למה צריך פרויקט ERP עצמאי
הדיון שייערך בשבוע הבא במשרד האוצר לגבי פרויקט ה-ERP שדורש משרד הבריאות, יצטרך, בין היתר, לתת את התשובה לשאלה המתבקשת: מדוע דווקא משרד הבריאות צריך פרויקט משלו, בעוד שמרבית משרדי הממשלה האחרים כבר נמצאים בשיאו של תהליך יישום והטמעה של פרויקט המרכבה, שדוהר קדימה עם תקציב מאושר מראש של 600 מיליון שקלים עד 2010.
למה אם כן צריך האוצר לאשר תקציב נוסף של 160 מיליון שקלים לפרויקט ERP עצמאי, שאומנם יהיה מבוסס על המתודולוגיה של מרכבה ועל הניסיון הרב של אלו העומדים בראשו, אבל עדיין מדובר כאן בפרויקט עצמאי, חדש, עם מנהלת משלו, כוח אדם ומדיניות עצמאית. אין ספק כי אם וכאשר האוצר יאשר את הסעיף הזה בתקציב משרד הבריאות, יצטרכו ראשי המשרד להסביר היטב את הסיבות לכך. אם הם יכינו שיעורי בית כמו שצריך - יש סיכוי סביר שיבינו אותם.
משרד הבריאות הוא אחד המשרדים הגדולים במדינת ישראל, בעיקר בגלל מערכת האישפוז שלו, הכוללת 22 בתי חולים ברחבי הארץ. מערכת הבריאות בישראל נמצאת בשנים האחרונות באחת התקופות הקשות ביותר שלה והמשבר ניכר בעיקר בבתי החולים, שאינם מסוגלים לתת מענה לכל דרישות האישפוז. מעבר למחסור במיטות אישפוז, שמספרן לא רק שאינו עולה אלא יורד בכל שנה, בהשוואה לגידול באוכלוסיה, סובל מערך בתי החולים מהעדר השקעות בתחום מערכות המידע, שבא לידי ביטוי בערב רב של כלים, תוכנות, מערכות ניהול וכדומה.
22 בתי החולים הממשלתיים, נוהלו במשך שנים כאיים עצמאיים, הן מבחינה מיחשובית והן מבחינת ניהול אדמינסטרטיבי. הצורך באיחוד מערכות, חיבור בין איי מידע שונים וייעול המודולים המרכזיים עלה לפני חמש שנים. כך נולד פרויקט נמ"ר, בו זכתה חברת HP. פרויקט נמ"ר יושם בכל בתי החולים הממשלתיים. הנמ"ר הוא למעשה מיני מהדורה של מודל המרכבה, אבל עם התמחויות ספציפיות לעבודת בתי החולים. במשך חמש השנים האחרונות נמשכו המאמצים לשלב בין נמ"ר למרכבה, כי היה ברור שהמרכבה היא המיינסטרים, היא התשתית המרכזית של מערכות המידע הממשלתיות. אבל כבר אז היה ברור כי יישום המרכבה בבתי החולים לא יתן בריאות יתר למנהליו ולאחראים.
שוני בכל מערכי החשבות בראייה כלל מערכתית, מערכת בתי החולים מאופיינת בשלושה מודולים מרכזיים: המודול הקליני רפואי, שאינו שייך לעניין כרגע, המודול החשבונאי-חיובי (בילינג) וכל הבק אופיס. פרויקט נמ"ר, על פי הגדרות משימותיו מראש, הצליח לעשות מעט מאוד סדר במגדל בבל של מערכת בתי החולים, המגלגלת תקציב של שישה מיליארד שקלים בשנה (לא כולו ממומן כמובן על ידי משרד הבריאות). עיקר בעיית ההתממשקות בין המרכבה למערכות בתי החולים היא בחלק של הבילינג - מערכת החשבות והכספים.
בתי החולים עובדים בצורה שונה לחלוטין מיתר משרדי הממשלה. בפרויקט המרכבה, אחד המודולים הראשונים שעלה לאוויר היה מודול החשבות והכספים. הצלחתו של מודול זה נתנה אור ירוק להמשך הטמעת הפרויקט. בדיונים אינסופיים שנערכו בין הצוותים של משרדי הבריאות והאוצר עלתה כל הזמן השאיפה של המשרד לעצמאות בכל הקשור לפרויקט ה-ERP שלו.
בדיון שנערך בלשכתו של החשב הכללי, ד"ר ירון זליכה, לפני כמה חודשים סוכם, כי משרד הבריאות יצא לפרויקט עצמאי, תחת השם מזור. במשרד הבריאות מסבירים, בין היתר, כי לבית חולים יש מאפיינים של קו ייצור. ליבת הייצור שלו הם החולים הבאים לקבל טיפול. סביבם יש מערכות מינהליות תומכות שמדברות עם המערכות הרפואיות, וכל שיטת החיוב והחישוב לא דומה בכלל למה שמקובל במשרדי ממשלה אחרים.
מערכת מזור החדשה, כך אומרים אלו המעורים בנעשה, תיתן את התמונה הכוללת של המרכיבים בתוך בית החולים, תוך ראייה ארגונית אחת, החל ממטה הקבלה ועד ל"רצפת הייצור" עצמה, כלומר אולמות האישפוז. כל אלו אמורים לספק יעילות, חיסכון תקציבי, שיפור שירות לחולים, וגם לסייע לממשלה להכין את התשתית להפרטת בתי החולים, אם וכאשר תתקבל החלטה כזו.
למזור יש מנהלת עצמאית אותה מנהל רביב רז, חתנו של מוני יניב ז"ל, ממעצבי תפיסת החזון של פרויקט המרכבה ששימש גם כיועצו האישי של איציק כהן. גם רז נחשב לאיש צוות בכיר בפרויקט המרכבה, והוא עסק, בין היתר, בנושא פרויקט הרשומה הרפואית הלאומית, שעדיין לא הגיע לכלל בשלות ומתקדם בקצב איטי.
היישום של התוכנית, לאחר אישור האוצר, יקח לפחות 8 שנים. הסיבה היא כנראה תקציבית, והתקווה היא שבמהלך השנים הללו יצליחו בתי החולים להמשיך לתפקד, ולספק את השירותים שמצפים מהם מבלי לקרוס, למרות ההזנחה המתמשכת בכל הקשור במערכות מידע.
שלבי הפרויקט השלב הראשון יהיה שלב של הקמה ויישום בבית חולים גדול, שיהיה מודל ועליו יעשו את כל הניסיונות. אחר כך מתוכנן תיקוף המודל לבית חולים שני, בינוני, ואז תתבצע הטמעה בשאר בתי החולים. בסך הכל, תכלול מערכת מזור חמישה רכיבים: ניהול הכספים, תמחיר ובקרה, ניהול לוגיסטי ואחזקה, ניהול משאבי אנוש ואינטגרציה למערכת נמ"ר.
ההערכה היא שלמערכת מזור יהיו 15 אלף משתמשים, הפזורים בכל בתי החולים, החל מהעובדים, העוסקים ישירות בביצוע תהליכים בסיסיים, דרך הלקוחות של מערכים אלו בכל מגזרי בית החולים ועד לדרגי ההנהלה השונים. בנוסף, תשרת המערכת כ-200 משתמשים במשרד הבריאות, האוצר ונציבות שירות המדינה.
התשתית הטכנולוגית תהיה של סאפ, כחלק מפרויקט נמ"ר, תוך הרחבה מתבקשת של תשתיות החומרה, השלמת פריסת התשתיות לאתרים שבהם נמ"ר לא נמצאת עדיין, וכן שידרוג מערכת נמ"ר לגרסת סאפ עדכנית, שיעשה במהלך 2008. גם במזור, כמו במרכבה, שולבו ועדות היגוי המשותפות להנהלות בתי החולים, נציגי האוצר, צווותי פרויקטים, שיורכבו מעיסוקים והתמחויות שונות, וכמובן נציגות לכלל משתמשי המערכת. נציגי מרכב"ה נמצאים כל הזמן ברקע, על מנת להעביר ידע רלוונטי ולעבוד עם הספקים השונים בתחומי החומרה, האפליקציות והתשתיות לסאפ.
כמובן שהעלות הישירה של הפרויקט לא כוללת את עלות ימי ההדרכה וההטמעה, שעל פי הערכה ראשונית מסתכמים בכ-30 אלף ימי הדרכה למשתמשים - 200 ימי הדרכה מרוכזים בקבוצות של 15 מודרכים בכל כיתה.
אין ספק כי מדובר כאן בעוד מגה פרויקט לשיפור תהליכי הניהול והמידע בבתי החולים. התשובה המלאה והנכונה לגבי הכדאיות של פרויקט זה כפרויקט עצמאי תימדד לאורך השנים. העיקר שנהיה בריאים.
