"הממשלה לא מתאמצת שלא להשתמש במוצרי מיקרוסופט, וכך היא מסייעת למונופול הדורסני"

אנחנו נחשבים למטרידים ואין לנו בעיה עם זה. בפעמים רבות, ההטרדות המשפטיות שלנו מצליחות לגרום לממשלה שלא להיענות להצעות המפתות של מיקרוסופט, ולשקול שתהיינה במכרזים שלה עוד חלופות חוץ מאשר מיקרוסופט", כך אמר עו"ד גידי פרישטיק, היועץ המשפטי של הפורום לחופש און-ליין. פרישטיק, ממשרד עו"ד מיתר, ליקוורניק, גבע & לשם ברנדווין ושות', המרבה ללוות ולייצג חברות העוסקות בקוד פתוח, תיאר ביום חמישי האחרון בפני עשרות לקוחות המשרד, את הדרכים בהן הם פועלים לקידום הקוד הפתוח בהתמודדות במאבק מול מיקרוסופט, התנהלות אותה כינה "התנהגות בריונית" (ציטוט שהביא מפסקי דין בנושא מארה"ב), ואת הדרך בה הם פועלים מול ונגד הממשלה, על מנת שמיקרוסופט לא תהיה ברירת במחדל הראשונה בכל מכרז ממשלתי.

לדברי עו"ד פרישטיק, "בעולם, וגם בארץ, פועלת מיקרוסופט, אשר פעילותה מוגדרת כהתנהלות בריונית ודורסנית, ונדרש להתמודד מולה. המאבק והציבורי והמשפטי נעשה בעיקרו בארה"ב, אולם גם באירופה ובשאר העולם. לא כל הזמן יש הצלחות, אולם להטרדות הבלתי פוסקות - המשפטיות בעיקרן, אך גם התקשורתיות - יש הצלחות. כיום מיקרוסופט לוקחת בחשבון כל מיני תגובות של אנשי קוד פתוח, במסגרת מהלכים עתידיים שלה - מצב שלא היה קיים בעבר".

הוא תיאר את קו פרשת המים במאבק, משפט שניהל הממונה על ההגבלים העסקיים בארה"ב מול מיקרוסופט, שאמנם לא הביא לפירוקה לכמה חברות משנה בשל היותה מונופול, אולם כן כפה עליה כל מיני הסדרים, חלקם בהסכמה, ובמסגרתם היא מיתנה את פעילותה בשוק התוכנה. "פעם היתה בישראל תעשיית מעבדי תמלילים", אמר פרישטיק, "היו אינשטיין, דגש, קיוטקסט, פרפקט, אל"ף-בי"ת, ועוד. תוכנת וורד באה כצונאמי, וחיסלה את כולן. זהו מצב מעורר מחשבה. זה היה אמור להטריד את הממונה על ההגבלים העסקיים - אולם הוא לא פעל בתחום".

כלים משפטיים במאבק לאחר מכן תיאר עו"ד פרישטיק את המאבק שמשרדו מנהל בארץ בתחום. לדבריו, במסגרת הפעילות בשדה המשפט, עומדים לרשותם כמה כלים, מתוך ארגז הכלים המשפטי: כתיבת הצעות חוק לחברי כנסת, העלאת יוזמות ודיונים בכנסת בנושא, פניות ליועץ המשפטי לממשלה ולממונה על ההגבלים העסקיים, עתירות לבג"צ, פניות לוועדות פטור במכרזים ממשלתיים, התערבות בהתקשרויות של החשב הכללי במשרד האוצר, ופניות אליו בנושא, וכן פניות לממונה על הגנת הפרטיות ולרשות להגנת הצרכן.

"חלק מהפניות שלנו נדחות, ואומרים לנו שלא רוצים להתערב בתחום, ולמרות זאת, בסופו של דבר אנו רואים ברכה בעמלנו", אמר עו"ד פרישטיק, "העובדה שאנו מפסידים לעיתים קרובות לא מרתיעה אותנו. מה שיותר חשוב זה שמיקרוסופט נרתעת מפעילותנו, ובחלק מהמקרים מתקנת את דרכיה, אנו חשים זאת בפעילותה".

"הפורום לחופש און ליין עובד זו השנה השישית ברציפות", אמר פרישטיק, "חלק גדול מהחיצים שלנו מכוון כלפי ממשלת ישראל ולא כלפי מיקרוסופט. המדינה היא צרכן התוכנה הגדול ביותר, והיא, בפעילותה, גם יוצרת הלכה למעשה סטנדרטים, ככזו - היא מכוונת שוק". כך, אמר, על המדינה לחשוב כיצד אמור להגיע גולש לאתרים, כאשר אין ברשותו דפדפן אינטרנט אקספלורר, "זו חלק מהאחריות שלה כלפי האזרחים". לדבריו, למדינה יש אחריות גם לחופש המידע ולזרימתו, וזו נפגעת כאשר אין אפשרות לגלוש באמצעות פיירפוקס. היבט נוסף, ציין, הוא הצורך בשמירה מאובטחת של המידע, אשר לעיתים אינה ברמה גבוהה בשל בעיות אבטחה הקיימות במוצרי מיקרוסופט.

עוד תכניות

"הממשלה לעיתים נוהגת בבזבזנות", אמר עו"ד פרישטיק, "בעריכתה ובאשרורה מכרזים והסכמי מסגרת בהם מיקרוסופט היא הספק היחיד של תוכנות - לעיתים נוצרים מצבים של בזבוז משאבים, דבר שאסור שיהיה. המדינה מחוייבת לשיוויוניות במכרזים ולפתיחת שווקים חסומים". כך, אמר, "המטרה שלנו איננה להילחם במיקרוסופט, אף שאנו עושים זאת, אלא ליצור תשתית טובה יותר לחלופות למיקרוסופט. אנו נאבקים - לעיתים בהצלחה, נגד הפטור הקבוע ממכרזים ויצירת הסכמי מסגרת של הממשלה עם מיקרוסופט", אמר.

ביטול תרומות היבט נוסף בהצלחת הפעילות המשפטית שלהם, אמר, הוא בביטול תרומות של מיקרוסופט, למרות התדמית השלילית הכרוכה בכך. זאת, בהסתמך על קביעות שנעשו בבית משפט בארה"ב, לפיו התרומות של מחשבים מבוססי מיקרוסופט אותם תורמת החברה, מביאות ליצירת מצב של "הוספת חטא על פשע". זאת כיוון שמקבלי התרומה, הופכים להיות, בעל כורחם, קהל שבוי של החומרה, ושדרוגי התוכנה העתידיים, הצפויים להיות תוך חודשים או שנה-שנתיים, בהכרח יעלו כספים.

"התרומה קושרת את הנתרם לחובת אחזקה כפויה", אמר, "לתת תרומה של מחשבי מיקרוסופט זה בדיוק כמו להציע בחינם סיגריות לילדים, מתוך ראייה שהם יתמכרו בצורה קלה יותר". כך, אמר פרישטיק, לאחר שהעמותה הסבה את תשומת לב היועץ המשפטי לממשלה לתרומות הללו - הוא ביטל אותן.

בשנת 2003, אמר פרישטיק, הוגשה עתירה לבג"צ, לכפות קביעה לפיה מיקרוסופט היא מונופול בתחום מערכות ההפעלה. למרות שהעתירה נדחתה, אמר, הרי שיצאה ממנה המון ברכה. כך, במהלך ההתדיינות, עלה כי מיקרוסופט ישראל התחייבה לשעתק כל מגבלה שתושת על מיקרוסופט העולמית, וליישמה בארץ. עוד עלה בעתירה כי יש התחייבות של המדינה לאפשר גלישה לאתרי ממשלה באמצעות דפדפני קוד פתוח.

פרישטיק סיים בציינו כי העמותה מנהלת גם מאבקים בהיבטי ההגנה על הפרטיות והרשות להגנת הצרכן, וסיכם באומרו, כי "למרות הפעילות, המאבק טרם הסתיים. הצלחנו למנוע חלק מפעילויות מיקרוסופט, אולם המאבק, ככלל, הוא בממשלה. איננו יכולים לפעול במגזר הפרטי והמסחרי. אנו פועלים נגד הממשלה, בשל המשקל המכריע שלה כצרכנית תוכנה".

גרסה חדשה עו"ד דיוויד מירצ'ין הציג את הדרכים להתמודדות עם תוכנות מעולם הקוד הפתוח, סקר אותן, והציג את החידושים הקיימים בגרסת ה-GPL החדשה (השלישית), וההשלכות הנובעות מגרסה זו עבור הלקוחות שלה. לדבריו, יש 60 רשיונות קוד פתוח, לצד אלפי פרויקטים המפותחים בקוד פתוח, כאשר כ-3,000 מהפרויקטים כפופים ל-GPL עצמו. הרשיון הציבורי הכללי (GPL), אמר מירצ'ין, אותו ניסח ריצ'ארד סטלמן - מייסד ארגון התוכנה החופשית, עודכן בפעם האחרונה בשנת 1991. המהדורה השלישית שלו התפרסמה ביוני השנה, עדכון ראשון זה 16 שנים.

לדבריו, "המדובר ברשיון מעורר מחלוקות ובעל חשיבות מרובה ביותר בתחום הקניין הרוחני". הרשיון התעדכן, הסביר מירצ'ין, כדי לכלול התייחסות להיבטים שונים של תוכנה חופשית, על רקע השינויים בתעשיית התוכנה בשנים האחרונות, כגון - הון רוחני (פנטים, זכויות יוצרים וכו'); מיחשוב אמין; מודל שירותי רשת (Web Sevices) ועוד.

לא ניתן היה להשיג את תגובת משרד האוצר עד למועד סגירת המהדורה.