שלמה גרינברג - רוסיה היא המעניינת ביותר להשקעה
מי שהשקיע במדד המניות של הבורסה ברוסיה כבר עשה, מאז שפל 2002, יותר מפי 10 על השקעתו אבל הצמיחה האמיתית, במיין סטריט רוסיה, רק מתחילה והשאלה היא, "איך ממשיכים להשקיע בכלכלה הרוסית מבלי לקנות מניות רוסיות?" אנחנו טוענים שכרגע ההשקעה ההגיונית-כלכלית היחידה ברוסיה היא באמצעות חברות התשתיות הגלובליות בראשותן של ג'נרל אלקטריק (GE ), סימנס (SI ) וענקית התעשייה-תשתיות השוויצרית, ABB (ABB ) כאשר אנחנו מעדיפים את האחרונה בגלל ארץ המוצא שלה, תבינו מדוע בהמשך.
כריס מאייר, כתב כלכלי בכיר באתר ה – Daily Reckoning (מהאתרים היותר מעניינים שיש על הרשת), מביא כתבה מעניינת שבה הוא טוען שרוסיה בדרך להחליף את סין בעוצמת ואיכות הצמיחה וסיביר היא גולת הכותרת של המהפכה הכלכלית ברוסיה (בסיביר יש כל משאב טבע שעולה על הדעת ויותר מאשר בכול מקום אחר, מנפט ועד זהב).
מאייר, בעל ניסיון ארוך בתחום, אינו ממליץ להשקיע ישירות בחברות רוסיות או לקנות לבד נדל"ן ברוסיה, "זה מאוד מסוכן", אבל הוא בהחלט בעד השקעה באותן חברות גלובליות שיזכו בנתח מתוך אותם טריליון הדולרים שממשלת רוסיה אישרה, כספתח, להשקעה בתשתיות שם. הטריליון דולרים הללו מתחלקים ל-800 מיליארד שיוצאו במכרזים בינלאומיים ועוד 200 מיליארד שיבואו מקופת הממשלה הרוסית. הכסף יושקע, במהלך 12 השנים הבאות, אך ורק בתשתיות כאשר עוד סכומי עתק יושקעו במה שייבנה על התשתיות הללו.
מדובר, אם כך, באחד ממקבצי הפרויקטים הגדולים ביותר שנעשו אי פעם על פני כדור הארץ. שלא כמו הסינים, שהצמיחה שלהם תלויה עדיין בייצוא לעולם המערבי ובמיוחד לארה"ב, הרוסים לא תלויים באף אחד, יש להם הכול בבית, מיהלומים ועד נפט ובאמצע כל משאב חשוב שאפשר להעלות על הדעת. למעשה, רוסיה, באמצעות אוצרותיה הטבעיים, מתעשרת מהמשך הצמיחה הגלובלית וכעת היא משקיעה את הכנסותיה האדירות בשיפוצה ובייעולה של הכלכלה הרוסית ויש אכן הרבה מה לייעל ולשפץ שם.
אם התהליך הזה אכן יבוצע אין שום ספק שצריך, כמשקיע, לדבוק בחברות הגדולות שתשתתפנה בתהליך ובתנאי שאינן רוסיות. מדוע האפליה הזו? כי מאייר ורבים אחרים מזהירים מפני השקעה באמצעות הרוסים עצמם.
מול המשקיע ישירות ברוסיה ניצב הר של בעיות רציניות ובראשן אי האמינות העסקית של ממשלתה של רוסיה שידה בכול, הבירוקרטיה הנוראית, השחיתות, העצלנות וחוסר התושייה שנוצרו משבעים שנות קומוניזם. אפילו התנהגותו, לאחרונה, של פוטין מדאיגה רבים. אבל להשקיע בחברות הגלובליות שיודעות את נבכי התרבות והמנטאליות הרוסית וגם מספיק חזקות לעמוד נגד שאריות התרבות הבולשביקית זה כבר עניין אחר. רוסיה חסרה את הידע הנחוץ לבנות את התשתיות בהן מדובר, "מספר שדות התעופה הכשירים לשימוש ברוסיה", כתב לאחרונה הפיננשיאל-טיימס," ירד, בעשרים השנים האחרונות, מ - 1300 ל 250 וגם אלו במצב נורא שלא להזכיר תשתיות תקשורת, שינוע, ביוב וכבישים. זה אומר שנוצר כאן פוטנציאל אדיר לבוננזה אבל בעיקר לחברות הגדולות במערב".
אפשר כמובן להצטרף לקרנות הון הסיכון שמתמחות בהשקעה ברוסיה אבל אלו מסוכנות לא פחות ממניות רוסיות בגלל התלות שלהן במה שקרוי, "שותפים מקומיים", "מעאכרים" בלשוננו. רק לאחרונה פרשו כמה משקיעים מנוסים, בינלאומיים, מקרן סיכון שהובילה קבוצת תמיר-פישמן ושעמדה להשקיע בפרויקטים מעניינים מאוד ברוסיה. הם פרשו בגלל השותף הרוסי לקרן, אחד אולג שוורצמן שמו, שסיפר בראיון איך הוא, ביחד עם גורמים בממשל, הכריחו בעלי עסקים פרטיים ברוסיה למכור את רכושם בזול עוד כהנה וכהנה מה שהוכיח למשקיעים אירופאים ובמיוחד אמריקאים שהקומוניזם אולי כבר הלך אבל הבולשביזם עדיין שם וצריך להיזהר.
במאמר של ה – VentureBeat מרואיין אלדד תמיר בנושא הזה וכדאי לקרוא את דבריו ואת הבעיות בהן נתקלים בהשקעות ישירות ברוסיה, הצעתנו, לפיכך, השקיעו ברוסיה אבל ללא תיווך מקומי ולמה ABB דווקא? כי הטענה היא שהרוסים מעדיפים שוויצרים כשותפים. למה? תחשבו לבד לאור המוניטין שמשייכים לשני הצדדים. חוץ מזה? תבדקו את ABB ותראו שגם בלי רוסיה זו השקעה נפלאה.
