לא חלה ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל
הפד מציין באופן גס, כי הוא סבור כי לאחר הורדת הריבית הנוכחית המשק האמריקאי נמצא פחות או יותר באיזון בין סיכוני האינפלציה לסיכוני הפגיעה בצמיחה. במילים אחרות הפד מרמז על כך שתהליך הורדות הריבית שבו החל בספטמבר לא צפוי להיות אגרסיבי ואולי אף קרב לסיומו.
המשקיעים הגיבו להודעה, כאשר מהמסחר בחוזים העתידיים על ריבית ה'פד' ניתן להבחין בשינויי החד. לפני כשבוע החוזים העתידיים גילמו בהסתברות של 92% הורדת ריבית נוספת של 25 נקודות בסיס לרמה של 4.25% בנובמבר. אלא, שלאחר הודעת הפד אתמול השתנו הציפיות וכיום החוזים מגלמים בהסתברות של 62% הורדת ריבית בשיעור זה בחודש נובמבר.
כידוע, ישנו פער שלילי בין ריבית בנק ישראל לריבית הפד. ככל שריבית ה'פד' תרד יותר הדבר יהווה תמיכה חזקה יותר בהתחזקותו של השקל. יתרה מכך, השווקים הפיננסים וקל וחומר שווקי המט"ח תמיד מגלמים את הציפיות, ולכן גם את הציפיות לשינויים הצפויים בריביות. להערכתנו, לשון ההודעה מאתמול, שמקטינה את ההסתברות להורדות ריבית אגרסיביות בארה"ב צפויה לבוא לידי ביטוי בהיחלשותו של השקל בטווח הקצר בינוני.
המלצות לאפיק השקלי של אבינועם נחום מכלל פיננסים
הכלכלן הראשי של כלל פיננסים טוען, כי המרווח בין האיגרת השקלית הארוכה (ממשלתית 217) לאג"ח 10 שנים האמריקאי עומד כיום על 111 נקודות בסיס (1.11%), גבוה מהממוצע שעומד על 39 נקודות בסיס. מרווח גבוה מהממוצע תומך בהערכה כי המרווח צפוי להצטמצם, אך האם הוא יצטמצם כתוצאה מעליית תשואות בארה"ב או כתוצאה מירידת תשואות בארץ ?
נבחן שאלה זו במספר מישורים:
1. פרמיית הסיכון של ישראל - כיוון שמדובר באגרות שונות של מדינות שונות עם שע"ח שונה הריי שהמרווח מגלם את פרמיית הסיכון של ישראל ואת הציפיות לשינויים בשע"ח. נבחן את פרמיית הסיכון של ישראל ע"פ מרווח ה cds. מרווח ה-cds עומד כיום על 32 נקודות בסיס לעומת ממוצע של 36.6 ב-12 החודשים האחרונים. משמע לא צפויה הצטמצמות של פרמיית הסיכון שתגרור ירידת תשואות בחלקו הארוך של העקום השקלי.
הציפיות לשינויים בשע"ח - גורם נוסף שמשתקף במרווח התשואות הוא הציפיות לשינוי בשע"ח. אגרת חוב דולרית של ממשלת ישראל נסחרת כיום בתשואה של 5.8% לעומת 5.54% באיגרת המקבילה השקלית. שתי האגרות הן של ישראל הראשונה דולרית והשנייה שקלית. למעשה ניתן להסיק שהשוק מגלם התחזקות של השקל בשיעור של כ-0.26%.
להערכת הכלכלנים בכלל פיננסים, לאחר הודעת ריבית הפד התבדו הציפיות להורדת ריבית אגרסיבית בארה"ב. בשל כך, המשקיעים יפחיתו את הציפיות שלהן בנוגע להמשך מגמת התחזקותו של השקל. עוד גורסים בכלל פיננסים, כי למרות פער התשואות הגבוה יחסית בין האגרות השקליות לאלו האמריקאיות לטווחים ארוכים מוקדם להסיק כי המרווח עתיד להצטמצם כתוצאה מירידת תשואות באגרות החוב השקליות ולכן ממליצים בכלל, לא להאריך מח"מ באפיק השקלי. מנגד, הרגישות בשווקי וול סטריט גבוהה מאד בעיקר לפרסומיי המאקרו. נתונים המצביעים על חולשה בכלכלה האמריקאית יתמכו בציפיות להמשך הורדות ריבית בארה"ב ויתמכו בשקל ובאפיק השקלי. בשל כך, מציע הכלכלן הראשי של כלל, אבינועם נחום, להחזיק באפיק השקלי לפחות כמשקלו במדד הייחוס ובמח"מ של כ-3 שנים.