מזור ושמו מכרז
ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת הפכה אתמול לשעתיים לפרלמנט מרתק של חברות ה-IT. על הפרק עמד הדיון בפרויקט "מזור" של משרד הבריאות, אבל בפועל עלה לדיון אחד הנושאים הכאובים ביותר בכל מה שקשור למיחשוב הממשלתי: מכרזים. אין דבר שחברות ה-IT אוהבות יותר מאשר מכרזים. הן אוהבות את המתח והפעילות לפני המכרז, את תהליך המכרז עצמו ואת היישום שלו.
משרדי הממשלה, הנמצאים כל הזמן במירוץ נגד הזמן, תוך דרישה הולכת וגוברת של הממונים עליהם לספק את הסחורה בזמן, לא ממש מתים על המכרזים. עד היום שום דבר טוב לא יצא להם מהם. הם כבר חטפו בג"צים, בילו ימים כלילות במו"מ ולא פעם מצאו את עצמם עם מכרז יפה אבל ללא ספקים. מצד שני, המכרז הוא הבמה השקופה שבה כל אחד יכול להביא את הצעותיו, להציע את שירותיו והתוצאות מחייבות את כולם. אבל יש לא מעט מקרים בהם החוק מאפשר למשרדים לא ללכת למכרז, ורבים מהם מנצלים זאת על בסיס חוקי ושקוף לחלוטין ללא שום תרגילים נסתרים. בהחלטתם לא ללכת למכרז מקווים מנהלי המשרדים להגיע ליעד הסופי, וכך הביצוע הרבה יותר מהיר ואלגנטי ואולי גם בהרבה פחות כסף.
אתמול דנה ועדת המדע בפרויקט "מזור". קדמה לדיון הידיעה הבלעדית ב-ThePeople, שצוטטה לאחר מכן בהארץ, על דרישתם של מספר מנהלי חברות IT - ובראשם מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס - ממשרד הבריאות לפתוח את הפרויקט למכרז. הנימוקים היו מגוונים ובעיקר התבססו על שני עוגנים: הנימוק הראשון הוא הבחירה האוטומטית בסאפ מבלי שנעשתה בדיקה עניינית ושקופה לגבי חלופות אחרות. הנימוק השני הוא כיצד קרה שהממשלה שפכה כל כך הרבה כסף על פרויקט ה"מרכבה" כשהפלטפורמה שלו היא סאפ, ורק עכשיו גילו, כי ה"מרכבה" לא מתאימה למשרד הבריאות, ולכן עושים כעת המשך לפרויטק אחר - "נמר", שהחל הרבה לפני ה"מרכבה", והסתיים בימים אלו.
מבחינה חוקית, כל הסיכויים הם שמשרד הבריאות לא חייב לצאת למכרז. אבל גוטמן, משה חורב, אודי ויינטרוב ונציגים אחרים של חברות IT שנכחו בדיון חמושים בלוביסטים ויחצ"נים למכביר, אומרים שאין שום מניעה בחוק לכל משרד לצאת למכרז גם אם הוא לא חייב, ולו רק כדי לענות על שאלת השקיפות.
גוטמן שהפך להיות בדיעבד נציגם של כל החברות האחרות, שהן בעלות פתרונות מתחרים לסאפ, אינו מסתיר את העובדה שהוא מייצג מצד אחד אינטרס ברור - חלופה של המוצרים שלו - אבל מהצד שני הוא בפירוש מדגיש, כי מדובר בעניין ציבורי ממדרגה ראשונה. "לא יתכן שהממשלה תשקיע כל כך הרבה כסף בפרויקט "מרכבה", אחר כך תגיד שהוא לא מתאים, תלך לפרויקט אחר - "נמר" - שנמשך עשר שנים, ולבסוף תבוא ותבקש לתת לה עוד רבע מיליון שקלים כדי שנמשיך את הפרויקט שלא הצליח".
גוטמן פנה בנאומו למשרד הבריאות ואמר, כי "יש בשוק חלופות רבות. יכול להיות שהן זולות יותר, יכול להיות שהן טובות יותר, ולכן אני לא מכיר שום שיטה אחרת לבדיקת נאותות ושקיפות מאשר מכרז. זה כל מה שאנו מבקשים. החובה שלכם כמשרד הבריאות, כמי שמייצג את הקופה הציבורית, היא ללכת בפרוייקט מסוג זה בצורה שקופה. אני מצפה שתצאו עם מכרז, תגדירו את הצרכים, תפנו לכל מי שיש לו פתרון ותקבלו את ההחלטה בסופו של דבר על פי שיקולי עלות/תועלת".
שר הבריאות, יעקב בן יזרי, ביטל את ההשתתפות שלו בדיון מטעמי בריאות ושלח את המנכ"ל אבי ישראלי. נושא השקיפות הוא נושא רגיש ביותר אצל כל הח"כים, אבל גם ישראלי וגם רביב רז, מנהל הפרויקט ויועץ למשרד הבריאות, טענו את מה שנאמר בידיעה שפורסמה ב-ThePeople: ראשית: החלופות נבדקו בזמנו, כולל מערכות ישראליות, והן לא נמצאו מתאימות. שנית: המדינה יצאה ב-2001 למכרז על הפלטפורמה ובחרה בסאפ למשך 15 שנה. אין כל סיבה להכניס את כל המערכת כעת לתהליכי מכרז כשלא חייבים.
את הדיון אתמול ניהל היושב ראש החדש של ועדת המדע, בני אילון. הוא זכה לשבחים רבים מצד כל המשתתפים על הבקיאות שגילה ועל הדרך שבה ניהל את הדיון. לצידו בדיון השתתפו ח"כ אלכס מילר, ח"כ פרופ' אריה אלדד וח"כ ליה שמטוב, וכן נציגי בתי חולים, משרד האוצר, מבקר המדינה וההסתדרות הרפואית. אילון אמר, כי רצוי שלממשל ציבורי תהיה שקיפות על מנת שתהיה לה אפשרות להציע פתרונות נוספים.
רז סקר את הסיבות המקצועיות שהובילו את משרד הבריאות לבחור בסאפ כפלטפורמה למזור, ואמר כי הסיבות מורכבות הן מפרויקט סיומו המוצלח של פרויקט "נמר", הן בגלל שסאפ מהווה את התשתית הממשלתית הכוללת ל-ERP והן עקב הפתרונות המתקדמים שסאפ מציעים כיום לתחום הפיננסי, התקציבי, התמחירי, הלוגיסטי ומשאבי אנוש. רז ציין, כי שהחשב הכללי בחר ב-2001במסגרת סמכותו את סאפ כספקית פלטפורמה לכל הממשלה, ולא יתכן שגופים מסחריים שהפסידו או לא ניגשו למכרז ידרשו מכרז נוסף כל עוד המכרז הקודם תקף.
רז הוסיף, כי הטענות שהועלו על ידי נציגי הספקים השונים מוכרות לו ולמשרד הבריאות והן נבדקו בארבע השנים האחרונות על ידי מספר ועדות מומחים, פנימיות וחיצוניות, ולבסוף נבחרה הדרך האופטימלית המשרתת את בתי החולים ומשרד הבריאות.
בתום הדיון אמר ישראלי, כי למשרדו אין בעיה לבחון שוב את ההחלטה בנושא פרוייקט "מזור" וכי הוא אינו רוצה לשפוך כסף מיותר אם יוכח שניתן ליישם מערכת מיחשוב בעלויות נמוכות יותר מזו שנבחרה.
מילר ציין, כי "הכנסת דורשת שקיפות בנושאים הקשורים בכספי הציבור. יושבות כאן חברות שלא קיבלו אפשרות להתמודד במכרז. הולכים להוציא כאן כסף מכספי הציבור. אני רוצה להבטיח שהכסף הזה לא ייצא לחינם. אין להישען על פתרון שעבד בעבר ולא בטוח אם הוא יעבוד בעתיד, ולכן כדאי לבדוק גם פתרונות אחרים. זאת על מנת שלא נמצא את עצמנו בעוד שבע או שמונה שנים מבקרים את עצמנו על מה שנעשה בעבר. יכול להיות שלפני עשר שנים ההחלטה לבחור במערכת סאפ היתה נכונה, ועכשיו יש עוד פתרונות אחרים מתאימים. אני רוצה לוודא, כי עשיתם את כל הבדיקות לגבי התקציב ולגבי הפתרון. כל זאת היות ורק לעתים נדירות קורה שיש בידינו למזער נזקים והוצאות מיותרות בטרם קראנו עליהם בדוח מבקר המדינה".
ראובן קוגן, רכז בריאות באגף התקציבים במשרד האוצר, אמר כי "אם מישהו חושב שהמדינה הולכת לבזבז כסף רב ומיותר שיגיש את דעתו לוועדת ההיגוי של הפרוייקט. אני לא חושב שהמדינה תשקיע 150 מיליון שקלים מיותרים אם אין צורך בכך".
ישי שניידובר, מנהל קבוצת סאפ בנס טכנולוגיות, חזר על העמדה הרשמית לפיה סאפ היא הפלטפורמה שנבחרה ב-2001 ל-15 שנה ואין שום סיבה לצאת למכרז. שניידובר אף הביע פליאה על עצם התלונה שהעלו גוטמן וחבריו. לדבריו, מזה שנים עשרות חברות ישראליות, ביניהן מטריקס ואחרות, מתפרנסות מיישום פרויקטים מבוססי סאפ ואיש לא אמר שלא יהיה כך כעת. "נס, אמר שניידובר, "אינה המיישמת העיקרית של סאפ וזוהי מציאות המוכרת בשוק הישראלי. דווקא בחברות שמייצגות פתרונות אחרים כגון תפנית אין כל אפשרות לתת את היישום לחברות אחרות אלא לחברה שמשווקת את המוצר".
לטענת גוטמן ויתר החברות שהיו בדיון הטיעון הזה לא מדוייק משום שקודם כל צריך לבדוק איך אפשר לייעל ולחסוך כספים לפני ששופכים רבע מיליון שקלים, יוצאים לפרויקט ומתחילים לגייס אנשים. זו לא הדרך. גוטמן אכן נגע בנקודה מאוד מרכזית. אחד הלקחים מפרויקט ה"מרכבה" הוא שהממשלה טעתה כאשר יצאה למכרז אחד כולל על הפלטפורמה ואת היישום השאירה לעצמה תוך היעזרות בקבלני מישנה. מהר מאוד היא הגיע למצב של הסתבכות קשה עם מאות עובדים. מן הראוי היה שה
ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת הפכה אתמול לשעתיים לפרלמנט מרתק של חברות ה-IT. על הפרק עמד הדיון בפרויקט "מזור" של משרד הבריאות, אבל בפועל עלה לדיון אחד הנושאים הכאובים ביותר בכל מה שקשור למיחשוב הממשלתי: מכרזים. אין דבר שחברות ה-IT אוהבות יותר מאשר מכרזים. הן אוהבות את המתח והפעילות לפני המכרז, את תהליך המכרז עצמו ואת היישום שלו.
משרדי הממשלה, הנמצאים כל הזמן במירוץ נגד הזמן, תוך דרישה הולכת וגוברת של הממונים עליהם לספק את הסחורה בזמן, לא ממש מתים על המכרזים. עד היום שום דבר טוב לא יצא להם מהם. הם כבר חטפו בג"צים, בילו ימים כלילות במו"מ ולא פעם מצאו את עצמם עם מכרז יפה אבל ללא ספקים. מצד שני, המכרז הוא הבמה השקופה שבה כל אחד יכול להביא את הצעותיו, להציע את שירותיו והתוצאות מחייבות את כולם. אבל יש לא מעט מקרים בהם החוק מאפשר למשרדים לא ללכת למכרז, ורבים מהם מנצלים זאת על בסיס חוקי ושקוף לחלוטין ללא שום תרגילים נסתרים. בהחלטתם לא ללכת למכרז מקווים מנהלי המשרדים להגיע ליעד הסופי, וכך הביצוע הרבה יותר מהיר ואלגנטי ואולי גם בהרבה פחות כסף.
אתמול דנה ועדת המדע בפרויקט "מזור". קדמה לדיון הידיעה הבלעדית ב-ThePeople, שצוטטה לאחר מכן בהארץ, על דרישתם של מספר מנהלי חברות IT - ובראשם מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס - ממשרד הבריאות לפתוח את הפרויקט למכרז. הנימוקים היו מגוונים ובעיקר התבססו על שני עוגנים: הנימוק הראשון הוא הבחירה האוטומטית בסאפ מבלי שנעשתה בדיקה עניינית ושקופה לגבי חלופות אחרות. הנימוק השני הוא כיצד קרה שהממשלה שפכה כל כך הרבה כסף על פרויקט ה"מרכבה" כשהפלטפורמה שלו היא סאפ, ורק עכשיו גילו, כי ה"מרכבה" לא מתאימה למשרד הבריאות, ולכן עושים כעת המשך לפרויטק אחר - "נמר", שהחל הרבה לפני ה"מרכבה", והסתיים בימים אלו.
מבחינה חוקית, כל הסיכויים הם שמשרד הבריאות לא חייב לצאת למכרז. אבל גוטמן, משה חורב, אודי ויינטרוב ונציגים אחרים של חברות IT שנכחו בדיון חמושים בלוביסטים ויחצ"נים למכביר, אומרים שאין שום מניעה בחוק לכל משרד לצאת למכרז גם אם הוא לא חייב, ולו רק כדי לענות על שאלת השקיפות.
גוטמן שהפך להיות בדיעבד נציגם של כל החברות האחרות, שהן בעלות פתרונות מתחרים לסאפ, אינו מסתיר את העובדה שהוא מייצג מצד אחד אינטרס ברור - חלופה של המוצרים שלו - אבל מהצד שני הוא בפירוש מדגיש, כי מדובר בעניין ציבורי ממדרגה ראשונה. "לא יתכן שהממשלה תשקיע כל כך הרבה כסף בפרויקט "מרכבה", אחר כך תגיד שהוא לא מתאים, תלך לפרויקט אחר - "נמר" - שנמשך עשר שנים, ולבסוף תבוא ותבקש לתת לה עוד רבע מיליון שקלים כדי שנמשיך את הפרויקט שלא הצליח".
גוטמן פנה בנאומו למשרד הבריאות ואמר, כי "יש בשוק חלופות רבות. יכול להיות שהן זולות יותר, יכול להיות שהן טובות יותר, ולכן אני לא מכיר שום שיטה אחרת לבדיקת נאותות ושקיפות מאשר מכרז. זה כל מה שאנו מבקשים. החובה שלכם כמשרד הבריאות, כמי שמייצג את הקופה הציבורית, היא ללכת בפרוייקט מסוג זה בצורה שקופה. אני מצפה שתצאו עם מכרז, תגדירו את הצרכים, תפנו לכל מי שיש לו פתרון ותקבלו את ההחלטה בסופו של דבר על פי שיקולי עלות/תועלת".
שר הבריאות, יעקב בן יזרי, ביטל את ההשתתפות שלו בדיון מטעמי בריאות ושלח את המנכ"ל אבי ישראלי. נושא השקיפות הוא נושא רגיש ביותר אצל כל הח"כים, אבל גם ישראלי וגם רביב רז, מנהל הפרויקט ויועץ למשרד הבריאות, טענו את מה שנאמר בידיעה שפורסמה ב-ThePeople: ראשית: החלופות נבדקו בזמנו, כולל מערכות ישראליות, והן לא נמצאו מתאימות. שנית: המדינה יצאה ב-2001 למכרז על הפלטפורמה ובחרה בסאפ למשך 15 שנה. אין כל סיבה להכניס את כל המערכת כעת לתהליכי מכרז כשלא חייבים.
את הדיון אתמול ניהל היושב ראש החדש של ועדת המדע, בני אילון. הוא זכה לשבחים רבים מצד כל המשתתפים על הבקיאות שגילה ועל הדרך שבה ניהל את הדיון. לצידו בדיון השתתפו ח"כ אלכס מילר, ח"כ פרופ' אריה אלדד וח"כ ליה שמטוב, וכן נציגי בתי חולים, משרד האוצר, מבקר המדינה וההסתדרות הרפואית. אילון אמר, כי רצוי שלממשל ציבורי תהיה שקיפות על מנת שתהיה לה אפשרות להציע פתרונות נוספים.
רז סקר את הסיבות המקצועיות שהובילו את משרד הבריאות לבחור בסאפ כפלטפורמה ל"מזור", ואמר כי הסיבות מורכבות הן מפרויקט סיומו המוצלח של פרויקט "נמר", הן בגלל שסאפ מהווה את התשתית הממשלתית הכוללת ל-ERP והן עקב הפתרונות המתקדמים שסאפ מציעים כיום לתחום הפיננסי, התקציבי, התמחירי, הלוגיסטי ומשאבי אנוש. רז ציין, כי שהחשב הכללי בחר ב-2001במסגרת סמכותו את סאפ כספקית פלטפורמה לכל הממשלה, ולא יתכן שגופים מסחריים שהפסידו או לא ניגשו למכרז ידרשו מכרז נוסף כל עוד המכרז הקודם תקף.
רז הוסיף, כי הטענות שהועלו על ידי נציגי הספקים השונים מוכרות לו ולמשרד הבריאות והן נבדקו בארבע השנים האחרונות על ידי מספר ועדות מומחים, פנימיות וחיצוניות, ולבסוף נבחרה הדרך האופטימלית המשרתת את בתי החולים ומשרד הבריאות.
בתום הדיון אמר ישראלי, כי למשרדו אין בעיה לבחון שוב את ההחלטה בנושא פרוייקט "מזור" וכי הוא אינו רוצה לשפוך כסף מיותר אם יוכח שניתן ליישם מערכת מיחשוב בעלויות נמוכות יותר מזו שנבחרה.
מילר ציין , כי "הכנסת דורשת שקיפות בנושאים הקשורים בכספי הציבור. יושבות כאן חברות שלא קיבלו אפשרות להתמודד במכרז. הולכים להוציא כאן כסף מכספי הציבור. אני רוצה להבטיח שהכסף הזה לא ייצא לחינם. אין להישען על פתרון שעבד בעבר ולא בטוח אם הוא יעבוד בעתיד, ולכן כדאי לבדוק גם פתרונות אחרים. זאת על מנת שלא נמצא את עצמנו בעוד שבע או שמונה שנים מבקרים את עצמנו על מה שנעשה בעבר. יכול להיות שלפני עשר שנים ההחלטה לבחור במערכת סאפ היתה נכונה, ועכשיו יש עוד פתרונות אחרים מתאימים. אני רוצה לוודא, כי עשיתם את כל הבדיקות לגבי התקציב ולגבי הפתרון. כל זאת היות ורק לעתים נדירות קורה שיש בידינו למזער נזקים והוצאות מיותרות בטרם קראנו עליהם בדוח מבקר המדינה".
ראובן קוגן, רכז בריאות באגף התקציבים במשרד האוצר, אמר כי "אם מישהו חושב שהמדינה הולכת לבזבז כסף רב ומיותר שיגיש את דעתו לוועדת ההיגוי של הפרוייקט. אני לא חושב שהמדינה תשקיע 150 מיליון שקלים מיותרים אם אין צורך בכך".
ישי שניידובר, מנהל קבוצת סאפ בנס טכנולוגיות, חזר על העמדה הרשמית לפיה סאפ היא הפלטפורמה שנבחרה ב-2001 ל-15 שנה ואין שום סיבה לצאת למכרז. שניידובר אף הביע פליאה על עצם התלונה שהעלו גוטמן וחבריו. לדבריו, מזה שנים עשרות חברות ישראליות, ביניהן מטריקס ואחרות, מתפרנסות מיישום פרויקטים מבוססי סאפ ואיש לא אמר שלא יהיה כך כעת. "נס, אמר שניידובר, "אינה המיישמת העיקרית של סאפ וזוהי מציאות המוכרת בשוק הישראלי. דווקא בחברות שמייצגות פתרונות אחרים כגון תפנית אין כל אפשרות לתת את היישום לחברות אחרות אלא לחברה שמשווקת את המוצר".
לטענת גוטמן ויתר החברות שהיו בדיון הטיעון הזה לא מדוייק משום שקודם כל צריך לבדוק איך אפשר לייעל ולחסוך כספים לפני ששופכים רבע מיליון שקלים, יוצאים לפרויקט ומתחילים לגייס אנשים. זו לא הדרך. גוטמן אכן נגע בנקודה מאוד מרכזית. אחד הלקחים מפרויקט ה"מרכבה" הוא שהממשלה טעתה כאשר יצאה למכרז אחד כולל על הפלטפורמה ואת היישום השאירה לעצמה תוך היעזרות בקבלני מישנה. מהר מאוד היא הגיע למצב של הסתבכות קשה עם מאות עובדים. מן הראוי היה שהממשלה תצא למכרז על היישום של הפרויקטים ובכך היתה חוסכת מעצמה כאבי ראש גדולים. באולם הדיונים היו מספר משתתפים שסברו, אם כי לא אמרו זאת, שזו אולי הטעות של משרד הבריאות. עליו לשקול לצאת למכרז על היישום ובכך יסיר מעליו את עננת השקיפות.
בסופו של דבר, התנהל דיון על מי מנוחות. ועדת המדע איננה ועדה שמוסמכת לקבל החלטות. גוטמן וחבריו יצאו מרוצים, וכך גם נציגי משרד הבריאות ונציגי סאפ. בתום הדיון הוציאו נציגי מטריקס הודעה לעיתונות, בה נאמר כי משרד הבריאות הסכים לבדוק את החלופות האחרות, מתוך כוונה לשמור על קופת הציבור ולמנוע בזבוזים. אלא שהמשרד לא אמר איך יעשה זאת ומתי. ישראלי אף הזמין את נציגי משרד מבקר המדינה לבדוק את כל תהליכי קבלת החלטות בפרויקט "מזור" ולקבוע אם היתה שקיפות או לא. מוטי גוטמן ומשה חורב הביעו שביעות רצון אחרי הדיון. הם חזרו ואמרו כי הדרך המשפטית אינה דרכם וזו לא הנקודה. מדובר בעניין ציבורי וכעת הזירה תעבור לוועדת הכספים ולכנסת עצמה ערב אישור התקציב.
השורה התחתונה פרויקט "מזור" יימשך כרגע, אבל יהיה מסביבו עוד הרבה רעש ובפירוש לא נאמרה המילה האחרונה. ענף ה-IT כמרקחה.
ממשלה תצא למכרז על היישום של הפרויקטים ובכך היתה חוסכת מעצמה כאבי ראש גדולים. באולם הדיונים היו מספר משתתפים שסברו, אם כי לא אמרו זאת, שזו אולי הטעות של משרד הבריאות. עליו לשקול לצאת למכרז על היישום ובכך יסיר מעליו את עננת השקיפות.
בסופו של דבר, התנהל דיון על מי מנוחות. ועדת המדע איננה ועדה שמוסמכת לקבל החלטות. גוטמן וחבריו יצאו מרוצים, וכך גם נציגי משרד הבריאות ונציגי סאפ. בתום הדיון הוציאו נציגי מטריקס הודעה לעיתונות, בה נאמר כי משרד הבריאות הסכים לבדוק את החלופות האחרות, מתוך כוונה לשמור על קופת הציבור ולמנוע בזבוזים. אלא שהמשרד לא אמר איך יעשה זאת ומתי. ישראלי אף הזמין את נציגי משרד מבקר המדינה לבדוק את כל תהליכי קבלת החלטות בפרויקט "מזור" ולקבוע אם היתה שקיפות או לא. מוטי גוטמן ומשה חורב הביעו שביעות רצון אחרי הדיון. הם חזרו ואמרו כי הדרך המשפטית אינה דרכם וזו לא הנקודה. מדובר בעניין ציבורי וכעת הזירה תעבור לוועדת הכספים ולכנסת עצמה ערב אישור התקציב.
השורה התחתונה פרויקט "מזור" יימשך כרגע, אבל יהיה מסביבו עוד הרבה רעש ובפירוש לא נאמרה המילה האחרונה. ענף ה-IT כמרקחה.
