חום יולי אוגוסט של חדרי המחשב
יולי ואוגוסט הם החודשים הכי עמוסים ביומנו של יגאל שניידר, המנכ"ל והבעלים של חברת אלכסנדר שניידר הווותיקה, שמתמחה מזה שנים בפתרונות לתשתיות וחדרי מחשב. בימים אלו הוא מוצא את עצמו מסביר למנהלי מיחשוב, מנמ"רים ואנשי תשתיות שהמחשבים המאיישים את חדרי המחשב בארגונים הם זוללי החשמל הגדולים ביותר, הם אחראים לגידול המטאורי בחשבונות החשמל שמגיעים לארגונים כל חודש, בישראל כמו בשאר העולם.
חשבון החשמל, הוא אחד התחומים האפורים שלא גלויים ממש למנהל הכספים. מדובר בהוצאה חיונית לכאורה, שהרי יש אינספור ארגונים שללא מחשבים - אין להם קיום. אבל שניידר יודע מנסיון מעשי ומלימוד הנושא כי חשבון החשמל אינו מכה משמיים ואפשר וצריך לקצץ ממנו אלפי דולרים, אם רק מוכנים לפתוח קצת את הראש ולקבל החלטות נכונות.
בישראל יש כיום כ-500 חדרי מחשב, שבהם כלולים אולמות מחשבים של ארגונים גדולים עם אלפי מחשבים, ואולמות המכילים מאות שרתים. רק בכמה עשרות מהם יש דטה סנטרים שמתוכננים מראש כהלכה. שם הקירור של השרתים נעשה על פי תפיסות מודרניות והוא פועל על פי העקרון של לקרר את השרתים ולא את החדרים והאולמות מסביב. בחדרי מחשבים ענקיים יש קירור ללא גבולות, האווירה קפואה, אבל הקור לא מגיע למקום אליו הוא צריך להגיע: השרתים.
הקונסולידציה, הבליידים והפיצות למיניהן הביאו לייעול בהשקעה בשרתים עצמם ושירתו כוחות שוק - ספקים ומשווקים - שהבינו כי הארגונים לא יכולים להשקיע בלי סוף בשרתים ויש פתרונות שיכולים לחסוך להם כסף. אבל אלו שעסקו במכירות שרתים ופתרונות איחסון למיניהם, לא טיפלו, ולא לקחו בחשבון את הצד השני של תפעול שרת, שבלעדיו אי אפשר לנהל חדר מחשב: מיזוג האוויר.
חדרי מחשבים ותשתיות מחשבים היו במשך שנים בידיהם של יועצי מיזוג אוויר, יועצי בניה ותשתיות, אנשי חשמל וכדומה, אומר שניידר בשיחה על כוס קפה של בוקר, רגע לפני שהוא צולל אל עוד יום חם מאוד עם הרבה טלפונים ושאלות של לקוחות מודאגים החוששים מקריסת המחשבים שלהם עקב החום הכבד.
הנוסחה הקבועה היחס בין עלות שרת לבין עלות החשמל שמניע את הקירור שלו, היא נוסחה שמוכרת בכל העולם. החשבןן מאוד פשוט: על כל דולר חשמל שאתה משקיע בקירור השרת שלך, אתה, כמנהל התשתיות בארגון, משקיע, במודע או שלא במודע, עוד שני דולרים של תקורה. ובחשבון עוד יותר פשוט: אם אתה צריך לתחזק חדר מחשב עם 1,000 שרתים, בקונפיגורציה של בליידים המקובלת כיום, אתה תשקיע בחשמל וקירור לפחות 4-5 מיליון דולרים. השרתים עצמם, אגב, יעלו לך רק שלושה מיליון דולרים. זוהי סטטיסטיקה קבועה הנכונה לכל מקום בעולם, ובישראל היא הרבה יותר חד משמעית, בגלל התלות בחברת חשמל אחת ובתעריפים שכל הזמן עולים.
המחקרים השונים שנעשים בעולם אומרים שאם תיישמו שיטות קירור ומיזוג נכונות, המתאימות לאולמות מחשב ולא לבניינים, אתם יכולים להגיע לתקורה של דולר על כל שרת במצב האוטופי. אם תגיעו לתקורה של שני דולר לכל שרת כבר תחסכו באולם של 1,000 שרתים כחצי מיליון דולרים, וזה מספר שכל CFO היה שמח לחסוך אותו, בכל מקום על הגלובוס ועל אחת כמה וכמה בישראל.
שניידר אומר, כי ההערכה ברחבי העולם היא שמשבר הקירור של השרתים הולך וקרב, כי היחס בין עלות ההשקעה בשרת לבין כמות החשמל שצריך כדי לקרר אותו עולה כל הזמן, לטובת החשמל. הקצב של צריכת החשמל הולך וגדל בצעדי ענק וכבר כיום יש בישראל חדרי מחשבים המהווים את ליבת הפעילות העסקית של ארגוני ענק, שעובדים על רזרבות מבחינת הספקי חשמל. השרתים פולטים יותר ויותר חום ומשימת הקירור כמעט ונעשית בלתי אפשרית.
באולמות רבים, אומר שניידר, בונים שטחים מיותרים המבוססים על תחזיות גידול לא ריאליות והשטחים האלו נותרים ריקים זמן רב. מלבד עלות הנדל"ן שלהם, הם זוללי חשמל ומיזוג אוויר, בשעה שניתן כיום, באמצעות פתרונות מוכחים, למקד את הקירור במקום שצריך. זאת ועוד, קיימים כיום פתרונות בעולם שיכולים לצמצם מאוד את נפחי חדרי השרתים של המנמ"ר עד כדי חדר אחד, הדומה בגודל לחדר של המנמ"ר.
אז למה מנהלי הארגונים לא רצים מייד כדי לחסוך כסף, אנחנו שואלים את שניידר. לדבריו, הבעיה אינה רק טכנולוגית-הנדסית. יש כאן בעיה תרבותית-אנושית. הצורך הדחוף בחיסכון באנרגיה הכריח פתאום את מנהלי חדרי המחשב, מנהלי התשתיות והמנמ"רים הממונים עליהם, לשבת ליד שולחן אחד, ולדבר. זהו מפגש שבעבר נועד מראש לכישלון. מה מחפש יועץ מיזוג אוויר או קבלן תשתיות בלשכת המנמ"ר?
כל אחד מהצדדים סבור שרעהו מומחה בתחומו אבל לא מבין כלום בתחום שלו. בניסיונו לשכנע את הארגונים לחסוך את כספם, מוצא את עצמו יגאל שניידר, מתווך ומגשר בין העולמות האלו כדי שהאולם של חדרי המחשב שלהם לא יקרוס, ואל תחשבו שזה פשוט. "נתקלתי במצבים שבהם יועץ מיזוג האוויר לא יודע אפילו מה לשאול את המנמ"ר, לא מכיר את שפתו ואפילו לא חושב להיכנס לדבר איתו", הוא אומר. הדו-שיח בין הגורמים האלו מביא לכך שמנהל חדר המחשב מאלתר פתרונות מיזוג שבדרך כלל באים לידי ביטוי בהגדלת יחידות הקירור הממזגות את אולם המחשב, במקום למצוא את הפתרונות המתאימים לשרתים עצמם.
IT ירוק שניידר לא רק מסביר ומציע פתרונות לחדרי מחשב, הוא גם כותב על זה בבלוג הפרטי שלו, אותו הוא מעדכן פעם או פעמיים בשבוע. באחד הפוסטים שלו כתב שניידר, כי החיסכון בחשמל משתלב מעולה במגמה של הנהירה לעבר עולם ירוק יותר. ברור שצריכת חשמל גדולה יותר גורמת לזיהום אוויר ואינה ידידותית לסביבה.
כך למשל פורסם לא מכבר כי סיטיבנק הודיע על הקמת דטה-סנטר ירוק בפרנקפורט, שמיועד ל-8,000 שרתים שיתמכו בפעילות הארגון באירופה, המזה"ת ואפריקה. "חדר מחשבים ירוק הוא חדר מרכז נתונים המתוכנן למקסימום יעילות אנרגיה, שמביא לידי ביטוי את כל האלמנטים של קירור יעיל, חיסכון בשטח ריצפה, תאורה חסכונית, אספקת מתח ב-DC ועוד", אומר שניידר.
הממשלה מצטיינת מבחינתו של שניידר, גולת הכותרת של הפעילות של חברתו השנה הייתה הקמת הדטה סנטר במרכז המחשבים החדש של ממשל זמין במשרד האוצר. שניידר מלא שבחים לבועז דולב, מנהל תהילה, האחראי לכל השרתים והמחשבים של משרדי הממשלה. כל השרתים יושבים בדטה-סנטר אחד שתוכנן, לדברי שניידר, בחוכמה רבה וביעילות.
על פי פרסומים של הממשלה, הדטה-סנטר הזה חוסך 600 אלף שקלים בשנה לתקציב המדינה, בעיקר בחשבון החשמל ובתקורות, והוא יחזיר את ההשקעה בו תוך שלוש שנים.
שניידר משוכנע, כי כשם שהממשלה הצליחה להבין את החשיבות שבבניית דטה-סנטר נכון, כך גם ארגונים גדולים ובינוניים יכולים לעשות זאת. אין מדובר רק בחיסכון כספי, אלא ביכולת העתידית של ארגונים לתפקד, בתקופה בה כדור הארץ הולך ומתחמם וכמויות הוואטים הנדרשות לקירור נוסקות בצורה היסטרית, מבלי שתהיה תשתית נכונה ומתאימה. רקע לפני המשבר, מציע לכם שניידר לחטוף שיחה איתו, במקום ממוזג כמובן. שלא תגידו שלא הזהרנו.
