הזווית של אזולאי: משבר דומה בשנות התשעים היה מסתיים אחרת
ההודעות שפרסמו השבוע כמה מהבנקים הגדולים בעולם בדבר המחיקות שהם עתידים לבצע ברבעון הקרוב בגין פעילותם בתחומי האשראי מאפשרות לנו ללמוד על היקף הנזקים של המשבר האחרון. דויטשה בנק, סיטיגרופ וקרדיט סוויס הודיעו על מחיקות בהיקף של כמה מיליארדי דולרים. השוק מניח כנראה שהמחיקות האלו משקפות את סך הנזקים המלא, מכיוון שבימי ההודעות ובימים שלאחריהם, מניותיהן של הבנקים הללו רשמו עליות נאות.
המחיקות המסיביות האלו יכולות ללמד אותנו שני דברים עיקריים על מערכת הבנקאות העולמית: הראשון, שמערכת הבנקאות העולמית חזקה היום במידה רבה יותר ממה שהייתה בעבר. ניתן להניח שהשפעה של משבר אשראי דומה בשנות התשעים ולבטח בשנות השמונים היה נגמר בתוצאות קטלניות הרבה יותר. למי ששכח, רק לפי תשע שנים איימה נפילתה של קרן גידור אחת, LTCM למוטט את שווקי העולם.
האסון הכלכלי הזה נמנע הודות התערבותו המהירה של הפד. הנזק של התמוטטות הקרן נאמד בסופו של דבר ב 4.6 מיליארד דולר. סכום שבשעתו נראה היה כה גדול שיש ביכולתו לגרום נזק של ממש לכלכלה העולמית. כנראה שמאז העולם השתכלל ושווקי ההון העולמיים צברו עומק רב שמאפשר להם להתמודד עם משברים שהיקפם גדול בהרבה מכמה מיליארדי דולרים.
הדבר השני שניתן ללמוד מהמחיקות הוא שגם בנקאים מכובדים דוברי אנגלית רהוטה עושים טעויות שקשורות בצורך להראות ביצועים מרשימים בטווח המיידי. לתשומת ליבם של אלו שנוהגים ונהנים לחבוט בבנקאים המקומיים. המשבר אולי הסתיים, אבל האפקט שלו יישאר איתנו כנראה עוד כמה רבעונים והוא ישפיע בעיקר על המוקדים שלו, דהיינו ארה"ב ואירופה.
בארה"ב כבר חווים את ההאטה (מיתון?) שבאה לידי ביטוי בנתונים המצביעים על האטה בצריכה, בביטחון הצרכנים, נתונים קשים של ענף הנדל"ן ובעוד נתונים נוספים. מיודענו, ביל גרוס העריך השבוע שהריבית בארה"ב תרד עד לרמה של 3.75%. גרוס מבסס את הערכתו על סמך ההנחה שהריבית הריאלית צריכה להיות כאחוז עד אחוז ורבע, ובהינתן אינפלציה של כ 2.5%, מתקבלת ריבית נומינלית של 3.75% כאמור.
עם כל הכבוד לגרוס, נראה לנו שההנחה הזו מרחיקת לכת. ראשית, ריבית ריאלית של אחוז ננקטת במצבי קיצון כלכליים ולמרות הכל לא נראה שזה לא המצב כעת. ארה"ב עדיין לא נמצאת בנקודה הזו, מה גם שלא נראה שהפד השתכנע שהאינפלציה הודברה לגמרי וכך נראה שהסיכוי להפחתת ריבית כה משמעותית הוא קטן מאוד. השוק מתמחר הפחתת ריבית נוספת של כרבע אחוז עד סוף השנה, מה שנראה די הגיוני. בהנחה שהריבית בארה"ב אכן תופחת רק בשיעור של כרבע אחוז ובגוש האירו הסתיים המהלך של העלאות ריבית בשל ההאטה הכלכלית שחווים גם שם, אנו מניחים שהדולר סיים לעת עתה את מסע ההיחלשות שלו.
אבל, כפי שכתבנו כאן לפני שבוע הכסף הגדול כבר החל עושה דרכו למקומות אחרים בעולם. חיזוק לדעתנו קיבלנו השבוע מצידה של GE שהודיעה שגם השנה היא תרשום צמיחה דו ספרתית בשל פעילותה מחוץ לארה"ב. הנתון המפתיע (או שכבר לא) בהודעת החברה הוא שלראשונה בתולדותיה, הכנסותיה מחוץ לארה"ב יעלו על הכנסותיה מבית.
המגמה הזו, של חברות שהשכילו להכיר את מוקדי הצמיחה החדשים בעולם נמצאת בעיצומה. הטכנולוגיה המפותחת והניסיון של אותן חברות מאפשר להן למצוא מספיק מקורות צמיחה בעולם שיקזזו את הירידה במקורות ההכנסה המסורתיים. לכן, העובדה שהמשק האמריקאי נמצא בהאטה לא מחייבת שהשוק בארה"ב לא ימשיך לתפקד היטב. על אף התחזיות הלא אופטימיות שמיוחסות למשק האמריקאי, החברות האמריקאיות הן עדיין החברות היעילות ביותר בעולם שנסחרות בשוק המסודר והמוסדר ביותר בעולם, ולכן לא מחייב שהאטה במשק האמריקאי תשפיע על כיוונו של השוק בארה"ב בשל הפריסה הגיאוגרפית של מוקדי ההכנסות של החברות.
