ביטחון רגולטורי טעון חקיקה
בהתקרבה בצעדי ענק ליום הולדתה ה-60, ישראל מתחילה להסתכל אחורה, קדימה והצידה, ולברר מה היה מה ומה צריך לתקן או לשפר. אתמול (ב'), בוועידת התקשורת הבינלאומית VON, הציב שר התקשורת, אריאל אטיאס, אתגר לא פשוט למדינה, לחברות התקשורת ולאזרחיה: שידרוג כל תשתיות התקשורת של המדינה לרשת הדור הבא - NGN. בישראל, שבה 70% מהאזרחים מחוברים לרשת בדרך זו או אחרת, האינטרנט כבר אינו עניין השמור רק למקצוענים, לפריקים של מחשבים או למגזרים מסויימים. זהו שירות וכלי חיוני, שלממשלה יש עניין ומחוייבות שיעבוד וישרת את כולם.
זה לא שאין הישגים כיום; התשתיות שהונחו במשך 60 שנות קיום המדינה אינן נופלות מאלו שבמדינות מערביות אחרות. כך, מהירות הגלישה הממוצעת פה היא 2.5 מגה-ביט - וזה יפה מאוד. אבל גם השר, כמו רבים בתעשייה ובמדינה, יודע שאפשר הרבה יותר. אפשר להגיע למהירויות גלישה שכרגע נראות דמיוניות, על ידי השקעה בתשתיות מודרניות. יש מדינות בחלק המזרחי של כדור הארץ שכבר הולכות לקראת עתיד זה, ושם הגולשים מגיעים למהירויות של פי 100 מהמקובל כיום בישראל.
אם כך, מדוע שישראל, שהיא אחת המדינות היחידות עם הון אנושי מבריק בטלקום, בתקשורת, בסלולר, בהיי-טק קונבנציונלי ובמחשבים - לא תיתן לאזרחיה את האפשרות לגלוש בכל מהירות שירצו? נכון, יש התחלות. השוק מתחיל להיפתח - אמנם לא בקצב המתאים או לא לרוחם של חלק מראשי הענף מחברות בזק, הכבלים והאינטרנט - אבל בכל זאת מתחיל.
ביום הראשון לוועידה, הופיע אליעזר (ליפא) אגמון, ה-CTO הוותיק של סלקום, שרמז כי בקרוב יוכל לספק משאבי גלישה ועבודה בקצבים שלא היו מוכרים עד כה בשוק הישראלי. אבל סלקום היא רק אחת. היא בדיעבד הפכה לחלוצה שנכנסה, מבלי שחשבה על כך מראש, למהפכת ה-NGN - מושג שהשר הירבה לדבר עליו אתמול.
אבל השר רוצה לראות הרבה יותר. הוא רוצה לראות שורה של חברות קיימות או מיזמים חדשים שישקיעו בתשתיות חדשות, או במילים אחרות: שיקומו "בזקים" קטנים רבים, שיחוללו מהפכה לא פחות חשובה מזו שחוללה בזק ההיסטורית כאשר חפרה לאורך ולרוחב המדינה וייצרה את תשתית התקשורת הנייחת. אנחנו מצויים כעת בעידן חדש, עם צרכים חדשים, עם טכנולוגיות שרובן נולדות כאן בישראל, ואין סיבה שלא ניישם אותן.
אלא שהשר יודע היטב שיש חסמים שמונעים מגופי ענק לתכנן מהפיכות שכאלו. אלו הם החסמים הרגולטורים, או במילים אחרות: האופק הטכנולוגי. יותר מדי חברות בענף זה סבלו מנחת זרועו של הרגולטור (לאו דווקא בימי אטיאס, אלא בכל הממשלות) חוקים ותקנות שמוטטו תוכניות עסקיות שלמות, גם אם הן למטרות של פתיחת שוק והורדת מחירים לטובת הצרכנים. כאשר מדובר בהשקעות ב-NGN העסק הרבה יותר מורכב, יקר - ובעיקר ומסוכן. חוסר הבהירות הטכנולוגי, הכלכלי ואולי גם הפוליטי, לא מעודד ממש יזמות חדשה בתחום זה.
אתמול, יצא שר התקשורת בהכרזה שנועדה להרגיע: הוא ייתן לכל אותן חברות ביטחון רגולטורי, הוא יספק להן אופק טכנולוגי רחב, ולמעשה יעשה הכל כדי שאותו חברות ויזמים נועזים יכניסו את ידיהם לכיסם העמוק ויתחילו לזוז. למרות זאת, השר יודע שבהכרזה אחת, בכנס חשוב ומרכזי ככל שיהיה, אין די. את מלאכת השכנוע הוא יצטרך ללוות במעשים ובהחלטות. הוא מקווה שוועדת גרונאו, שעוד מעט מסיימת את דיוניה, תספק לו רוח גבית. הוא שואב כוח מהחלטות בג"צ שדחו את ניסיונות בזק לשים מעצורים בגלגלי המהפכה שהוא חוזה וצופה, ועכשיו הוא יכול לנוע קדימה.
אטיאס השתדל מאוד להיות חיובי כאשר שרטט את מפת הדרכים הטכנולוגית, אבל בין השורות עדיין אי אפשר שלא לראות את הזעם העצור בו כלפי הכוח החזק בשוק: בזק. מקורביו ידעו לספר כי הנאום שנשא אתמול ב-VON היה הגרסה המתונה ביותר מתוך שלל הגרסאות שנכתבו. המקור היה אגרסיבי הרבה יותר. רמז לכך ניתן היה לשמוע באחד המשפטים שאמר: "נהיה מוכנים לסייע ואם יש צורך - אז גם להתערב, אבל לא נסכים לכל מיני עסקאות ברטר"... והמבין יבין.
הצהרתו של השר התקבלה בקרב משתתפי הכנס והמציגים בצורה מעורבת. מצד אחד, כל אותן חברות הזנק שפרנסתן תלויה בפריצת הדרך ב-NGN קיבלו את המסר כמות שהוא ואף הביעו שביעות רצון. לעומת זאת, שועלים ותיקים בענף, כאלו שכיהנו בעבר בתפקידים בכירים לא יכלו להסתיר את הסקפטיות שלהם. מלחמה בבזק רק כדי לנתץ מונופולים, לא תועיל לאיש. היא תוביל את בזק לאותו מקום שבו נמצאות היום חברות הכבלים. גם להן היה "ביטחון רגולטורי" לפני 20 שנה.
גם מבקריו לא מטילים ספק בכוונותיו היישרות. אין ספק שמבין כל השרים בממשלה, הוא השר הכי פחות פוליטי, הכי פחות נתפס כעסקן ולכן גם הכי פחות מקבל שטחי פרסום במדורי הפוליטיים מדיניים. אבל בתחום התקשורת, הוא ללא ספק דומיננטי. כשהוא אומר ניתן לכם ביטחון רגולטורי, הוא חייב להבין שהציבור הבוגר מקבל זאת בערבון מוגבל. כי ביטחון רגולטורי ואופק טכנולוגי הם תלויי קדנציה של ממשלה, של קואליציה. קדנציות מטבען מסתיימות מתי שהוא, בזמן או לפני הזמן. כאשר שר מכתיב מדיניות הוא יכול במקרה הטוב להיות ערב ליישומה כל עוד הוא השר. השר שיבוא אחריו לא חייב כלום לאף אחד, במיוחד בכל מה שקשור למגזר התקשורת שהוא מלא בעלי אינטרסים, חלקם בעלי הון שקרובים מאוד לשלטון, ולאו דווקא לשלטון שאטיאס מייצג.
איך יכול ליצור השר מהפכה אמיתית שתהיה חקוקה על שמו לעד? אם יצליח לסחוף איתו את כל הממשלה, את הכנסת ואת המחוקק וליצור שורה של חוקים ותקנות שיגנו בצורה הוגנת ומבוקרת על כל מי שישים את ידו ויתרום לפיתוח הרשת החדשה. רק חוקים, כמו שעשו מדינות אחרות, יכולים לתת ביטחון אמיתי לאלו הזקוקים לו. השר לא הגיע אתמול רחוק כל כך ולא הבטיח חקיקה, והוא יודע למה. בממשלה האנטי-טכנולוגית שהוא חבר בה, שהמדע, ההיי-טק והמו"פ ממש לא מעניינים אף אחד מלבד קומץ אנשים, הוא לא יכול להתחייב על בטחון רגולטורי מבוסס חקיקה. הרב עובדיה יוסף, פטרונו הרוחני והפוליטי של השר אטיאס, לא יפיל ממשלה בשביל זה.
השורה התחתונה הכרזת השר לגבי כוונותיו בתחום ה-NGN היו אתמול בשורה אמיתית. היישום שלהן דורש הליכה בדרך ארוכה, רוויית מעצורים ומחסומים רגולטוריים, אבל אם מסתכלים על חצי הכוס המלאה, אפשר לומר שבוועידת VON סימן השר את הכיוון והמקום שבו תונח אולי אבן הפינה לתחילתה של מהפכת ה-NGN של ישראל ביום הולדתה ה-60.
