מה עושה מי שנמאס לו ממניות?

אחרי כמה שנים של גאות מבורכת בשוק ההון, כבר שומעים עליהן בכל מקום. מניות. קשה להמעיט בתדמיתן הסקסית והמושכת. ברגע שהשווקים גואים, כל אחד מכיר איזה שם של מניה אחת לפחות. הן תורמות לתחושת העושר של כל המתעשרים החדשים, בגל הגאות הנוכחית בבורסה המקומית. אך אחרי תקופה ארוכה כל כך של גאות, מקבלים רבים ב"ציבור" הרחב תחושה מעקצצת ומעצבנת של "למה אני לא בפנים?". קשה לראות את המסיבה מבחוץ, וכשהבורסה דוהרת למעלה, קשה עוד יותר מתי לאזור אומץ ולהיכנס פנימה.

זה הזמן להקדיש כמה מילים למי שמעדיף להתנזר משוק המניות. לאחרונה ניגש אלי חבר ותיק ששאל אותי לשלומי, וצירף לשאלה גם את שאלת "ומה שלום הבורסה". כן, הוא גם החל להתעניין בתחום הזה שנקרא "מניות", הוא אמר. אבל הוא חושש להכנס. מצד אחד הוא מביט בהן מטפסות, מדשדשות, מתאמצות, ומצד שני הוא חושב – להכנס? לקנות ביוקר? להביט לטווח ארוך? כמובן, שכל מקרה הוא לגופו, ואנשים צריכים להגיע להחלטה מושכלת מול הצרכים של עצמם. אבל הנה כמה נקודות למי שרוצה להתאפק ולא להכנס.

1. תזמון הכניסה לשוק חשוב גם כן. זה נכון שכדאי לקנות מניות לטווח ארוך. אפילו ארוך מאוד. ככל שמביטים לטווחי זמן יותר ארוכים, ובתנאי שבוחרים ב"סוסים מנצחים" שמביאים קבלות על פני שנים, תחום המניות הוא אטרקטיבי. אבל קחו את מדד הנאסד"ק. מי שבחר להכנס בחודש מאי 2000, כשהיה ברמה גבוהה בהרבה מ-5,000 הנקודות, האם 7 שנים מאז הן לא טווח ארוך מספיק בכדי שיבין שיעברו עוד כמה שנים טובות עד שיכסה את ההפסד שלו?

2. קשה שלא להשקיע במניות. הן תמיד מוצאות דרך "להתפלח" לתיק ההשקעות שלנו. חושבים שאין לכם מניות? תבדקו שוב. מה קורה בקרן הפנסיה / קרן ההשתלמות / קופת הגמל שלכם? הן שיקליות לחלוטין? אתם בטוחים בכך? האם אין רכיב מנייתי בקרן הנאמנות שלכם? אתם בטוחים שהשם הסולידי של הקרן הוא תעודת ביטוח לכך שאין שם מניות?

3. יש דברים יותר תנודתיים ממניות. גם מטבעות, סחורות ואגרות חוב עלולים להיות תנודתיים. לא כל מה שמצטייר כסולידי הוא אכן כזה. גם אם נניח שהדברים הסולידיים ביותר הם פיקדונות שקליים, משמעות הדבר היא חשיפה מירבית לשקל. פיחות חד בערכו או זינוק אינפלציוני הם סכנה אימתנית שעלולה לצוץ. בקיץ האחרון ראינו התעוררות לרגע של האינפלציה שפגעה קשות ברווחי רוב החברות בבורסה ברבעון השלישי. הסכנות לערך הריאלי של ההשקעה שלנו אורבות מכל פינה, ולפעמים מניה היא דווקא הדבר ה"ריאלי" ששומר על ערך השוק שלו.

4. לא רוצים מניות או בעצם – לא רוצים תנודתיות? כשאומרים מניות מתכוונים למניות של חברות ציבוריות. אבל בעצם, החשש לא אחת הוא ממניות שהמסחר היומי בהן הוא תנודתי מאוד ולא יציב. דווקא מניות של חברות קטנות אך יציבות יחסית, עם עושה שוק ועתיד עסקי מבטיח, הן מקום שיכול להוות מקלט בטוח יותר, נניח ממניות סופר-נזילות וציבוריות. מקרה מניית וריפון הזכיר לרבים שלא לעולם חוסן, וכשחברה היא ציבורית (מוחזקת בשיעור מהותי על ידי הציבור), יום הפקודה עלול להיות מפתיע ומכאיב.

5. קופצים מהר מדי למים העמוקים. זו אחת הנטיות של רבים מאיתנו. לקפוץ למים העמוקים. רוצים להכנס לבורסה, ושוכחים ששוחים שם הרבה כרישים אימתניים. למה לקפוץ ישר לאוקינוס, אפשר להתחיל בללמוד שחייה. כלומר, להכיר את שוק ההון / שוק המניות וכו'. ככל שמעמיקים ולומדים את התחום מגלים חלק מהכללים והמסורות הנהוגות בו וכך מבצעים החלטות מושכלות יותר.

מי שנמאס לו לשמוע ממניות, והוא מעדיף להשקיע באלטרנטיבות בטוחות יותר, יכול תמיד לחפש אותן ולמצוא לו את הנישה שלו. לא חייבים להשקיע במניות בכדי להיכנס לשוק ההון, אבל במשהו רצוי כן להשקיע, כי המשמעות של כסף בפיקדון יכולה להיות קשה מנשוא לרבים מאיתנו. וכדי להגמל מהתחושה הזאת, שהכסף לא עושה כלום, רצוי לפחות למצוא את דרך הביניים לפתרונות נוכחים לעיכול. דרכים כאלה קיימות, צריך רק לחפש.

ָ חזי שטרנליכט משמש בתפקיד יועץ לקשרי משקיעים בחברת תקשורת פיננסית. ספרו: המדריך למתחילים בשוק ההון הישראלי יצא לאחרונה לאור בהוצאת מודן.