שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר: "רמתו של המיחשוב בבתי הספר בארץ נמוכה ביותר - דרוש שינוי"
"שיעור המחשבים בבתי האב בישראל גבוה מאוד. לעומת זאת, בבתי הספר, רמת המיחשוב נמוכה ביותר, גם מהממוצע ב-OECD, וגרוע מכך - חלק גדול מהמחשבים לא שמישים", ביקורת קשה זו מתחה ביום ה' האחרון שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר, בכנס "מקוונים ללמידה". הכנס, שערכו משרד החינוך ואינטל ישראל, ובו השתתפו מאות מורים ומרכזי מגמות מיחשוב בבתי ספר מכל רחבי הארץ, נערך באוניברסיטת בר אילן בהפקת קבוצת ThePeople.
לדברי תמיר, "תלמידים מגיעים לבית הספר ומוצאים עצמם משועממים לאור מגוון הגירויים שיש להם בבית. במשרד החינוך מחפשים דרכים לגרום לשינוי תודעתי והוראתי של מצב זה". להערכת השרה, רק הכנסת אמצעי למידה משוכללים, ללא הכשרת המורים - היא בעלת משמעות מוגבלת. "כיום מערכת החינוך בישראל מתלבטת כיצד להישאר רלוונטית, בעולם שיש בו מגוון אדיר של גירויים ואפשרויות למידה - ובית הספר נשאר מאחור", אמרה תמיר, "האם מערכות החינוך מבינות מה אנחנו יכולים ואמורים לעשות בעולם השונה מהעולם שגדלנו בו כילדים, עולם שיש לכל ילד מגוון אדיר של התנסויות, שבית הספר לא יכול להגיע אליהם".
לדבריה, בשנה שעברה הוחל במערכות שונות של ניסויים בהובלתה של מנהלת המינהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, ד"ר חנה ויניק, שמטרתן לבחור מהי הדרך הטובה ביותר לשלב את האפשרויות החדשות במערך ההוראה בבתי הספר. היא ציינה, כי "התשתית של המערכת מאוד רעועה. גם המכללות צריכות ללמד את המורים לנצל את המיחשוב, שלא לדבר על כך שהתקציב לא מספיק, ולכן עדיין אין שינוי מערכתי - שחייב לבוא".
המשאב האנושי – המשאב היחידי בישראל מקסין פסברג, סגנית נשיא עולמית ומנכ"לית אינטל ישראל, אמרה ל-ThePeople כי "אינטל משקיעה כבר 30 שנה בחינוך. המשאב הטבעי היחידי של מדינת ישראל הוא המשאב האנושי וכולנו מחויבים להשקיע בו. כך, נצליח להביא את המדינה לשמור על ההישגים והחדשנות, המאפיינים אותנו, ונמשיך את הפיתוח של הקהל העתידי של המהנדסים, הרופאים והכימאים. אם יש משהו שהוא לא נחלה פרטית של הממשלה ושל משרד החינוך – זהו נושא החינוך, שחייב להיות נחלת הכלל. הייתי שמחה אם הייתי רואה פה יותר מהתעשיינים".
היא ציינה, כי "במסגרת תוכנית Intel To The Future, הכשרנו 20 אלף מורים שיידעו להשתמש בטכנולוגיה, כדי ללמד את המקצוע שלהם בכיתה. בנוסף, במסגרת התוכנית 'לומדים עם אינטל' חנכנו 200,000 ילדים בתחום. זו לא עבודה של גורם אחד, אנחנו פועלים בשותפות אמיתית עם משרד החינוך, התעשיה ומלכ"רים למיניהם – על מנת להשפיע. זה פרויקט לאומי".
על הבמה אמרה פסברג, כי : "אנו צריכים חזון כמו שיש ליפן ולסין, חזון ארוך טווח. נדרשת תוכנית לאומית שתהיה חזקה מחילופי שלטון ושתיקח על עצמה אתגרים ברורים עם השקעת משאבים לחינוך. שינויים במערכות לא מתחוללים ביום אחד".
הדוברת השלישית בכנס היתה ראש המינהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, ד"ר חנה ויניק, שאמרה כי "אנחנו לומדים בכל מקום, בכל גיל, בכל זמן. החדרת הטכנולוגיה מאפשרת לנו ליישם את הרצון ללמוד. המיחשוב מסייע לחשיבה, בעיבודי מידע, בפלטים שלא היו לנו בעבר. בית הספר הוא לא הבית של הספר. הספר האלקטרוני נמצא בכל מקום". ויניק הוסיפה כי "אנחנו עומדים בפני אתגרים חדשים של חשיפה שוויונית לטכנולוגיות. חשיפה ליכולות להפעיל את הקוגניציה. נותרה לנו דרך ארוכה להתוות את הדרך הנכונה לשימוש במחשב, וכן לשמור על אתיקה וערכים. התעשיה היום עתירת ידע וניסיון ויש לנו הרבה מה ללמוד".
לאחר מכן התקיימו שני פאנלים – הראשון עסק בשאלה למה להתקוון – כיצד השפיעה ותשפיע מהפכת האינטרנט על הלימוד בבתי הספר. הפאנל השני עסק בנשים מובילות טכנולוגיה.
