קרנות מתחרות בפק"מ? האם גם זו הבטחה שתמות?

בשבוע שעבר התבשרנו על יוזמה חדשה של תעשיית קרנות הנאמנות בארץ: הקמה של קרנות כספים (Money Market Funds). התעשייה, כך נראה, איננה מסתפקת עוד בניהול כספי המשקיעים לפי דרגות שונות של חופש, ומדיניות שהיא מתווה בעצמה (ואף משנה אותה בקלות יחסית), גם הררי המזומנים ששוכבים בפקדונות הבנקים - הם יעד חדש עבורה.

בין המטרות של תעשיית הקרנות היתה ונותרה המטרה של שמירת היציבות בהיקף הנכסים המנוהלים על ידה. בקרנות הנאמנות, סיפר לי בכיר התעשייה בעבר: יש הרבה קרנות אבל אין נאמנות". המבנה של הענף כיום מייצר תנודתיות מובנת לאורך זמן, בעיקר מצד אופק ההשקעה שמוכתב למשקיעים. מיליארדי שקלים יוצאים ונכנסים לתחום קרנות הנאמנות בהתאם להתנהגות השווקים הפיננסיים, והם ממהרים להגיב להם. בחודשים של מפולות בבורסה, הכסף בורח מהענף ותוך כדי כך מדרבן את ההתנהגות של השווקים הפיננסיים עצמם. בחודשים של עליות, תעשיית הקרנות תורמת את חלקה.

אם היתה יציבות רבה יותר בענף הקרנות מבחינת היקפי הניוד של הנכסים בה, יכלו מנהלי ההשקעות בתעשייה לבחור בצורה יותר מושכלת את ההשקעות שלהם. כשהתנודתיות רבה ומושרשת, עליהם להותיר יתרות נזילות גדולות למקרים של פדיונות חדים, דבר שפוגם במידה מסוימת במקסום התשואות שהם משיגים. הקטנת התנודתיות בטעם המשקיעים היתה משרתת לאורך זמן את אילו בעלי האופי הסולידי, שבחרו להשקיע בענף, והיא היתה מעודדת את החלקים היותר "קפריזיים" לחפש אלטרנטיבות אחרות. אך מצב זה לא מתקיים כיום בצורה אופטימלית, והכסף נכנס ויוצא בקצב מהיר מכלל החלקים בענף. גם אילו שנחשבים לסולידיים (קרנות 20/80, למשל).

באין שינוי מהותי, נראה כי גם היוזמה החדשה של הקמת קרנות כספים שמתחרות בפק"מים של הבנקים (Money Market Funds), עלולה להיוותר בפנתיאון ההצעות של ענף הקרנות שלא הגיעו עדיין לכדי בשלות. ביניהן: פתיחת אתר אינטרנט למסחר "עוקף בנקים" וחוסך בעמלות הפצה בקרנות נאמנות, הקמת מערכת מדויקת יותר לסוגי הענפים והדירוג של הקרנות (בסיוע רשות ני"ע), ועוד רעיונות שונים.

אך ישנה הצעה אחת, שהינה בבחינת הגביע הקדוש, שאם תעשיית הקרנות תשכיל ותלחם עליה, היא תוכל להשיג את אותה מטרה המיוחלת: שיפור היציבות בהיקף הנכסים המנוהלים של התעשייה. מאבק של ענף הקרנות על הטבות למיסוי על רווחי הון למי שמתמיד להשקיע לאורך שנים בענף. מאז רפורמת בכר, נזנחו ההטבות למי שחוסך לטווח הבינוני (בין שנים ספורות לעשור וחצי). בעבר, מי שהפקיד כספים בקופת גמל, נהנה לאחר 15 שנים מהטבות במיסוי על רווחיו, כיום הוא נאלץ לקבל את ההטבה לפחות בגיל 60, לא משנה באיזה גיל החל לחסוך.

כיום, נשארו ההטבות הללו למי שחוסכים דרך קרנות ההשתלמות, שבהן הכסף "ננעל" לצורך הטבת המס לתקופה של 6 שנים. אם תעשיית הקרנות, תאבק ותצליח להשיג סוג מסוים של הטבות מיסוי לחוסכים לטווחים ארוכים יותר, היא תעודד בכך את המשקיעים להביט לטווח השקעות ארוכים יותר. יציבות בנכסים שמנהלת התעשייה, תסייע גם לכל שוק ההון המקומי ותקטין את מידת העצבנות בו בתקופות של משברים.

*מאת: חזי שטרנליכט - יועץ לקשרי משקיעים בחברת "תקשורת פיננסית"