקסט, וידיאו חי על המערכת. אם זה מלל חשוב – אז הוא מוזן כמלל, ויש גם דו-שיח גרפי על גבי המערכת. זאת, כדי להקצות מטרה מהחמ"ל לאמצעי הלחימה שבשטח - טנק, או לוחמים".
צבא יבשה דיגיטלי צי"ד היא מערכת שליטה ובקרה של זרוע היבשה בצה"ל. במסגרת תוכנית צי"ד מספקת אלביט מערכות, יחד עם חברות נוספות - לצה"ל, מערכות תיקשוב לדרג הלוחם. מערכות אלו מאפשרות העברת תמונת מצב אינטגרטיבית ועדכנית, אשר משלבת בין כלל הגורמים המשתתפים בלחימה והמנהלים אותה. עלות הפרויקט מוערכת בארבעה מיליארד שקלים.
ממשק המשתמש של מערכת צי"ד כולל עמדות שו"ב ותקשורת, ומערכות לעיבוד והפצת מידע. כמו כן, כוללת המערכת מחשבי כף יד שחולקו למפקדי כוחות החי"ר, ומאפשרת להם קשר עם כטבמ"ים (כלי טיס בלתי מאויישים), צפייה במפת מטרות ואיומים שמספקים להם כוחות המודיעין, ותצפית ומעקב אחר מיקומו של כל לוחם בכוח.
מערכת צי"ד מאפשרת תיאום בין הכוחות בדרגים השונים, מתן תמונת מצב עדכנית, יכולת מבצעית מערכתית כוללת, הגדלת שרידות הכוחות ושיפור הדיוק בעת הפעלת אש, תוך שימוש יעיל וחיסכון בכוח אדם ואמצעים. אחת המערכות במסגרת פרויקט צי"ד, היא 'משואה 100', מערכת שו"ב מבצעי לדרג הטקטי. לפי תוכנית הפרויקט, בשנת 2012 צפויה צי"ד להיכנס למבצעיות מלאה בכל כוחות צבא היבשה.
"צי"ד זו התפיסה, המתבססת על מערכות ICT, חדרי מלחמה, תשתיות מיחשוב ותקשורת, והקשר ביניהם. 'משואה' מערכות השו"ב, הן היישום", אומר אל"מ עזרי, "פרויקט צי"ד כולל כמה מערכות, המאפשרות לכוחות בשטח לתקשר באמצעות מחשבים ניידים".
כך, הפרויקט כולל את מערכת 'משואה 100' מתוצרת אלביט מערכות, המאפשרת לכוחות לתקשר זה עם זה. זוהי מערכת הפועלת באמצעות מחשבי כף יד ומחשבים ניידים, והיא מחברת בין חדרי הפיקוד ובין הלוחמים בשטח, ומאפשרת למפקדים לקבל תמונת מצב עדכנית ומדויקת על צג המחשב בנוגע לנעשה בשטח.
"כל מערכות השו"ב הללו נמצאות אצלנו, אם בפיתוח עצמי, ואם בשיתוף פעולה נרחב עם התעשיות הביטחוניות", מציין עזרי, "אנו הגוף שמגדיר את הדרישות המבצעיות והטכנולוגיות, ופועל מול משרד הביטחון על מנת לוודא שהמערכות עונות על הדרישות. תחת הכותרת 'מערכת השו"ב המרכזית', שהיא ליבת פרויקט צי"ד, יש הרבה מאד תחומים. יש שו"ב של טנקים, של ארטילריה. יש עשרות תתי-פרויקטים, יש מיחשוב שצריך לספק, וכמובן נדרשת גם שכבת תקשורת".
לדברי עזרי, "הדגש הוא על יצירת מגע מהיר ככל האפשר בין החיילים בשטח לבין האויב, על בסיס שינוע של המידע המדויק עבורו, Sensor2Shooter, תוך שיתוף מידע בין גורמים שונים. אין בידי נתונים, אבל ברור כבר כיום, כי בהרבה אירועים - האפקטיביות המבצעית גדלה ומשך סגירת מעגלי האש - התקצר באופן משמעותי".
לקחי מלחמת לבנון השניה כיצד סייעו מערכות השו"ב לכוחות במלחמת לבנון השניה? "במהלך הלחימה בצפון פנו אלינו מפיקוד הצפון, והם רצו 'צי"ד לעניים', משמע מערכת פשוטה שתכליתה מתן תמונת מצב כוחותינו למפקדי החטיבות. כך, חטיבת הנח"ל קיבלה ראשונה יכולות אלו, והיתה שביעות רצון ממנה. משם, המשכנו לכלל החטיבות הסדירות, ולאחר מכן לשתי חטיבות במילואים. הקליטה של המערכת היתה מהירה מאד, והכוחות הפיקו ממנה תועלות מבצעיות תוך זמן קצר. אני חייב לציין כי התועלות שהופקו אצל גופי המילואים היו נמוכות יותר. למרות זאת, הפקנו הרבה לקחים אודות צורכי הכוחות בשטח מהמערכת".
מה היו הלקחים שהפקתם להמשך הפיתוח, בשל מלחמת לבנון? "הלקחים הם ברמה של 'איך מטמיעים מערכת בלחימה'. למדנו איך לתמוך במערכת בחירום. ראינו באופן ברור ועוד יותר חזק, את חשיבות מיקום המפקד במהלך הקרב. אני מצפה מעצמי ומהמנהלה שבראשותי להביא למפקדים את אותה יכולת שליטה ובקרה, בכל מקום בו הם נמצאים. אני רוצה להביא את מירב היכולות לשטח.
זירה נוספת לבחינת המערכות היא ב-LIC, עימות בעצימות נמוכה, זה השדה שבו התחלנו ובו אנו גדלים, ביהודה שומרון ועזה. אנו מתפתחים דרך בחינת המערכות בעימות הזה, אבל זוכרים כל הזמן את הלקח, לפיו זו דרך טובה ללמוד, אבל אסור לשכוח את הפער בין עימות נמוך עצימות לבין מלחמה".
גיבוש תמונת מצב איך מתקבלת המערכת אצל ה'לקוחות'? "אחד המשובים שאנו מקבלים מהשטח, הוא לגבי היכולת לקבל את כלל המידע קיים במקומות שונים - בג'יפ, בחמ"ל, ובשטח - ולהפיצו על גבי המערכת. זה מגדיל את האפקטיביות המבצעית בצורה משמעותית: כמות הדיבור קטנה, דו-שיח 'מיקומי, מיקומך?, עבור' - צומצם. פחת משך הזמן של הדו-שיח הזה. תוך שניות ניתן להכווין את כל הכוחות הרלוונטים, למקום שנדרש. גם כוחות חיל האוויר והים יתחברו למערכת, אם יידרשו. תיווצר תמונת מצב על המערכת, לא יצטרכו לגבש אותה".
"ממה שראינו עד כה, הרי הגישה של המפקד והמוכנות שלו להטמיע את המערכת משפיעה על כלל אנשי היחידה שתחתיו. איפה שהמפקד מאד מעוניין ומבין את חשיבות המערכת, התהליך יותר קל ויותר מהיר. היכן שהמפקדים לא האמינו במערכת, שם ההטמעה לא צלחה".
האם אתם נעזרים בתפיסת "המהפכה בעניינים צבאיים" של האמריקנים? "אנו נמצאים בקשר רציף עם אנשי צבא בארה"ב. מדובר בקשר הכולל שיתופי פעולה של שנים רבות. אנו לומדים איתם, לומדים מה הם עושים. הכל נעשה מתוך הבנה של הצרכים שלנו, וברור שאלו הם צרכים שונים לחלוטין מאלו שלהם - בהיבט טווחי התקשורת, בהיבט הגודל - הם עובדים במסות, ויש כמובן גם מרחקים גדולים בין מפקדות.
דרך המימוש שלנו ושלהם שונה, אבל התפיסה היא זהה - להביא את מירב המידע למפקדים לצורך טיוב בקבלת החלטות בשדה הקרב. אנחנו משתתפים בכנסים בינלאומיים, וממה שאני מתרשם - אין לנו במה להתבייש בתחום שדה הקרב העתידי ושילוב מערכות IT ויכולות השו"ב בו. בהרבה מקומות אנו נתפסים כמובילים".
הפיקוד הבכיר מבין את חשיבות מערכות ה-IT בכלל וצי"ד בפרט? "לא נעשה שום שינוי במתאר התקציבי של צי"ד. יש הבנה מאד ברורה במפקדת זרוע היבשה ובפיקוד של המטה הכללי לגבי החשיבות של פרויקט צי"ד, וההשקעות אשר מניבות ויניבו פירות - לטווח הקצר והארוך. לאחרונה ביקר הרמטכ"ל, רב אלוף גבי אשכנזי בעזה, וכן במקומות נוספים, והוא התוודע מקרוב למערכות, מה גם שהוא מכיר את המערכת מתפקידו הקודם כמנכ"ל משרד הביטחון".
