הקסאם ומפעלי שדרות: הסיפור של הולנדיה
תושבי שדרות החליטו בימים האחרונים להרחיב את המאבק שלהם להכרה במצבם אל הערים המרכזיות. הכוונה ברורה ונכונה - כל עוד הפלסטינים משתקים לחלוטין עיר שלמה בישראל, על תושבי הערים האחרות להביע סולידריות אקטיבית (כלומר לעשות משהו מעבר לשיחה בבית הקפה).
לנוכח ההחמרה במצב וזעקתם של תושבי העיר הדרומית, אתר Bizportal מתחיל היום ללוות את בעלי העסקים בשדרות ויוצא בסידרת כתבות. בכדי שנבין את גודל המצוקה, נציין כי הפסד ההכנסה של המפעלים בשדרות בשנת 2007 בלבד, שווה להפסד ההכנסה הכולל של המפעלים משנת 2000 ועד שנת 2006. נתון זה מלמד אותנו כי המצב בשנה האחרונה הוא החמור ביותר בכל 7 השנים האחרונות בעיר.
הסיפור של חברת הולנדיה
אבי ברססט, המנכ"ל והבעלים של חברת הולנדיה המעסיקה כ-120 עובדים בשדרות: "משנת 2007 בלבד יש לנו הפסד הכנסה של 6 מיליון שקל ואם אני מעריך את הפגיעה הכוללת בהכנסות מאז שהקסאם הראשון נפל בעיר בשנת 2000, אני אגיע לסכום של 15 מיליון שקל".
האם לנוכח המצב קיים צורך לפטר עובדים? "על איזה פיטורי עובדים אתה מדבר, לא הייתי צריך לפטר את העובדים הם פשוט עזבו לבד. תחלופת העובדים היא הבעיה הקשה ביותר איתה מתמודד המפעל. רק בשנה האחרונה עזבו 50% מעובדי המפעל. כמובן שהיינו צריכים להחליף אותם בעובדים אחרים אבל עלויות ההכשרה הן גבוהות מאוד ואין מחיר לניסיון שרכשו העובדים שעזבו".
"אני לא רואה את העתיד של המפעל בשדרות ובקרוב אעתיק אותו למרכז הארץ. כרגע אין שום הנחה שהמפעל יכול לקבל מהמדינה. ההנחות הן שטויות וכדי לקבל אותן, או יותר נכון כדי לקחת אותן, אתה צריך להיות נוכל".
ברססט מסכם את הבעיה העיקרית של המפעל: "לפני 10 שנים הגעתי לעיר מקריית מלאכי והגעתי בשביל להפריח את השממה. בתקופה ההיא היו כאן 16% אבטלה. נכון להיום אני רשום בכל לשכות התעסוקה ואף אחד לא רוצה לבוא לכאן. כרגע אנחנו נמצאים במצב בו יש לנו כוח אדם שאנחנו מאוד לא מרוצים ממנו".
"אלי ישי, שר התמ"ת ניסה להוציא צו לרתק את העובדים בשדרות, זאת על רקע המחסור בעובדים. זאת חוצפה שאין כדוגמתה, שהוא יעתיק את הלשכה שלו לשדרות, בוא נראה אותו. את הפעולות הכי פשוטות העובדים כאן מתקשים לבצע, יש ימים שאנחנו רצים 50 פעמים למקלטים ובימים שאין נפילות, יש רעש אדיר של ההפגזות של צה"ל. אנחנו לא אמורים להבין אם זו יציאה של פגז צה"ל או נחיתה של קסאם. הלחץ הוא תמידי".
"בשנים הקודמות היינו מלוכדים והצלחנו לעבור תקופות לא קלות אבל השנה האחרונה זה משהו אחר. אתה רואה אנשים עצובים וחסי שמחת חיים. המפעל רווחי ויצירתי ותאמין לי שאני לא יודע איך, זה ממש פלא"
"תבין, אנחנו לא ששים אלי קרב וההחלטה לעבור התקבלה בכאב לב אדיר. ביום שהקסאם הראשון נפל אצלנו במפעל, היה זה הקש ששבר את גב הגמל. הציונות נגמרה, קיבלנו הצהרה חד משמעית מהמדינה כי היא לא רואה אותנו ממטר. אני אגיד לך גם יותר מכך, אהוד אולמרט בכבודו ובעצמו לחש באוזני 'שומרים עליכם מלמעלה' את הרמז תבין לבד".
בימים הקרובים נביא בפניכם סיפורים נוספים בעניין המשבר במפעלים שבשדרות
