יאיר זימון: בנק ישראל יכשל בעצירת הדולר
בעת האחרונה, נצפית עלייה משמעותית בציפיות האינפלציה בעולם בכלל ובישראל בפרט, על רקע מספר גורמים, אשר הדומיננטיים שביניהם: 1. התייקרות מחיר הדלקים בעולם - ובעקבותיה התייקרות מוצרי חקלאות וחומרי הגלם כדוגמת חיטה, תירס וסויה המשמשים לייצור חומרים תחליפיים למוצרי נפט. 2. עליית מחירים כללת עולמית שמקורה במזרח הרחוק - עקב עלייה ברמת הצריכה וההשקעות הסיניות. 3. החשש מפריצת מסגרת התקציב הממשלתי. 4. ביקושים ערים וצריכה מוגברת עקב קצב הצמיחה המואץ בישראל. ו-5.עלייה במחיר מט"ח בכלל והדולר בפרט.
בנק ישראל מעניק משקל כבד לשינויים במחיר הדולר באשר לתחזית האינפלציה החזויה כיוון שמחירו משפיע במידה רבה על מדד המחירים לצרכן - באופן ישיר ומיידי. כך היה כאשר מחיר הדולר ירד משמעותית במהלך שנת 2006 ותחילת 2007 וגרר את רמת האינפלציה בישראל מתחת ליעד האינפלציה התחתון (1% לשנה), וכך גם קרה כאשר שער הדולר לעומת השקל עלה בחדות ובטווח זמן קצר, כפי שאירע לאחרונה .
בנק ישראל, פעל על מנת למתן את הירידות בשער הדולר באמצעות כלי הריבית – מזה תקופה ארוכה.
במשך תקופה של כ- 7 חודשים ( 10/2006 – 04/2007) ניסה הבנק המרכזי "להילחם" בירידת שער הדולר באמצעות הורדות ריבית, אולם ללא הצלחה יתרה, משום ששער הדולר בסופו של דבר הוכרע על ידי שני גורמים מרכזיים:היחלשותו של הדולר בעולם כולו, וזרימת הון הזר האדירה לתוך ישראל.
עושה רושם, כי לפחות בטוח הקצר, השינוי בכיוון הדולר והעלייה החדה בשערו במהלך החודש וחצי האחרונים, לא אירעו כתוצאה מהשינוי בפערי הריבית של הבנקים המרכזיים בישראל ובארה"ב ( שהצטמצמו ב-0.25% בלבד), אלא כתוצאה מהשפעות גורם חזק בהרבה - שינוי בכיוון תנועות ההון.
להערכתנו, כשם שהבנק המרכזי נכשל ולא הצליח לעצור את ירידת מחיר הדולר בשנת 2006 ובתחילת השנה באמצעות הורדות ריבית - הרי שהוא צפוי להיכשל גם בעצירת עליית שערו, באמצעות העלאות ריבית.
יצירת ציפייה בקרב המשקיעים הזרים, להעלאה מתמשכת בריבית כתוצאה מעליית הדולר, עלולה להגביר את חששם של המשקיעים הזרים מעליית תשואות באג"ח הממשלתי מסוג שחר ( וירידה במחיריהם ) בו הם מושקעים ופועלים רבות. התוצאה תהיה מכירה מוגברת של האג"ח השקלי הממשלתי ורכישת דולרים נוספת – אשר צפויה להגדיל עוד יותר את הלחץ של שער הדולר - כלפי מעלה.
כלומר, התוצאה המושגת בטווח הקצר תהיה הפוכה. במקום למתן את עליית הדולר, הרי שהעלאת הריבית טווח הקצר, על רקע אי היציבות השוררת כרגע בשווקים הפיננסיים, עלולה אף להגביר את החששות של המשקיעים הזרים ולהעצים את הלחץ על הדולר כלפי מעלה.
יש לזכור גם, כי ריבית גבוהה יותר מקשה על חברות ממונפות בפרט ופוגעת ברווחיות חברות בכלל. כיוון שכך, רמת הסיכון בהן עולה ולפיכך, פרמיית הסיכון הנדרשת בהשקעה בחברות תעלה. מטבע הדברים, כאשר משקיעים זרים ימכרו מניות, יהיה עליהם להמיר את התמורה למט"ח לפני משיכתה "הביתה". והינה גורם נוסף של לחץ על הדולר כלפי מעלה שבעקבותיו צפויה עלייה נוספת ברמת האינפלציה המקומית.
לבנק ישראל ישנן כרגע מספיק סיבות כאמור, ש"ידאגו לדחוף" את האינפלציה לטווח הרצוי.
טוב יעשה הבנק המרכזי אם יפעל על פי ניתוח ההשפעות של הגורמים האחרים לטווח הבינוני, ולא ייגרר אוטומטית אחרי תנודות, כאילו או אחרות בשער הדולר לטווח הקצר. קל וחומר, על רקע מגמת היחלשות הדולר בעולם כולו.
*מאת : יאיר זימון , כלכלן ראשי, סופרוויזר בית השקעות *אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא.החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
