בין השורות: התחזית לשנה החדשה - יהיה שמח

שי פאוזנר עושה לעצמו חיים קשים ומציג תחזית משלו לכל השנה הקרובה בבורסה, ומבקש ומזהיר - אל תקחו יותר מידי ברצינות את ההבטחות, כי מי בעצם יכול לנחש מה יהיה מחר?
שי פאוזנר |

הכי קל זה לכתוב טור מסכם לשנה שהסתיימה. זה תמיד מושך קהל ומבטיח שבכל פעם שיכתבו את המילים "סיכום שנתי", "תשס"ז" או "בשנה שעברה" בגוגל, יגיעו אל הכתבה הזו. זה גם נחמד לפשפש בזיכרון ובארכיון ולמצוא את כל הקליעות בול שקלענו כשהבטחנו לכם עליית מדדים, או צניחתה של מניה, וזה נהדר לראות כמה פעמים טעינו השנה ולדעת שנוכל להתעלם מכל אותן פעמים - בכתבה המסכמת את השנה.

אני סוגר ממש עכשיו, בפסטמבר - 13 שנים בתחום העיתונות הכלכלית. בר מצווה שכזו, שאמורה היתה לעשות אותי חכם מספיק כדי שאוכל לספר לכם מה הולך לקרות השנה. אבל האמת היא שאין לי - ממש כמו לכם (ובדיוק כמו כמו לאלה שמספרים לכם שהם יכולים) - שום מושג, מה הולך לקרות בשוק ההון שלנו בשנה המתחילה עכשיו.

למרות כל הנאמר עד כאן - החלטתי לעשות מעשה שונה הפעם, ולספר לכם מה אני חושב שהולך לקרות בשוק ההון ובעיקר בבורסה שלנו בת"א, בשנה הנפתחת עתה. רשמו לעצמכם, ותבואו איתי חשבון בראש השנה הבא. ובקשה אישית - אל תקחו את הטור הזה יותר מידי ברצינות. מי בכלל יכול לנחש בישראל מה יהיה מחר?:

ספטמבר-אוקטובר. אלה אולי החודשים הכי קשים לחיזוי בשנה הקרובה. מצחיק, לא? אנחנו ממש בפתח התקופה הזו, ואני מציע לכם תחזית עד ספטמבר הבא ובכל זאת - אני אומר שזו תקופה הפכפכה כל כך, עד כי אני ממש מתקשה לראות לאן נושבת הרוח. הפכפכה גם בלי העובדה שאנחנו - וכל העולם איתנו, תלויים באמירה בודדת אחת שתבוא ב-18 לחודש זה (פרסום הריבית בארה"ב). למעשה ביום שלישי הבא, צפוי בן ברננקי להחליט על העתיד התקופה של החודשיים הבאים בשווקי העולם וכנראה גם על המשך השנה, בשל כך.

ההערכה שלי היא שברננקי יוריד את הריבית בארה"ב, בשל לחץ פוליטי - ולא מרצונו החופשי.

בתגובה השווקים בניו יורק יבצעו תיקון למעלה של עד 10% אך באוקטובר, כשיגבר הקור במערב ורעש הרקע הביטחוני אצלנו בעקבות הפסגה האזורית יגדל - כי החמאס ינסה להרוס את ה"אידיליה" שתרשם בה. השוק שלנו יעשה "אחורה פנה" עד "אובר שוטינג" של ממש, ובאופן מוזר - יקדים במעט את העולם או ילך ממש לצידו. כלומר, גם בעולם תרשם אז ירידה מסויימת לצורך עליה שמייד נדבר עליה.

באוקטובר - תחילת נובמבר, עוד יבצעו השחקנים הפיננסים הגדולים ניסיונות להוריד את השווקים, אשר יצליחו להם לא רע.

נובמבר-ינואר. עם ההתקרבות לצד השני של אוקטובר, יתחיל העולם הפיננסי לחמם את זירות המסחר של שוקי המניות. קרנות, קופות, בנקים וחברות ביטוח בעולם כולו יתחילו לייצר ראלי שיגבר ויגבר, עד לשיא בחצי השני של דצמבר והחצי הראשון של ינואר.

ההסבר לכך הוא פשוט - המנהלים בגופים הללו נמדדים על ידי תשואות - ותשואות לאורך כל הקו, כלומר כאלה שניתן לייצר רק בשוק עולה.

פברואר-אפריל 2008. החורף הקרוב יהיה קר מאוד. כך אומרים החזאים בערב כולו. ארה"ב תקפיץ את היקף צריכת הנפט ואיתה את מחיר "הזהב הלבן". השווקים יגיבו בריצת כסף החוצה משוקי המניות. ובמקביל, יתפרסמו יותר ויותר כותרות בתקשורת על הצורך במציאת מקורות אנרגיה חליפיים. זה יהיה החורף של המניות "הירוקות". לא סתם אנו מדווחים בתקופה האחרונה על מאבק השליטה באורמת, למשל...

סיפורים כאלה של תנועת כסף לתוך התחום "הירוק" בלטו גם בחורף שעבר.

במקביל, איפשהו בתקופה זו נתחיל להרגיש כולנו את כוחו המידלדל של הכיס שלנו. המילה אינפלציה תתחיל לעשות כותרות אצלנו ויותר מכך, בכלכלה האמריקנית. הפד יעשה קולות של "אין מה לעשות... אמרנו לכם" ויעלה את הריבית. השווקים לא יאהבו את זה והירידות יהפכו לריצה דרומה. סביר כי בת"א, לאחר חודשים אלה, נשוב לרמות שאנו מכירים עכשיו ואולי - 10%-30% נמוך יותר לקראת מאי 2008. ההצלה תבוא לאחר התערבות הממשלה האמריקני. זה שיא שנת הבחירות וכוחם העולה של הדמוקרטים לא ישאיר את הרפובליקנים של בוש שקטים. הם יעשו הכל - כדי שהאמריקני לא ירגיש בחסרון כיס.

מאי-יוני. המשק הישראלי מתחיל ממש להראות סימני החלשות. האוצר משנה בפעם השניה או השלישית את המיקוד שלו. הפעם מדובר ברשימת גזירות שבאה כדי להכות בראש מפלצת האינפלציה. הריביות יועלו מאוד החל מאפריל, אבל עכשיו כבר מדברים פה על ריבית של 5% אוטוטו והשוק של רחוב אחד העם הולך ומתרוקן מאדם.

יולי-אוגוסט. בעולם נושבת רוח בחירות אמריקניות שעושות טוב לשווקים. ברננקי מחבק את הרפובליקנים שהביאו, אותו לכס נגיד הבנק המרכזי ועושה להם טוב. הוא מתחיל לדבר על הורדות ריבית ואולי גם מבצע. עכשיו נשאלת השאלה - כמה זמן יתעלם הפד מהנעשה בממלכה שלו? הגופים הפיננסים הגדולים ממשיכים להתנהג כאילו אין פוליטיקה מאחורי הריבית הנמוכה בארה"ב, ויזרימו חמצן בצורת זרם דולרים, ינים ואירו אל וול סטריט שתחגוג לפחות עד ספטמבר את אחת החגיגות הרעות ביותר והמסוכנות ביותר שלה.

אצלנו נראה כי האינפלציה לא ממש נבלמה. אבל למי אכפת, כשהנאסד"ק ב-2,900 נקודות. כולם רוצים לקנות ויש, תמיד יש, מי שימכור להם. שוק הנפקות הביוטכנולוגיות חוזר ובגדול באמריקה ואצלנו, ולצידו שוק הנדל"ן יוצא מתרדמת חורף ארוכה והמניות בו מזנקות (גם אם רק לתקופה קצרה בלבד).

לרגע כולם נזכרים שאפשר לעשות כסף בבורסה כמו בשנה שעברה - רק אם כולם משחקים ב"בוא נתעלם מהסכנה". השוק ברחוב אחד העם נושק ל-1,200 נקודות. האופריה בשיא - כאילו שלפני חודשיים לא הספידו פה את הבורסה התל אביבית והבטיחו העברה של 40%-50% אחוז מכל תיק מניות לשווקים שמעבר לים עד לחגים.

השנה תסתיים בקול קריאת אזהרה חלושה של כלכלנים במשק הישראלי. אבל איש לא יקשיב להם - החגיגה הזו תמשך לפחות עד הרביעי בנובמבר 2008 - ערב הבחירות לנשיאות בארה"ב. ומה יהיה שם? אתם שואלים. את זה אפילו אני מפחד לנחש.

בסיכום אומר, כי בכל זאת, אני מרגיש חובה לשמור על סוג כלשהו של אופטימיות - ומהמר שאין שום סוג של מלחמה באופק שלנו או של המערב.

שנה טובה ושמחה לכולם.

*מאת: שי פאוזנר *הערה: אין לראות בכתבה המלצה לפעולה כלשהי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה