כך יעשה לאיש...
צירוף ביום רביעי בלילה קרא שר האוצר רוני בר-און לד"ר רו"ח ירון זליכה, החשב הכללי, והודיע לו על סיום תפקידו. למחרת בבוקר (ה') כבר סערו הרוחות. ביום רביעי הבא, בטקס חגיגי במוזיאון ת"א, במעמד מבקר המדינה ואישים רבים אחרים, קיבל זליכה את פרס אומץ - התנועה שנלחמת נגד שחיתות שלטונית, מייסודו של העיתונאי אריה אבנרי.
האפשרות לפטר את זליכה עלתה על הפרק כבר כמה פעמים. הוא עצמו הודיע לא מכבר כי בכוונתו להמשיך בתפקידו עוד שנה. בראיונות לתקשורת שנתנו עורכי דינו הם הסבירו כי הממשלה היא שממנה את זליכה ולא שר האוצר, והיא גם לא קצבה את תקופת כהונתו, כפי שלא עשתה לאף חשב. המקובל הוא שהחשב מכהן ארבע שנים ועוד שנה נוספת אם ירצה.
זליכה כמובן אינו מתכוון לוותר ובשלב הראשון הוא ינסה לבטל את פיטוריו על בסיס החוק ולנקוט בהליכים משפטיים. זליכה פנה ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיבהיר את החוק לשר האוצר ולממשלה.
אבל כולם הרי יודעים שאין מדובר כאן בסכסוך עבודה בין עובד למעסיק. זליכה נטל על עצמו בשנה האחרונה להיות זה שנלחם בחזית נגד מה שהוא מגדיר כשחיתויות בשלטון. פרשת בנק לאומי היא רק דוגמה אחת, למרות שהציבור נוטה לייחס לה את עיקר המאבק של זליכה.
סביר להניח, שאם לא יקרה נס, המאבק נגד פיטוריו של זליכה יהפוך להיות מאבקן של כל התנועות למען שלטון נקי ושקוף במדינת ישראל. תנועת אומץ היא אחת מהן. יש בישראל מגמה חיובית של חקיקה והגנה משפטית על חושפי שחיתויות. זה חל בעיקר על עובדים מהשורה, על מנהלים ובעלי תפקידים שצריכים לדעת שלמאבק שלהם נגד עוולות שהם מגלים במקום עבודתם אמנם יש מחיר כבד, אבל יש מי שמגן עליהם. זליכה אולי אינו מייצג את המקרה של העובד שאם יפוטר יצטרך ללכת ללשכת התעסוקה, אבל הוא בהחלט סמל לכל מי שטובת המדינה ונקיון הכפיים של האוחזים בהגה השלטון הוא ערך עליון בעיניו.
יש לא מעטים בציבור שיתמכו במהלכי הממשלה, בשם המינהל התקין וחריגה מסמכויות לכאורה שזליכה ביצע. אבל זוהי כמובן אחיזת עיניים. זליכה ממונה על הקופה הציבורית של כולנו. תפקידו למנוע בזבוזים ושחיתויות, במקומות שבהם יש להם השלכה על השלטון הציבורי.
זליכה לא נלחם למען השקיפות מאתמול וגם לא משלשום. כחלק מתפקידו הוא גם ממונה על מהפיכת המיחשוב בממשלה, שכוללת את פרויקט המרכבה, ממשל זמין ועוד. אומנם זה לא החל בתקופתו, אבל במהלך כהונתו קיבל הפרויקט דחיפה רצינית ביותר, לא מעט בזכות סגנו הבכיר, איציק כהן. זליכה קישר מאז ומתמיד, הרבה לפני פרשיות השחיתות שהוא חשף באחרונה, בין היכולת של מערכות המידע בפרויקט כמו מרכבה ליצור שקיפות, לבין חשיפת שחיתויות בכל משרדי הממשלה.
זליכה מדגיש תמיד כי אינו סבור שכלל המערכת הציבורית מושחתת, אבל יש בה עדיין איים גדולים של אנשים ומערכות שבזכות החשיכה, כלומר חוסר השקיפות, עושים דברים לא תקינים. הטמעת המערכות בכל משרדי הממשלה, היתה אחת מאבני הנגף שעוררו לא מעט ביקרות על החשב והקימו לו אויבים, וגם לסגנו כהן. חשבים, מנכ"לים ובעלי תפקידים גילו כי נגמרו ימי המריחה והברדק, והמערכות החדשות מאפשרות לכולם לראות מה הם עושים, ובפן החיובי גם יוצרות תהודה והערכה לפעילותם.
המהפכה הזו, אותה מבקש זליכה להנחיל בכל השירות הציבורי, עדיין לא תמה. אחת הסיבות שבגללן רצה להישאר עוד שנה היא כדי להשלים את המלאכה. ביום רביעי הקרוב יכנס איציק כהן את כל העובדים החברים והקרובים לטקס הרמת כוסית לרגל סיום עבודתו בשירות הציבורי. יש לקוות שזליכה, שמן הסתם מוזמן לטקס הזה, לא יהיה שם על תקן החשב לשעבר. הזעזועים בתוך המערכת כתוצאה מפרישת כהן כבר מורגשים. אי מינויו של מחליף בגלל מצבו העדין של זליכה, מסבך עוד יותר את המצב. הרבה דברים תלויים על בלימה. להרוס אפשר בקלות, אך הבנייה מחדש של כל מה שהושג עד כה - ספק אם תוכל לחזור על עצמה, במיוחד נוכח ההרכב של הממשלה, על הקודים האתיים והרוח הנושבת ממנה, ובהעדר שני העגלונים המרכזיים: זליכה וכהן. ימים עצובים לתיקשוב הממשלתי ולממשל הזמין.
