איך לנהל את ההתקשרות עם הספק הסלולארי שלכם?
בעקבות הפעלת תוכנית ניידות המספרים התגברה התופעה של ביקוש של גופים עסקיים רבים לשיפור הסכמים סלולאריים בשיטה של ניהול מו"מ מול ספקי הסלולר. במרבית המקרים נסגרת עסקה להארכת הסכם התקשרות עם הספק הסלולארי הקיים בתנאים משופרים.
מה עדיף - ניהול מו"מ או פניה מסודרת באמצעות מפרט דרישות?
נשאלת השאלה האם ניהול מו"מ הינו התהליך הנכון להשגת היעדים שלכם? יתר על כן, האם כדאי בכלל לנהל מו"מ עם הספק הסלולארי שלכם? או לחילופין האם כדאי לצאת בפניה מסודרת באמצעות מפרט דרישות הכולל נוסח הסכם / חוזה מפורט לכלל ספקי הסלולר בשוק המקומי.
בתהליך מו"מ לשיפור הסכם סלולארי יש לכאורה לא מעט יתרונות, אך גם חסרונות רבים.
במו"מ נוטים בד"כ להתמקד במספר מצומצם של סעיפי ההסכם כמו עלויות המכשירים, עלויות VPN, מחיר דקת זמן אוויר, תעריפי SMS וכד'. בתום תהליך המו"מ נסגר הסכם עם הספק הסלולארי המועדף באמצעות היחידה האחראית בארגון על התקשורת הסלולרית.
מפרט הדרישות המסודר עדיף מהמו"מ
מניסיוננו הרב בתחום עריכת מכרזים / מפרטים טכניים (RFP – Request For Proposals) בתחום השירותים הסלולאריים, אנו מבחינים בבירור בעדיפות יישום תהליך מסודר באמצעות אפיון מפורט של הדרישות, כולל עריכת מפרטים טכניים ונספח חוזה/הסכם על פני תהליך מו"מ.
גם אם בעקבות התהליך המסודר המגובה בהסכם / חוזה מפורט יושגו תעריפים הגבוהים במעט מאשר תהליך מו"מ, עדיין העלות הכוללת לארגון (TCO=Total Cost Ownership) תהיה נמוכה יותר לארגון.
הכי חשוב: לעשות שיעורי-בית יסודיים לפני תהליך ההתקשרות
בחוזים הסטנדרטים של חברות הסלולר קיימים לא מעט מהמורות וסעיפים של "אותיות קטנות" כמו מנגנון העלאת תעריפים, תקופת התחייבות, דמי יציאה, תשלום בגין חבילות גלישה ועוד.
לפני שניגשים לתהליך של הסכם התקשרות עם ספק סלולארי, יש לבצע סדרה שלמה של הכנות ובדיקות מקדימות, כולל ניתוח הבעיות בהסכם הקיים, על מנת לתפור מפרט טכני כולל הסכם חוזה התקשרות המותאם לאופי השימוש של הארגון, והסוגר ככל הניתן את הפרצות וה"עיזים" בהסכמי התקשרות ארוכי טווח (בד"כ 3 שנים + תקופת אופציה).
הניידות היא לא יותר מאשר "פלופ"
להערכתנו, ניידות המספרים בתחום התקשורת הסלולארית תתגלה עד מהרה כלא יותר מאשר "פלופ" אשר לא תשנה באופן מהותי את הכוחות בשוק ואת תוכניות התמחור למגזר העסקי, ולבטח לא תהיה ירידה משמעותית בהוצאות הסלולר של הארגון לטווחי הזמן הנראים לעין.
לארגונים העסקיים קיים "חלון זמן" של לא יותר מחודשים ספורים, כדי לנצל את "הרעשים" הנוכחיים, שניידות המספרים מייצרת בשוק, והחשש של החברות הסלולאריות לאבד נתח שוק בשלבים הראשונים של הניידות. דבר שיכול ליצור אפקט של "האבן המתגלגלת", שתופסת תאוצה במדרון, על מנת לבחון היטב את מכלול ההוצאות של הארגון ולגבש הסכם/חוזה חדש בתנאים משופרים מול ההסכם הנוכחי, עם הגנות מתאימות הדרושות בהסכמים ארוכי טווח.
לסיכום: ללא ניתוח של ה- TCO, ניהול מו"מ לשיפור הסכם עם ספק סלולר קיים אינו יכול להיות החלופה הנכונה והעדיפה מבחינתו של הארגון, מול יישום תהליך מסודר באמצעות אפיון מפורט של הדרישות, כולל עריכת מפרטים טכניים ונספח חוזה/הסכם מבוסס על בעלי המקצוע הבקיאים בתחום.
* הכותב הוא סמנכ"ל הנדסה וטכנולוגיות בחברת אגיניקס
