הגיהוק של המדד ותשואות סוף השנה

המדד המפתיע שנחת על שוק ההון ביום שישי שעבר, גרם לבורסה התל אביבית לצנוח ביום א' בתחילת השבוע. הוא דמה למכת אגרוף שניתנה בבטנו של מתאגרף – כשהוא לא מצפה לה. כך נראת פעמים רבות תחילתה של התפרצות אינפלציונית. אמנם מוקדם מאוד לדעת אם אנחנו נכנסים למתווה של מדדים גבוהים, אבל די היה לראות ב"גיהוק" המדדי שאירע בקיץ ולהשפעה ההרסנית שלו על רווחי חברות הבורסה ברבעון השלישי, עד כמה קפיצות אינפלציה הן עסק מסוכן וחלקלק.

שוק ההון נבהל, אבל חזר "להרגע" בהמשך השבוע ולנוע בשרוול תנודתיות מופחת. עם כל הכבוד למדד, הוא עדיין הגיע באמצע חודש דצמבר, ופעילי שוק ההון מתרכזים כיום בדבר אחד: התשואות שיסיימו את שנת 2007. כזכור, סוף השנה הוא הזמן להתמרק בנתוני סוף השנה. זהו זמן לקוסמטיקה – אם היא אפשרית, בתחום התשואות. לכן בתקופה כזאת, יעדיפו מנהלי השקעות, מנהלי קרנות נאמנות וכו' לנסות "לנוח" עד כמה שאפשר, ויתפללו חזק שלא יבואו ירידות חזקות שיקטלו את ביצועי הקרנות. מבחינת הפעילים, אם יבואו ירידות ביום המסכם את השנה או ביום אחד שלאחריו, בתחילת השנה – עדיף המצב האחרון. העיקר שהתשואה שבה הם מסכמים את ביצועיהם בשנה שחלפה לא תפגע.

אבל כאמור, ה"שוק" לא שואל אף אחד, ובסופו של דבר מתנקזים אליו היצעים וביקושים מגורמים רבים. לא כולם מתרכזים חזק חזק בתשואות שמושגות ב-31 בדצמבר. מדד המחירים לצרכן האחרון שהצליח להפתיע, הוא אות אזהרה חמור. במקרים האלה נראה דווקא שלא הממשלה שלנו היא האחראית הישירה להתפרצות הזאת. אנחנו עוברים להתגורר בעולם שבו ממשלות יתקשו יותר ויותר לשלוט על התנהגות המחירים שלהן – בגלל מה שכופה על כולנו המדיניות המוניטרית בארה"ב. מתווה הורדות הריבית אליו חזר הנגיד האמריקני, הוא רק סיום של עידן קצר של סביבת ריבית נמוכה ש"הנזילה" את השווקים בצורה קיצונית והובילה לחגיגת צריכה חסרת פשרות.

החגיגה הזאת לוותה גם בעליות חדות בבורסות תבל, שנהנו מהגידול בביצועי החברות. אבל מצד שני, שוק הסחורות (נפט, זהב) והדולר שנחבט קשות כתוצאה מהמהלך מייצרים גורמים חיצוניים שמזעזעים את יציבות המחירים במשק הישראלי. כדי לספק את התאבון האמריקני שהונע על ידי חוב זול במשך מספר שנים, הופגזה סין בהיקפי פיתוח חסרי תקדים. סין כנגזרת של הריבית הנמוכה בארה"ב, מחוללת תנודות חדות במחירי הסחורות בעולם (פלדה, מחצבים, מחירי המזון ועוד).

מי שייאלץ לשבור את הראש לגבי המדיניות המוניטרית הוא הנגיד המקומי, פרופ' סטנלי פישר. זאת בהנחה שהממשלה לא תכנס למתווה של קיצוצים חדים בתקציב. אך ייתכן שדווקא האמריקנים ימצאו בטווח של השנה הקרובה את הפתרון עבורנו. הם ייאלצו לשנות את הממשל בבית הלבן ביום הבוחר. לנשיא הבא מצפה משימה לא פשוטה. לממן את חגיגת האוברדראפט. המשמעות תהיה העלאת מיסים בארה"ב, ולפני כן – אולי – חזרה מסוימת באיתנותו של הדולר.

חזי שטרנליכט משמש בתפקיד יועץ לקשרי משקיעים בחברת תקשורת פיננסית. ספרו: המדריך למתחילים בשוק ההון הישראלי יצא לאחרונה לאור בהוצאת מודן.